ב-3 השנים האחרונות השלים משרד התובע הכללי של מנהטן 5 חקירות נגד בנקים בינלאומיים, ובהם קרדיט סוויס, לויס, ברקליס ואחרים - בנוגע להלבנת הון ולחשדות למימון טרור. כך מגלה התובע הכללי של מנהטן, עו"ד סיירוס ואנס ג'וניור, בראיון ל"גלובס".
ואנס, שביקר בארץ לפני כשבועיים לצורך השתתפות בכנס מיוחד בנוגע למאבק בהלבנת הון, מימון טרור ועבירות כלכליות, מבקש להעמיק את שיתוף-הפעולה שלו עם מערכת אכיפת החוק הישראלית ועם חברות ישראליות, העוסקות במניעת פשיעה ממוחשבת. זאת, נוכח האתגרים שתחומים אלה מציבים בפני אכיפת החוק במרכז כלכלי עולמי כמו ניו-יורק.
"בגלל שניו-יורק היא מרכז עולמי של מסחר ופיננסים, אנחנו חייבים לוודא שלא נעשה שימוש לרעה במערכת הבנקאות שלנו במטרה להעביר כספים, תוך הפרת סנקציות אמריקניות ובינלאומיות", אומר ואנס. "אנחנו מתייחסים במיוחד למימון טרור או ליישויות שהוטלו עליהן סנקציות בגלל פעילות טרור".
- האם רוב הכספים של הלבנת הון בבנקים אמריקניים מיועדים למימון טרור?
"לא, זו תהיה הצהרה דרמטית מדי. ב-3 השנים האחרונות השלמנו 5 חקירות הנוגעות ל-5 בנקים זרים, והמשותף לכולן היה שיש לנו חוקים פדרליים ומקומיים, המחייבים שקיפות והגינות ביחס למקור הכספים המועברים דרך הבנקים - הכספים המועברים הם בהיקפים גדולים או מוצפנים, כדי להסתיר מעורבות של גורמים שהוטלו עליהם סנקציות, חלקם קשורים לפעילות טרור, וחלקם אולי לפעילות אסורה אחרת, דוגמת קובה. חלק מהכספים הללו היה קשור לאיראן, לגופים שעושים עסקים עם איראן, ואנחנו צריכים לוודא שהכספים הללו לא מועברים דרך המערכת הבנקאית שלנו שלא כחוק".
התובע הכללי של מנהטן מעורב באופן ישיר גם באכיפת הסנקציות על איראן ועל תאגידים הפועלים מטעמה. "ב-2010, אחרי חקירה ממושכת, העמדנו לדין את חברת הספנות האיראנית. ב-2008 החברה הזו הוצבה ברשימת הסנקציות מסיבות ברורות, וראינו שהחברות הללו שהוכנסו לרשימה המשיכו לעשות את אותם עסקים עם אותם גורמים, תחת שמות חדשים. כך, עבדנו עם שותפים בינלאומיים, כולל הישראלים, ובסופו של דבר חשפנו את המזימה להתחמק מהסנקציות, והצגנו את התיק לחבר מושבעים. כך שהמקרים הללו חורגים מעבר למערכת הבנקאות ועוברים לעולם המסחרי והכלכלי".
טרור ממוחשב
- המצב הכלכלי באמריקה אינו יציב בשנים האחרונות. האם חלק מזה נובע בגלל שחיתות במסחר או במערכת הבנקאית?
"זה יהיה פשטני מדי לומר זאת. כן, יש שחיתות במוסדות פיננסיים, וגם על-ידי יחידים, שפועלים במערכת הפיננסית, אבל הייתי אומר שבאופן כללי המערכת הפיננסית בארה"ב לא מושחתת. יש הבדל גדול בין התנהגות פלילית לבין קבלת החלטות עסקיות גרועות והתנהלות פזיזה. איני יכול להתערב כשבנקים מקבלים החלטות גרועות או פזיזות, אני חייב להתמקד במי שמעורב במכוון בפעילות פלילית.
"עשינו עבודה רבה בהעמדת אנשים לדין על הונאות משכנתא. העמדנו לדין גם יחידים וגם תאגידים, רק לאחרונה העמדנו לדין בנק, שזכה לרישוי פדרלי על הונאת משכנתא. אני חושב שתובעים צריכים להיות אגרסיביים, אבל גם מאוד זהירים. האחריות שלנו היא לחקור ולהאשים ולהרשיע פעילות פלילית, אבל לא פעילות שהיא פזיזה או רשלנית".
עבירות צווארון הלבן, במיוחד בתחום הפשיעה הכלכלית, אומר ואנס, הופכות להיות מתוחכמות יותר מיום ליום. "אנחנו רואים התפתחות מתמדת בתחום עבירות המחשב", הוא אומר, "בין אם זה טרור ממוחשב, או הונאות, גניבות של זהויות, מספרי אשראי ועוד.
"הנושא הזה נכנס לכל תחומי הפשיעה. אתה תופתע לגלות עד כמה זה חשוב עבורינו בעבירות של רצח, כנופיות פשיעה ותיקי סמים, להיות מומחים בכניסה לפייסבוק, האזנות לטלפונים סלולריים, ובמעקבים באמצעות הסלולר. אם יש תחום של אכיפת חוק שבו אנחנו צריכים להשקיע יותר משאבים, זה התחום - פשעי מחשב.
"אפילו בתיקים שהמשטרה מביאה לנו, של הונאות אשראי, אנחנו מגלים שאלה לא מקרים מבודדים, אלא שיש קבוצות מאורגנות של עברייני מחשב. כאילו שהכנופיות עזבו את קרנות הרחוב ועברו אל המרחב הווירטואלי ואל זהויות, כי זה פחות מסוכן".
מקום ייחודי
משרד התובע הכללי של מנהטן איננו דומה לשום יחידה מקבילה ברחבי ארה"ב, וכנראה גם לא בעולם כולו. "זה מקום ייחודי בעולם", מסכים ואנס, "יש לנו 535 פרקליטים, אנחנו אחראים על חקירות ותביעות של כל הפשעים המדינתיים (בניגוד לפדרליים) שרואים בכל עיר גדולה, כמו לונדון ופריז: אונס, שוד, רצח, הונאה. אבל יש לנו גם כ-100 פרקליטים שעובדים על פשעים כלכליים ועבירות צווארון לבן, כי מנהטן היא מרכז כלכלי עולמי.
"מבחינה היסטורית, המשרד שלנו המציא למעשה את תפקיד התובע הכללי. מגיעים לטיפולנו 100 אלף תיקים בשנה, זה יותר מאשר משרד המשפטים האמריקני מטפל בשנה בכל ארה"ב".
- רוב מה שאנחנו יודעים בישראל על אכיפת החוק בארה"ב בא מהטלוויזיה, למשל מ"חוק וסדר". האם במציאות המצב דומה?
"באזור עירוני מרכזי יש פשעים שמתרחשים במהירות רבה. חלק מהדברים דומים למה שרואים בטלוויזיה, אבל במציאות התהליך הרבה יותר מפורט, מלווה בחשיבה מעמיקה ופחות זורם ממה שרואים בטלוויזיה. זה לא נגמר ב-42 דקות, וכמה תיקים נמשכים ממש שנים, זה לא נדיר בתיקי הונאה.
"בניגוד לטלוויזיה, יש הרבה יותר ויכוח פנימי אצלנו על מה ניתן לעשות, אילו ראיות יש לנו, מה הדבר הנכון לעשות. לא רק האם אנחנו יכולים להוכיח את התיק, אלא גם איך נכון לפעול".
- בהשוואה למערכת הפלילית בישראל, התהליך בארה"ב הרבה יותר זריז מאשר אצלנו, כי נהוג אצלכם לשמוע משפטים מדי יום, ואין סחבת.
"איני יודע איך זה עובד אצלכם, אבל המערכת שלנו זזה מהר מאוד בהיבטים מסוימים. בוא נניח שמישהו נעצר בגלל פשע חמור. אנחנו חייבים להחליט אם להגיש נגדו כתב אישום בתוך פרק זמן מאוד קצר, של 24 שעות, או שהוא ישוחרר. אם אנחנו מאשימים אותו ומבקשים ערבות כדי שיהיו מגבלות על הנאשם, יש פרק זמן קצר ביותר כדי להחליט אם להביא אותו בפני חבר מושבעים גדול, שאין לכם בישראל.
"הבדל נוסף הוא ש-23 אזרחים מקבלים את ההחלטה אם יוגש כתב אישום, בהתבסס על הראיות שאנחנו מציגים להם. זה יוצר אתגרים עבורנו, במיוחד בתיקים סבוכים".
"עסקת טיעון - כלי ראוי"
- מה דעתך על כך שעסקאות טיעון הן חלק גדול מאוד מהפעילות של התביעה הכללית בישראל.
"אני חושב שאצלנו עושים עסקאות טיעון אפילו בשיעורים יותר גבוהים מאשר אצלכם, ואני חושב שזה ראוי ביותר. היקף התיקים איננו מאפשר ללכת למשפט על כל אחד מהם. עסקאות טיעון הן כלי ראוי כשמשתמשים בו מהסיבות הנכונות. לדוגמה, אם מדובר באדם צעיר, שנעצר על מכירת סמים, שאין לו עבירות קודמות, ושמגיעה לו הזדמנות שנייה, או שיש בעיות משפטיות עם התיק המשפיעות על השאלה אם אפשר לנצח.
"אבל יש מקרים שבהם אנחנו לא עושים עסקאות טיעון מתוך עיקרון: פשעים חמורים, או אם לנאשם יש עבר פלילי עשיר; גם אם התיק קשה מבחינה משפטית, אנחנו מסרבים ללכת לעסקאות טיעון".
- השיטה שאתה מתאר משאירה הרבה מקום לשיקול-דעת של התביעה.
"המערכת המשפטית אינה פועלת בשחור ולבן, זה לא מדע. צריך להחליט לגבי כל תיק באופן פרטני. המקרה של פעילי 'כיבוש וולסטריט' הוא דוגמה מצוינת לכך. היו לנו 2,300 עצורים, כולם על עבירות קלות, הפרת סדר או אי-ציות להוראת המשטרה. ההנחה הייתה שמערכת המשפט שלנו תיסתם על-ידי שטף התיקים הללו. אבל היא לא נסתמה, כי אספנו את כל הראיות, וכל אחד מהתיקים הללו נבחן באופן פרטני. הצענו הצעות ראויות לרוב החשודים, ואיפשרנו להם להימנע מהרשעה פלילית, אם הם יתרחקו מצרות למשך תקופה מסוימת. חלק מהם לא הסכימו והלכו למשפט, ורובם הורשעו".
איתור ונטרול התקפות מקוונות
מאז שנבחר לתובע הכללי של מנהטן, לפני 3 שנים, הספיק ואנס לבקר בישראל כמה וכמה פעמים. ביקורו האחרון, לפני שבועות אחדים, הוקדש להשתתפות בכנס בנושא המאבק בטרור הבינלאומי ולפגישות עם גורמים ישראליים העוסקים בנושא.
"המשרד שלנו במנהטן נמצא בסיטואציה ייחודית וחייב להתייחס להיבטים שונים של פעילות טרור", מסביר ואנס. "הוא מעורב בחקירה ותביעה של פעילות טרור מקומית, מה שאנחנו קוראים 'זאב בודד'. בשנתיים האחרונות היו לנו שני תיקים שבהם האשמנו נאשמים שרכשו נשק ותחמושת, במטרה לפוצץ בתי-כנסת או לבצע פעילות טרור אחרת. אנחנו משתפים כמובן פעולה באופן הדוק עם הרשויות הפדרליות, אבל בתיקים האלה פעלנו לפי חוקי מדינת ניו-יורק".
במהלך שהותו בישראל ביקר ואנס גם במרכז המצוינות של חברת EMC, שבו שוכנת חטיבת האבטחה של החברה - RSA ישראל. חברה זו מתכננת, מפתחת ומפעילה מערך פתרונות ייחודי של מוצרים ושירותים, שמטרתו להיאבק בפשיעה קיברנטית, ממוחשבת. החברה מגינה מישראל על יותר מ-300 מיליון משתמשים ברחבי העולם, ובשנת 2011 מנעו הפתרונות שפותחו בה, הונאות רשת בהיקף מוערך של יותר מ-3 מיליארד דולר.
מרכז השליטה והפיקוד של החברה, לאיתור ולנטרול הונאות רשת, הצליח לסכל עד כה יותר מ-700 אלף התקפות מקוונות. ואנס נפגש עם בכירי החברה כדי לבחון את הטכנולוגיות שלה ולמצוא ערוצים ליישומן במסגרת פעילותו במשרד התובע.
בהזדמנות זו מפריך ואנס שמועות על כך שבכוונתו לצעוד במסלול הפוליטי - כפי שנהג אביו, סיירוס ואנס, שהיה מזכיר המדינה האמריקני בתקופתו של הנשיא ג'ימי קרטר. בשנה הבאה, בתום 4 שנים בתפקיד התובע הכללי של מנהטן, מתכוון ואנס להתמודד על קדנציה נוספת.
את השמועות על כך שהוא מתכוון לרוץ לראשות עיריית ניו-יורק הוא דוחה בנחרצות. "זה פשוט לא נכון", הוא אומר, "לא התמודדתי על תפקיד התובע של מנהטן, כדי להגיע לתפקיד אחר. המטרה שלי הייתה תמיד להיות עורך דין. אני חושב באמת שתפקיד התובע הכללי של מנהטן, אם זה לא התפקיד המשפטי הטוב ביותר בארה"ב, הוא בוודאי בין התפקידים הטובים ביותר. לא, אינני מתמודד לתפקיד ראש עיריית ניו-יורק".
"לא הופעל עליי שום לחץ בתיק שטראוס-קהאן"
ואנס עקב אחר פעולתה של מערכת אכיפת החוק הישראלית, שהעמידה לדין בשנים האחרונות כמה וכמה אנשי ציבור בכירים - ובהם נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, וראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. הוא נזכר במקרים הללו לפני כשנה וחצי, בעת שפרשת דומיניק שטראוס-קהאן התפוצצה - ודווקא בתחום השיפוט שלו, במנהטן.
שטראוס-קהאן, פוליטיקאי צרפתי בכיר, שכיהן כיו"ר קרן המטבע הבינלאומית, נעצר באשמת אונס וכליאת-שווא של חדרנית במלון בניו-יורק. בתחילה הגיש נגדו ואנס, בתפקידו כתובע הכללי של מנהטן, כתב אישום בפני חבר מושבעים גדול, ואולם בהמשך התגלו ראיות שעירערו את אמינותה של המתלוננת, והתיק נסגר.
"חקרנו את התיק הזה באינטנסיביות", מספר ואנס. "היינו צריכים לקבל החלטות לגבי העמדה לדין, אבל במקביל היינו חייבים להמשיך לחקור. זו הייתה המחויבות שלנו - לא לעצום את עינינו לאחר קבלת ההחלטה. בסופו של דבר החלטנו שאיננו יכולים להשתכנע מעבר לספק סביר שאנחנו יודעים מה קרה. לא אמרנו ששום דבר לא קרה, אבל הסטנדרט שאנחנו חייבים להתייחס אליו מבחינה ראייתית הוא מעבר לספק סביר. אני חושב שהתהליך שלנו היה נכון, התייחסנו אל שטראוס-קהאן כמו אל כל אדם אחר".
- המעמד הדיפלומטי שלו לא השפיע על קבלת ההחלטות שלכם?
"ממש לא. לא הופעל עליי שום לחץ, אפילו לא שיחת טלפון אחת. כמובן שזה היה תיק שיש לו היבטים מורכבים רבים, אבל בסופו של דבר הפוליטיקה לא השפיעה על ההחלטות שלנו, ולא נעשתה שום שיחה עם המשרד שלנו כדי להשפיע על ההחלטה".