מתחילת השנה תפסה משטרת ישראל רכוש בשווי 220 מיליון שקל במסגרת מאבקה בחשודים בהלבנת הון, ועד סוף שנת 2012 מעריכים במשטרה כי היקף הרכוש התפוס יגיע לשווי של 250 מיליון שקל - כך אמר הבוקר (ד') ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ.
בכנס בנושא איסור הלבנת הון, שהתקיים בתל-אביב על-ידי המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין והרשות לאיסור הלבנת הון, ציין סגלוביץ כי "התפיסה היא לפגוע ככל שניתן בכיסם של העבריינים".
סגלוביץ הוסיף כי להערכתו, "חוק איסור הלבנת הון יילך ויתעצם ויהפוך דרקוני יותר, אבל לא לטובת המשטרה והפרקליטות אלא במטרה למנוע מהציבור תחושה של רשע וטוב לו".
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שוקי למברגר, ציין עם זאת כי "הסכומים המרשימים שנתפסו על-ידי המשטרה הם אחוז קטנטן מהכספים השחורים הבלתי חוקיים שמסתובבים בשוק הישראלי. הסכום אולי מרשים כסכום, אבל הוא לא מרשים ביחס להיקפי הפשיעה הבלתי חוקית והסכומים שנמצאים בשוק".
מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף, אמרה כי במהלך העשור לקיומה של הרשות לאיסור הלבנת הון, חלה התקדמות חיובית בשיעורי ההעמדה לדין וההרשעה באישומים לפי חוק איסור הלבנון הון.
לדבריה, עד 2006 עמד שיעור ההעמדה לדין על 14% בלבד מתוך כלל החקירות, ושיעור ההרשעות עמד על כ-50% מתוך סך ההעמדות לדין בעבירות של הלבנת הון. שיעורים אלה עלו לדבריה במחצית השנייה של העשור, בין 2006 ל-2011.
עם זאת, לדבריה, לא בטוח שמטרותיו של החוק הושגו. "אם המטרה הייתה שינוי רעיוני, וזו הייתה לדעתי מטרתו של החוק, הרתעת עולם העבריינים וארגוני פשיעה - אני לא בטוחה שהמטרה הושגה, כי העבריינים נעשים מתוחכמים יותר ויותר, הם נעזרים במלביני הון מקצועיים, בנקים פרטיים", אמרה אלף. "היום לקיחת הרכב מרתיעה הרבה פעמים יותר ממאסר".
פרקליט המדינה, משה לדור, אמר כי מערכת אכיפת החוק מקיימת היום שיתוף-פעולה בין הרשויות השונות כדי להביא לאכיפה משולבת פלילית, אזרחית, מיסויית ומינהלית. לדבריו, הפרקליטות עושה כיום שימוש במידע שהיא מקבלת מהרשות לאיסור הלבנת הון, והמגמה היא להרחיב פעולה זאת.
"אני שומע טענות שאנחנו מוסיפים כאילו באופן אוטומטי עבירות מתחום הלבנת ההון לתיקים שבהם אפשר להסתפק בכתב אישום פלילי רגיל. אני לא חושב שאנחנו עושים שימוש יתר, יכול להיות שלהיפך - אנחנו לא ממצים את הכלים שכבר עומדים לרשותנו. נכון שלא כל תיק צריך ללבוש אופי של הלבנת הון, אבל בתיקים שבהם אנחנו מזהים את המניע הכלכלי ואת ההנאה בהמשך מפירות העבירה, אנחנו רוצים להעביר מסר תוך שימוש בכלים של הלבנת הון".
פרקליט המדינה הוסיף כי הוא שותף לביקורת על כך שרמת הענישה הקבועה בחוק, של 10 שנות מאסר, היא מוצדקת. "הצענו כבר לפני שנים להפחית את המספר ולהעמידו בחוק על מספר קטן יותר".
לדבריו, עומדת על הפרק גם הכללת סעיף 220 לפקודת מס הכנסה כעבירת מקור, וזאת מאחר ש"יש חשיבות שגם במדינת ישראל, גניבה מהקופה הציבורית תיחשב בדיוק כמו גניבה רגילה".
עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי, אמר כי "חוק איסור הלבנת הון הפך להיות חוק פיננסי שחולש על כל פעילותנו היומיומית. הקושי האמיתי בחוק הוא ההתמודדות עם אלה שאינם עבריינים כלל. אלה שאצלם מתגלגל הון של עבריינים, במודע או שלא במודע, ונכפה עליהם מלשינון. כל הגופים הפיננסים מחויבים לדווח על חששות וריח רע שעולה באפם למחלקת מודיעין, שאיננו מודיעין של טרור אלא מודיעין של דברים לא חשובים".
עו"ד יעל גרוסמן, ממארגני הכנס, אמרה כי "הסנקציות הננקטות כיום מערערות את חייו של כל חשוד. השאלה היא האם לא היה נכון יותר לקחת את המשאבים שמושקעים באכיפה של העבירה הזו ולהשקיע אותם ביותר שוטרים שידאגו לאכיפה יותר טובה".