עד לא מזמן הטרפז הלולייני היה נחלתם הבלעדית של האקרובטים ומתעמלי הקרקע, אבל קיים סיכוי סביר שאם תיכנסו מחר לאולם התעמלות תמצאו את המנכ"ל שלכם באמצע תרגיל מרשים. כמוהו יש עוד מנהלים בכירים ואנשי עסקים רבים שלא מחפשים לשעשע קהל, אלא עוברים אימוני קואוצ'ינג שעוזרים להם להשתחרר מלחצים ומעכבות.
המתאמנים הללו עוזבים את הקואוצ'ינג המסורתי, ומחפשים ללמוד על עצמם בדרכים יותר הרפתקניות. הענף החדש משאיר מאחור את החדרים הסגורים ויוצא למסעות בטבע, טיפוסי הרים, אקסטרים בלונה פארק, השטת סירות נגד הזרם, וגם, כאמור, לוליינות קרקס.
"כשעולים על הטרפז, יש תחושה שהקרקע נשמטת לך מתחת לרגליים", מסבירה אורית נבו, אמנית קרקס עכשווי וקואוצ'רית. "מצד שני, המתאמנים נמצאים בעמדה גבוהה שמאפשרת להם מבט אובייקטיבי על דרך ההתמודדות שלהם. על הטרפז את לומדת את המשמעות של נטילת סיכונים, וקבלת אחריות על הסיכונים האלה. את לומדת לבקש עזרה, ולומדת ממי ואיך לבקש אותה".
נבו עצמה הופיעה במשך שנים בקרקסים באירופה וגם בארץ. כשניהלה את הקרקס בבנימינה החלה לעבוד עם יועצים ארגוניים וחברות, ולמדה כיצד לעבד את חוויית הקרקס לחוויה עסקית. "המפגש הראשון הוא היכרות עם הטרפז ועם האישיו המטריד. אחרי 20 דקות עולים על הטרפז, וזה משהו שמוציא אנשים מאזור הנוחות שלהם. פתאום הם נמצאים במקום שהם לא רגילים להיות בו, מקום תלוש מהמציאות. אני נותנת להם תרגילים שבאופן מטאפורי מתקשרים ללא ידוע, ללא קבוע, לזה שהחיים משתנים".
השיטה של נבו עושה שימוש בשני משתנים: עולם הילדות, כי הרי מדובר באתגר משחקי, יחד עם קריצה והומור. "החזרה לילדות מקלה עליהם את הדרך שבה הם מתמודדים עם המשימה, מכניסה לקונטקסט לא מאיים ומסייעת להשתחרר מהפחד. זהו טריגר ראשוני לשחרור, במקום שבו הם מתמודדים עם בעיה שלכאורה לא קשורה ישירות למציאות החיים היומיומית שלהם, ובעקבות המשימה וההנחיה, מתחברים לקושי האמיתי".
- איך אנשים עולים על טרפז?
"אם אדם עולה בתנופה יש משהו שקשור ביכולת שלו להשתמש במומנטום שקיים במציאות, ולהיעזר בו. אם מישהו אומר לי שזה בלתי אפשרי לעלייה ו'אני לא יכול לעשות את זה', אני מנסה להבין אם הוא מסוג האנשים שעל כל דבר אומרים לא. יש כאלה שפשוט זורקים את עצמם לתוך זה, לא עושים חישובים, לא מתכננים, נופלים, מנסים עוד פעם. ויש כאלה שחושבים, מקיפים את הבעיה מכל הכיוונים, ומנסים לעשות את מה שהם תכננו. אני שואלת אותם אם ככה הם פועלים גם בחיים".
- איך הם חווים את השחרור?
"כשמאבדים את המשקל יש תחושה של הפתעה, זו קלילות חדשה. משתחררת אנחת רווחה ומופיעה שמחת חיים שגורמת להם להמשיך להשתטות כמו ילדים על הטרפז. אחרי שהצליחו במשימה הם כבר רוצים לעבור לשלב הבא, כי העכבות והפחדים השתחררו. הם מאמינים בעצמם, בטוחים ביכולות שלהם".
- במה זה מסייע בעסקים?
"קחי מישהו שצריך להציג את עבודתו בפני אנשים, ויש לו פחד קהל. כאן אלמנט הקרקס נכנס לתוקף. אני שואלת אותו, אם החיים שלך היו מופע, והיית יכול לביים ואז לבצע אותם, האם הם היו נראים כמו שהם היום, ואם כן, איך היית כותב את מופע חייך? איך היית משנה אותו? ובמעבר לעסקים - אם חברה משיקה מוצר חדש ואיש מכירות צריך להציג אותו מול קהל, איך מציגים אותו בצורה הטובה ביותר? אלה דברים שרואים בצורה מאוד ברורה על הטרפז - לשמור על הכוח ועל הנשימה, ובו זמנית להימצא עם אנשים ולהסתכל להם בעיניים".
*** כתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" המוצע למכירה גם ברשת סטימצקי