במהלך תכנית אירוח בארה"ב בה דנו כוכבי NBA בנושא טראש-טוק, נשאל סטיב קר (שלוש אליפויות עם שיקגו ושתי אליפויות עם סן אנטוניו) באילו ביטויים נהג להשתמש. הוא ענה: "מישהו פעם אמר שכדי לדבר טראש-טוק במשחק אתה חייב להיות שחקן גדול. אני לא דיברתי...". בבחירת המילים האומללה שלו בדרבי, גיא פניני הוכיח שלא רק שהוא לא שחקן גדול. הוא בעיקר אדם קטן.
בואו נבחן רגע את הפעילות של כל המעורבים. הראשונה, מכבי ת"א. לזכותה של ההנהלה יאמר שהמסר שיוצא מהמועדון חד וברור. גם בפרק הזמן הקצר שעבר מרגע שהתבררו צילומי הווידאו בדרבי וגם בעונש הכבד. עזבו את ה-100 אלף שקל. עונש השעיה לא מוגבל ובעיקר שלילת סרט הקפטן, שהוא עונש סימבולי קשה מאוד לספורטאי. זו כנראה אחת הפעמים הבודדות בתולדות המועדון שעושים שם מעשה ולא מסתפקים במס שפתיים בהתייחסות לעובדה כי לא כל האמצעים כשרים בדרך לניצחון. נכון, בפועל פניני לא הותיר להנהלה ברירות. אחרי שבוע של דיבורים על שואה ואפס סובלנות לקהל של הפועל ת"א, אף אחד במכבי לא חשב שהדבר יתקוף אותם מבית.
העובדה שמכבי חטפה את המכה דווקא מהקפטן שלה, היא רק סימבולית. מי שבוחר לראש הקבוצה שחקן שהערכים שהוא הראה לאורך הקריירה זה כי אין לו ערכים ספורטיביים, לא יכול להיות מופתע לגמרי. בדרבי בהיכל נוקיה המצלמות בסך הכל קלטו את גיא פניני בעוד יום עבודה די סטנדרטי.
***
אחרי העונש החמור שחטף פניני ממכבי, מתגלגל תפוח האדמה לכיוונו של איגוד הכדורסל. האם ראוי שפניני ילבש את המדים הלאומיים? האם אמירה אחת חמורה ככל שתהיה צריכה לחסל קריירה לאומית לשחקן? מדובר בשאלה מהותית. ודאי לאור העובדה שאין פה שחקני כדורסל ישראלים שעומדים בתור ללבוש את המדים.
אם באיגוד הכדורסל יבחנו את הנושא בפרספקטיבה רחבה וישאלו את עצמם איך הגיע קפטן מכבי לשימוש במילים כאלו, יבינו שהבסיס לשימוש בקללות מסוג זה באירועי ספורט הפך כאן לנורמה. שירי שואה, או גילויי גזענות, הם נורמה בגלל שמערכות החוק והאכיפה לא ממש מטפלות בהם. בכדורסל קיימת רחמנות בענישה כלפי קבוצות בגלל מצב כלכלי. בכדורגל מתגאים בכך שהצליחו להביא את המחוקק לענישה כבדה על מפרי חוק במגרשים, אבל ברגע האמת העונש הוא כמעט תמיד קלוש.
השנה האחרונה הראתה עוד משהו: גילויי האלימות והנאצה מגיעים דווקא מתוך המגרש. מהשחקנים. איך מתמודדים איתם? אם גילוי נאצה של אוהד שווה הרחקה לשנה אחת מהמגרשים, מה דינו של שחקן כדורסל, סמל לחיקוי לאותם אוהדים?
***
מועדון אוהדי מכבי תל אביב "הלב הצהוב" פנה אל מינהלת הליגה בבקשה הבאה: "אנו מבקשים מהמינהלת להפעיל את סמכותה כאחראית על הכדורסל הישראלי, על תרבות הכדורסל ועל משחק הוגן, ולהרחיק את גיא פניני לתקופה ארוכת טווח ממגרשי הכדורסל..." רק שהפנייה הזו הגיעה למינהלת בשנת 2007 אחרי המשחק שבו עשה פניני עבירה קשה על ליאור אליהו וכמעט גמר לו את הקריירה (גם לפני חמש שנים פניני טעה ולא התכוון? 11 שנים בליגה והוא ממשיך לא להתכוון? זה כבר אולי שווה בדיקה מקצועית ברמה אחרת). מה, אם כן, חלקם של האוהדים עכשיו בפרשה? האם זכותם או אולי בכלל חובתם המלאה לתבוע את עלבונו של המועדון ועלבונם הם.
אולי זוהי ההזדמנות להראות שלעדר אוהדי ספורט יש איזושהי יכולת מינימלית להתעלות קצת מעל הסגידה האישית לכל שחקן שלובש את בגדי המועדון. יוגב אוחיון חטף שריקות בוז כשפשעו היחיד היה הרצון לשחק ברוסיה. האופן שבו אוהדי מכבי יקבלו את פניני בתקופה הקרובה, ייתן לנו עוד נדבך בהבנת עולם הערכים של אוהדי מכבי ת"א בכדורסל.
***
אל תשלו את עצמכם. לפניני אין כלום נגד יונתן שולדבראנד. רק שבליגת העל שלנו, שולדבראנד אחד ממצטייני הפועל ת"א העונה. בתור שחקן מפתח, מן הסתם הוא סומן על ידי מאמן מכבי כשחקן שיש לעצור אותו. פניני בחר בדרך הטובה ביותר להבנתו למלא אחר הוראות המאמן ועשה את מה שלדעתו הוא צריך ויכול לעשות כדי לעזור לקבוצתו לנצח. כאן בדיוק נמצא החלק העצוב בסיפור: איך הידרדר שחקן מוכשר, שהיה אחד המצטיינים בפיינל-פור 2011 בברצלונה לשחקן ספסל אחורי שתרומתו מסתכמת בצרור קללות ופרובוקציות זולות.
מבלי להסיר אפילו קמצוץ מהאחריות של פניני לקריירה שלו בכלל ולפרובוקציה בפרט, זוהי המציאות המרה במכבי ת"א. הכדורסלן הישראלי הפך ברוב המקרים לסותם חורים שעושים הזרים. וככה, אחרי ארבע עונות במכבי בהן שיחק פניני כמעט בכל העמדות במגרש, נשארה לו רק עמדת הפרובוקטור.