פורטוגל במשבר כלכלי עמוק, האבטלה גואה, תוכנית צנע שלישית יוצאת לדרך כדי למנוע קריסה כלכלית, ועדיין, כמו להתריס, הכותרת הראשית בעיתון הבוקר הנפוץ קוריאו דה מניה, שקידם את פניי בבוקר שבו הגעתי למדינה, הייתה "יבול הענבים השנה צפוי להגיע לשיא של כל הזמנים". קורסים? לא נורא. תמזוג לעצמך כוס יין טוב. וכך עשיתי.
כמה שעות אחרי הנחיתה כבר התענגתי על יין פורט משובח במרתף הענק של יקבי גרהאמס, אחת החברות המובילות בייצור יין הקינוח המפורסם הזה, בעיר פורטו, המכונה גם אופורטו, הנמל. יש האומרים שהוא מקור שמה של המדינה כולה. לא רק היין המפורסם נקרא על-שם העיר, אלא גם המונח אופורטוניזם מקושר לעיר וליין. מקורו בספנים שכונו אופורטוניסטים, משום שעגנו בנמל פורטו וחיכו להזדמנות להפלגה רווחית. אלה היו ידועים בכך שהם מפליגים לאן שכדאי, ושינו בקלות את היעד לפי מה שנראה משתלם יותר, והשאר היסטוריה (ופוליטיקה).
רבות מאותן הזדמנויות הפלגה לקחו אותם לבריטניה, שכן את התשתית לתעשיית הפורט בפורטוגל הניחו כידוע דווקא האנגלים במאה ה-17, תקופה שבה היו שרויים במלחמה עם צרפת, מה שגרם להם להפסקת היבוא של יין צרפתי טוב. הם נאלצו למצוא מקור אחר, ומכיוון שמזג האוויר באיים הבריטיים אינו מאפשר פיתוח של תעשיית יין ויקבים, הדרימו לפורטוגל. עד היום למרבית מותגי הפורט יש שמות אנגליים כמו גרהאמס, וורן וסאנדמן, אף שזה יין הדגל של פורטוגל.
נהנים משני העולמות
פורטו שונה בתכלית מליסבון הבירה, שהיא צבעונית וסוערת יותר באופייה. הפורטוגלים נוהגים לומר כי "בפורטו עובדים קשה, כדי שבליסבון יוכלו לבלות". ובכל זאת מדובר באחת הערים המרתקות והחינניות בחצי האי האיברי, השומרת על אופייה האקלקטי והמיוחד. בשעות היום זוהי עיר נעימה ומטופחת בעלת אופי אירופי, שזורה בפינות ירוקות ובגנים, וניצבת על הגדה הצפונית של נהר הדורו ((Douro. בשעות הערב המרכז ההיסטורי ורובע הריביירה שעל גדת נהר הדורו שוקקים חיים, בעיקר כאשר המסעדות והמסבאות הקטנות מתמלאות. בשעות האלה נראה שהעיר מתחברת יותר ל"פורטוגליות" שבה, המתבטאת בתרבות האוכל, בשתיית היינות ובבילויים שמחים.
שישה גשרים נישאים חוצים את הנהר, ויש תצפית נהדרת לספינות השטות באיטיות לאורכו. הגשר המפורסם מבין השישה, שנקרא על-שם המלכה מאריה פיה, נחנך ב-1877 והוא אחת היצירות המוקדמות של המהנדס הצרפתי גוסטב אייפל, שרק כעשרים שנה מאוחר יותר הקים את המגדל המפורסם בפריז, מה שאומר שפורטו הקדימה, ובגדול, את "עיר האורות".
פורטו, שזכתה להכרה מאונסקו כעיר מורשת עולמית, נהנית משני העולמות גם במה שנוגע לקרבה למים. היא ממוקמת לאורך נהר הדורו, אך בהמשך פרבריה נושקים לחופים רחבי הידיים של האוקיינוס האטלנטי.
הדרך הטובה ביותר להתוודע לפורטו ולנהר הדורו החוצה אותה היא בשיט קצר של שעה ויותר על הנהר, ודומה שאין זמן טוב יותר מאשר שיט לעת ערב, המוצע על-ידי כמה חברות ומשלב גם ביקור באחד מיקבי היין. אך האתר הראשון שאותו אני פוקד בביקור בעיר הוא דווקא בית הכנסת הצנוע של פורטו, הנקרא על-שם כדורי, ונמצא באחד הפרברים היוקרתיים שלה - בואווישטה Boavista.
יש בעיר קהילה יהודית קטנה, אבל בפורטו מתגאים לא רק בבניה המפורסמים, כמו אנריקה הספן שגילה יבשות ומנואל דה אוליביירה בימאי הסרטים האלמותי בן ה-103, אלא גם בהוגה הדעות היהודי אוריאל אקוסטה, שנולד בעיר כבן למשפחה של אנוסים וחזר ליהדות לאחר שברח להולנד מאימת האינקוויזיציה.
אדריכלות ויקבים
יש הרבה מה לראות בעיר. האתר העכשווי ביותר הוא בית המוזיקה, שתצורתו כשל קובייה רבת צלעות המרחפת בחלקה באוויר. מבנה מעניין אחר הוא ארמון הבורסה (Palacio da Bolsa) - בניין יוצא דופן המשמש בהווה את לשכת המסחר המקומית, ובו חדרים משופעים בגילופי עץ עם תקרות מצוירות. גולת הכותרת בו היא האולם הערבי המהודר, המרמז על עברה של פורטו, שנשלטה בימי הביניים גם על-ידי המורים. מוקדי ביקור שווים נוספים במרכז העיר: בית העירייה ומגדל השעון המתנשא קלריגוס, וחנות הספרים ללו (Lello) שהוכרה על-ידי אונסקו כ"פנינה ארכיטקטונית".
למחרת כדאי לפקוד את השוק העירוני הצבעוני מרקדו דה בוליאאו Mercado da Bolhao ואת אחוזת סראלווש (www.serralves.pt), וילה ענקית הבנויה בסגנון אר-דקו הכוללת מוזיאון עם תערוכות מתחלפות, ומוקפת בבריכות נוי, מזרקות וגנים בסגנון אנגלי. במסעדת המוזיאון מציעים דיל מצוין - ארוחת צהריים במזנון חופשי עם מטעמים מקומיים במחיר של כ-12 אירו בלבד, כולל נוף. כדאי לחזור לסיבוב קניות או בילוי בבתי הקפה הרבים במדרחוב סנטה קתרינה, שבו חנויות משפחתיות הנראות בעידן הקניונים כאילו נלקחו מגלויות ישנות.
וכמובן, בעיר המשמשת כמוקד להובלת היינות של חבל הדורו, אי-אפשר שלא לבקר לפחות באחד היקבים בעיר ווילה נובה דה גאיה (Vila Nova de Gaia), הממוקמת בגדה הדרומית של הדורו מול פורטו. לאורך הנהר ממוקמים מרתפים ויקבי יין של כעשר יצרניות יין הפורט המובילות, ומרביתן פותחות את שעריהן לביקורי מבקרים וחובבי יין, לעתים ללא תשלום או בתשלום סמלי.
מוקד חיי הלילה של פורטו מצוי סביב הרחובות גלריה דה פארי ומיגל בומבארדה שליד חנות הספרים ללו - כאן תמצאו פאבים, מסעדות וחנויות, אבל דומה שאת הערב כדאי להתחיל בארוחת ערב פנורמית בקומה ה-17 של מלון דום אנריקה. האוכל על טהרת אוצרות הים היה משובח. לאורחים כמוני, שסבלו מקור שהנוף היפה לא חיפה עליו, הציעו שמיכות, כך שהחוויה הייתה מושלמת.
לגמוע את העמק
פורטוגל היא ה"ארץ המובטחת" בכל הנוגע לטיול משכר בין כרמים ויקבים, בעיקר סביב עמק נהר הדורו, לבה של תעשיית יין הפורט המהולל. נהר הדורו והעמק סביבו, המוקף בכרמים הנטועים על גבעות ושזור בכפרים ובאחוזות יין שלוות, הוכרז כחבל יין כבר באמצע המאה ה-17, אם כי נזירים גידלו בו ענבי יין כבר לפני כ-900 שנה ויותר. הביקור בחבל הדורו, בעיקר לקראת השקיעה, כאשר הנהר והשמיים הכחולים מתמזגים עם הירוק שמסביב והשמש צובעת את האזור, גורם לחוויה מיסטית עד מכשפת.
הדרך הטובה ביותר ליהנות מהביקור בעמק הדורו היא לגמוע אותו באיטיות ובהנאה. אפשר להצטרף לשיט מפורטו במעלה הנהר עד פיניאו (Pinhao) במשך יומיים עד חמישה, ברכבת או ברכב מפורטו ובחזרה.
מרבית התפוקה מרוכזת בידי החברות הגדולות, המתמחות בייצור יינות פורט ובשיווקו ברחבי העולם, אבל באזור חיות כמה אלפי משפחות שלכל אחת מהן יקב קטן או זעיר עם מסורת של גידול ענבים לאורך שנים ויותר.
התיירות באזור התפתחה בשנים האחרונות כאמצעי למשיכת מבקרים, ולא פחות חשוב כמקור הכנסה למשפחות הנאחזות בעקשנות באדמה שעוברת בירושה במשך דורות במשפחה. העיר המרכזית של החבל היא פזו דה רגואה (Peso de Regua), שבה כדאי לבקר דווקא בתחנת הרכבת הקטנה המשקיפה לנהר הדורו ומעוטרת כולה באריחי אזולז'וס (Azulejos) תכלכלים, היוצרים תמונות מסיפורי התנ"ך ומהווי האזור.
מעט לפני שהשמש החלה לרדת הגענו למרכז המבקרים של חברת סנדמן (Sandeman) - אחת היצרניות המובילות בפורטוגל של יינות פורט, ליד העיירה הציורית לאמגו (Lamego). את פניי קידם מארח עוטה גלימה שחורה ומגבעת על ראשו - הסמל המסחרי של החברה. הביקור במרתפי היין, המועבר ליישון במתקני החברה בפורטו, היה מרתק, ובסיומו הוצע לי לשבת מול הנוף הקסום של השמש השוקעת מעל הכרמים, ולטעום מכעשרה סוגי יינות פורט משנות ייצור ומתמהילי ענבים שונים. אחרי הלגימה החמישית הרגשתי כל-כך בעננים, שפרצתי בצחוק מתגלגל שליווה אותי גם כשיצאתי הלום מיין, ולא יכולתי לעמוד בפיתוי ורכשתי לי מגבעת סנדמנית טיפוסית נגד השמש.
אילו הייתי צריך לבחור מקום לבילוי "חופשה מהסרטים, זה ככל הנראה היה בתחנה הבאה שבה ביליתי את הלילה - אחוזת היין קינטה דה פצ'קה (Quinta da Pacheca), אחוזה משפחתית שהוקמה באמצע המאה ה-18 על-ידי משפחת פצ'קו-פריירה (השם האחרון, שמשמעותו בפורטוגלית אגס, מרמז כנראה על כך שמדובר במשפחה מצאצאי אנוסים) ונרכשה על-ידי משפחת שרפה-פימנטל, המחזיקה באחוזה מ-1903. חלקה הוסב לאחוזת אירוח, תוך מגבלות שימור מחמירות. יש בה 15 חדרי אירוח אלגנטיים, אווירה ביתית ומשפחתית אמיתית.
האורחים מוזמנים על-ידי קתרינה, בעלת הבית המטופחת והנמרצת, לגלות את יופיו של מרתף היינות, המשמש כאתר חלומי לאירועים משפחתיים, לכינוסים או להרצאות בנושאי יין. אף שהאחוזה אינה מציעה נוף פנורמי של הנהר זה מקום אידיאלי לשבת תחת הגפנים ולקרוא או לבלות חופשה אינטימית באוויר הצח ולנשום יין.
חובבי יין מושבעים יכולים לנסוע במסלול מיוחד בעקבות "דרך יין הפורט", הכוללת כחמישים אתרים הקשורים לתהליכי גידול הענבים והפקת היינות. למי שזמנו קצר מומלץ לבקר במרכז מבקרים של יצרני יינות הפורט בפורטו עצמה, שבו אפשר לקבל הדרכה וגם לרכוש יינות.
מידע מעשי
מתי: סתיו-חורף. החורף גשום אמנם, אך עתיר בימים שטופי שמש. באביב אפשר ליהנות ממזג אוויר אידיאלי, וביולי-אוגוסט החום מעיק.
איך להגיע: בהיעדר טיסות סדירות ישירות מהארץ לפורטוגל - אם ברצונכם להתמקד בצפון פורטוגל העדיפו חברת תעופה המציעה טיסות עם קשר נוח מהארץ ישירות לשדה התעופה החדיש והמרווח של פורטו, כמו לופטהנזה וסוויס (החל בכ-550 דולרים לכרטיס).
צעד ראשון: רכבת פרברים נוחה מקשרת בין נמל התעופה של פורטו ובין מרכז העיר והפרברים שלה. מונית בכיוון אחד תעלה כ-20 אירו.
נסיעות: בצפון פורטוגל מומלץ לטייל ברכב שכור או בסיור מאורגן המתמקד באזור. הכבישים טובים ונוחים לנהיגה בכל האזור. התחבורה הציבורית טובה, ולליסבון הנסיעה באוטובוס תדירה וזולה יותר יחסית לרכבת.
לינה: מלון מרקור בדרגת 4 כוכבים ממוקם במרכז ההיסטורי של פורטו ומציע חדרים פונקציונליים במחירים מפתיעים (החל ב-75 אירו לחדר זוגי, כולל ארוחת בוקר). מלון קאריש (www.carrishoteles.com) הוא מלון בוטיק איכותי, המשלב בנייה חדישה במבנה שבו נחשפו ממצאים ארכיאולוגיים (חדר זוגי מ-115 אירו, כולל ארוחת בוקר).
בחבל הדורו כדאי לשהות בחדרי אירוח באחד מבתי האחוזה הצמודים לכרמים באזור, כמו Quinta da Pacheca (אל תצפו לג'קוזי בחדר, אבל החווייה מפנקת ובלתי נשכחת). המחיר ללילה סביב 120 אירו לזוג, כולל ארוחת בוקר.
לאכול ולשתות: חלק חשוב בחוויית הטיול בפורטוגל הוא התחום הקולינרי. בצפון המדינה תוכלו ליהנות משפע גבינות כפריות בשלל צורות וטעמים, ממגוון סלטים, מרקים כמו המרק הלאומי הקאלדו ורדה (מרק כרוב ירוק), מרק דלעת, וכמובן משפע דגים - בקלה, סלמון, דג שמך ופירות ים, וגם בשר. הקינוח הלאומי הוא הפשטל דה נאטה (Pastel de Nata) - מאפה על בסיס קצף ביצים וחלב מתקתק. והיינות? אדומים ולבנים מכל אזורי המדינה, יין "ירוק" ויינות פורט או מדירה לקינוח.
מידע נוסף על אפשרויות הטיול והאכסון בצפון פורטוגל ב-www.visitportoandnorth.travel