היא כבר עשר שנים בבנק לאומי, נחשבת לאחד האנשים הכי קרובים למנכ"לית הבנק רקפת רוסק-עמינח, ומסומנת כמי שעוד תכהן בתפקידים בכירים. את כל זה הספיקה בשמת בן-צבי עד גיל 33 בלבד.
לפרויקט 40 עד 40 של מגזין G
היא גדלה בנתניה בבית דתי, הייתה תלמידה מצטיינת בבית הספר והדריכה בבני עקיבא. כבר אז חשבה שתהיה רואת חשבון: "למדתי באוניברסיטת בר אילן כלכלה, חשבונאות ומחשבים. יש לי משיכה למספרים, והעולם הפיננסי ריתק אותי. אלא שהגעתי להתמחות במשרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן והרגשתי שעבודת הביקורת אפורה; חיפשתי משהו דינמי"
- ענף הבנקאות לא ממש נחשב לזוהר.
"אבל יש בו קשת רחבה של תפקידים".
אל בנק לאומי הגיעה בן-צבי בגיל 23 בלבד, והחלה לעבוד בחטיבה לחשבונאות. אחרי שלוש שנים עברה לחטיבת שוקי הון: "כבר מהשלב הזה סימנתי למטרה להיות העוזרת האישית של רקפת רוסק-עמינח, שהייתה אז ראש החטיבה העסקית. אז הגעתי לראיון ופשוט הסברתי לה שהיא חייבת לתת לי את התפקיד".
בן-צבי הוכיחה את עצמה מהר למדי, והיא מלווה את רוסק-עמינח מקרוב כבר ארבע שנים. השנה היא עשתה קפיצה יחד עם הבוסית, כשבמאי האחרון מונתה רוסק-עמינח למנכ"לית, ובן-צבי הפכה לראש הלשכה שלה. אם בתפקיד הקודם הייתה בן-צבי עוזרת אישית יחידה, כעת לרוסק-עמינח יש עוד שני עוזרים אישיים, הכפופים לבן-צבי: "כמות החומרים שמגיעים ללשכה היא אין-סופית. התפקיד דורש יכולת לימוד מהירה, איסוף מידע, ניתוחו ותמצותו לשורה התחתונה".
- במסגרת התפקיד את גם צריכה לחלק הוראות לגורמים בכירים בבנקים; העובדה שהם מבוגרים וותיקים ממך מקשה עלייך?
"לחלק הוראות נשמע קצת רודני. חלק מהעניין זה לדעת איך לתקשר ברגישות הנדרשת. אני מרגישה שיש שיתוף פעולה מלא של כולם, כי לכולם בסוף יש אותה מטרה".
- מה הטיפ להצלחה בקריירה?
"לחלום, אבל לא להישאר בתוך החלום. להציב לעצמך מטרה, ולשים אבני דרך באמצע".
- רקפת רוסק-עמינח החלה את דרכה בבנק כעוזרת אישית של גליה מאור. זה אומר שגם אותך נראה יום אחד כמנכ"לית הבנק?
"רקפת הגיעה לתפקיד בזכות הרבה כישרון והרבה עבודה קשה. אני מתרכזת בעבודה הקשה". מחוץ לעבודה בן-צבי מטפחת תחביב יוקרתי, ומקפידה לצאת לחופשות סקי קבועות.
- ואיך את מנקה את הראש ביומיום?
"בדרך כלל יש רק שתי אפשרויות: שלמה ארצי או אברהם פריד, ענק זמר חסידי ששר עם המון נשמה. אני מאוד מתחברת לשירים שלו שיכולים לעתים לרגש אותי עד דמעות".