80 שנה אחרי שיצא לראשונה לאור, מגזין "ניוזוויק" ("Newsweek") המיתולוגי הגיע אתמול (ב') לסוף דרכו המודפסת. קברניטי העיתון, חברת The Daily Beast, שאליה מוזג השבועון האמריקאי ב-2012, החליטו שהגיעה העת לעצור את מכונות הדפוס ולנתב את המאמצים המערכתיים אל עבר האופק הדיגיטלי. שבועון החדשות ינפק מעתה והלאה מהדורות אייפד בלבד, לאחר שהפרינט לא הצדיק את עצמו כלכלית.
"להשאיר מאחור את הדפוס זו החלטה די דרמטית, אבל היא הייתה חכמה והכרחית עבור 'ניוזוויק'", טוען דניאל גרוס, עורך כלכלי בכיר בשבועון, בראיון ל"גלובס". "אם לא רואים דרך לרווחיות, קשה להבין למה צריך להמשיך. אחרי הכול, מגזינים הם עסק. המהלך הזה מאפשר לנו לחקור את הקהל שלנו היכן שהוא היום, והיכן שיהיה בעתיד".
גרוס, שלקח החודש חלק בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", מסביר כי המהלך שאולי נראה דרמטי מבחוץ, עבר באופן טבעי יחסית בקרב עובדי השבועון. "בשנים האחרונות, שינויים הפכו לדבר קבוע ב'ניוזוויק' ובעולם המגזינים. אנשים התרגלו אליהם. עבודה בתקשורת פירושה לאמץ משהו חדש מדי שנה - אינטרנט, טוויטר ופייסבוק, צילומי וידיאו, הפקת גרסת טאבלט. זהו רק עוד מהלך כזה".
- זהו עוד מסמר דיגיטלי בארון הקבורה של העיתונות המודפסת?
"אני חושש שהקלפים נוטים כבר זמן מה נגד הפרינט. הדולרים של הפרסום נגדה - חברות רוצות לפרסם במקומות של צמיחה ולא במקומות של נסיגה. רוח הזמן נגדה - אנשים מעוניינים ומצפים למיידיות שהמדיה הדיגיטלית מספקת, והרבה ממה שמופיע בדפוס יכול להיות מיושן כשהוא מופץ. וגם העתיד נגדה - יש לי שני ילדים, בני 10 ו-14, ואני לא יכול לגרום להם לפתוח מגזינים, עיתונים וספרים".
"הקוראים עוברים הלאה"
גרוס עבד בעבר בגופים אינטרנטיים כמו יאהו פייננס ואתר החדשות Slate. לדבריו, "הדיגיטל כבר הרג את הדפוס או לפחות פצע אותו קשות. לא רק עיתונים ומגזינים, אלא גם ספרים. במילים פשוטות, המדיה בניו-יורק שלתוכה גדלתי - המגזינים המבהיקים והעבים, עיתוני היוקרה והמו"לים המכובדים - היא צל של עצמה.
"כן, 'הניו-יורק טיימס' ו'ואנטי פייר' עדיין מופיעים, והמו"לים עדיין מוציאים לאור אלפי עותקים, אבל הצרכנים עוברים הלאה, וכל דבר אחר כבר מצומצם בהרבה: פחות כוח-אדם, פחות עמודים, פחות נקודות מכירת ספרים ומגזינים. הבעיה הבסיסית של מקומות הדפוס ששרדו היא איך לעצור את הירידה בהכנסות, וזה קשה מאוד".
- המודל העסקי של העיתונים ושל רוב המדיה הדיגיטלית נשען בעיקר על פרסומות, אך גם התעשייה הזו במשבר. העיתונים יצטרכו להחליף את המודל שלהם, או שתעשיית הפרסומות תתאושש?
"חלפו הימים שבהם הקוראים והמו"לים ציפו שהמפרסמים ישלמו להם כדי לקבל מוצר מסובסד. במשך שנים בארה"ב, לא מעט מגזינים מכרו מנויים מוזלים במיוחד (30 דולר למנוי שנתי לשבועון TIME, או 10 דולר למגזין GQ) ועשו את כל כספם מפרסומות. אבל הפרסומות נעלמו, ואני לא חושב שהן יחזרו לעיתונות הכתובה.
"עיתונים ומגזינים צריכים לפתח את מה שאני מכנה 'האומץ לגבות מחיר'. הם תמיד חוששים לייקר את המוצר שלהם מפני שלדעתם הוא יפסיד תפוצה, אבל אין טעם בתפוצה גדולה כאשר אתה מפסיד על כל גיליון".
לדבריו, "'הניו-יורק טיימס' ו'הוול סטריט ג'ורנל' הם המתקדמים ביותר מבחינה זו. הם יודעים שיש להם מוצר מובחר, ואם אתה רוצה אותו על סף ביתך מדי יום, אתה צריך לשלם מאות דולרים בשנה - והם גובים גם על גישה מקוונת".
- עם מה יתמודד בעתיד העיתונים שישרדו את המשבר הנוכחי?
"עיתונים שמצליחים היום כבר הצליחו להבין מה לעשות. יש להם את בסיס הלקוחות שמוכנים לשלם ואת המפרסמים שיתמכו בהם. בשווקים מתפתחים כמו הודו, שבה צריכה המונית רק מתפתחת, הם יכולים להצליח מאוד לאורך תקופה ארוכה.
"מנגד, במקומות כמו אירופה וכלכלות מתקדמות אחרות, שבהן המדיה הדיגיטלית עדיין לא מפותחת כמו בארה"ב, הם יצטרכו לתפוס מחסה ברגע שהיא תסגור את הפער".
"איכות הכתיבה היא הפרמטר החשוב"
משבועון שהיה מוצר פיזי שנח על שולחנם של מנהיגים ומקבלי החלטות בארה"ב ובעולם, "ניוזוויק" הפך החל מעתה לעוד אפליקציה בחנות היישומים של אפל. אך גרוס לא חושש למעמד השבועון בקביעת סדר יום.
"אני לא רואה מדוע ההשפעה שלנו צריכה לצנוח", הוא אומר. "אני מניח שנשיא ארה"ב, ברק אובמה, צורך הרבה יותר חדשות בצורה דיגיטלית מאשר בצורת נייר. מה שבאמת משנה הם איכות הכתיבה, הצילומים והעיצוב, שלא משתנים. במבט קדימה, האם עדיף להיות על הטאבלט של מישהו או על ה-Table (שולחן) שלו? אני חושב שעל הטאבלט".
- האם להערכתך יהיו עיתונים ומגזינים נוספים שילכו בעקבות "ניוזוויק" ב-2013?
"אני מעריך שכן. לחברות שעושות כסף מנייר אין סיבה להפסיק לפרסם על נייר, והן לא צריכות לעשות זאת. אבל אלה שממשיכות להפסיד כסף, ואין להן 'הורה' תאגידי עם כיסים עמוקים או דרך לעבור לרווחיות בשנה רביעית של האטה כלכלית, יצטרכו להפעיל שיקול-דעת".
- איך אתה רואה את עתיד העיתונות?
"העתיד שייך לדיגיטל, אך הוא שייך בעיקר לרעיונות, וזה חשוב יותר. עיתונאות וכתיבה הם למעשה עסקי רעיונות. מה שמתחיל כבלוג יכול להפוך למאמר מערכת, אחר-כך לכתבת שער מגזינית, לסדרה מקוונת, לספר, לתוכנית טלוויזיה וגם למשהו שמלמדים. כך אני פועל בשנים האחרונות. הכול עניין של לקחת רעיון ולמצות כמה שיותר בכל אמצעי המדיה".
עבור גרוס, מדובר בקדנציה השנייה ב"ניוזוויק", אליה חזר לפני כ-4 חודשים, ושנתיים אחרי שעזב בפעם הראשונה לטובת תפקיד של עורך בכיר ופרשן בפורטל הכלכלי המצליח של יאהו, יאהו פייננס. גרוס עזב את יאהו במקביל לכניסתה של מריסה מאייר לתפקיד המנכ"לית החדשה של החברה, שעברה לא מעט זעזועים ניהוליים בשנים האחרונות.
- בתור מי שהיה שם, אתה מאמין שמאייר תצליח היכן שקודמיה נכשלו?
"לא הייתי אומר שכל קודמיה נכשלו. רבים מהם כיהנו רק כמה חודשים. יאהו הוא אחד ממותגי האינטרנט המובילים בעולם, והוא עושה הרבה כסף ממכירת פרסום ומושך אליו מספר ענק של גולשים וקוראים. מעטות החברות שיכולות לומר את זה.
"במידה רבה, אנשים השוו את מניית יאהו ואת מקומה בשוק לעידן הבועה משנות ה-90, מה שלא הוגן כלפיה. באשר למאייר, היא מנהיגה מוכשרת וכריזמטית מאוד, שמכירה את הטכנולוגיה מלמטה למעלה. לכן אני חושב שיש לה סיכוי טוב מאוד להצליח".