"מה שקורה בשוק ההון מדהים. הפרטת מערך הפנסיה (מסקנות ועדת בכר - א.פ) גרמה לריכוזיות האדירה של שוק ההון. אני קורא לזה 'שוד הפנסיה הגדול'" - כך אמר אתמול (ג') פרופ' שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הממשלתי, בכנס השנתי "מדיניות המיסוי בישראל" שהתקיים במכון ון ליר.
לדברי יצחקי, "דמי הניהול נהפכו מס שעובר מעניים לעשירים. הערכתי את המס הזה. זה סדר גודל של 25% מהפרשות לפנסיה, שזה כמו לתת שלוש שנים של שכר ממוצע במשק לעשירים: הם לוקחים 2%, בטווח הארוך התשואה לא עולה על 4%. לכן, מי שמנהל את הפנסיה לוקח 50% ממנה ולא נושא בסיכון. אני לא יודע מי עשה את הסידורים הללו, אבל כך הצמחנו קבוצות של עשירים, שחלקם יוצאי האוצר. תבדקו מי מנהלי קרנות הפנסיה - יוצאי האוצר. אני כל הזמן אומר את זה: ההפרטה הטובה ביותר היא זו שכתוצאה ממנה הפקיד בונה לעצמו את מקום העבודה העתידי שלו".
דבריו של יצחקי נאמרו בהקשר של הטלת מס עיזבון, שלפי מחקר של פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי ושל טל וולפסון, צפוי להכניס לקופת המדינה כ-3.5 מיליארד שקל לשנה.
"מי שחושב שמטרת מס זה הוא לגבות הרבה מסים - טועה", המשיך ואמר הסטטיסטיקן הממשלתי. "עלות גביית מס זה יהיו גבוהות מאוד, ולכן לא תראו הרבה שקלים. כמו כן, הוא לא יסייע לחלוקת הכנסות צודקת. מנצחי החוק יהיו המשפטנים, שפרנסתם תהיה להגן על אלו שחייבים במס הזה. מטרת המס האמיתית היא להקטין את הריכוזיות במשק, כי זה מס שפוגע בטופ של הטופ, ולתפוס שניים-שלושה טייקונים גדולים בשנה - וזהו. אגב, מה שגרם להגדלת כוחם של הטייקונים במשק זו השיטה הממשלתית של מכרזים, שמי שזוכה בהם מקבל נתח אדיר של השוק. לכן, מדיניות הממשלה מגדילה את הריכוזיות במשק".
"בעיה בינלאומית"
יצחקי טען כי אחד הקשיים שהתעורר בוועדת בן בסט (שהמליצה על מס עיזבון - א.פ) הוא שאין שום נתון על התפלגות הרכוש בישראל - לא רכוש ריאלי ולא רכוש פיננסי. "השלב הראשון בהטלת מס עיזבון הוא איסוף נתונים על התפלגות העושר במדינת ישראל. זה ניתן להיעשות בעלויות נמוכות יחסית, וזה תנאי הכרחי לכל מי שרוצה להבין מה קורה בשוק ההון ללא קשר למס עיזבון".
לדברי יצחקי, קיימת התנגדות להרחבת הדיווח על המתרחש בשוק ההון, וזה מה שהופך את הצלחתו של מס עיזבון לקשה יותר. "הרחבנו את הדיווח על שוק עבודה, אבל בשוק ההון, שרגיש בהרבה, אין הרחבה. ההתפתחות של הסטטיסטיקה של שוק העבודה מרשימה: ישנם כיום 4 סקרים שונים ברמה חודשית, אך שוק ההון איננו מכוסה בכלל.
"אם יש משהו, זה ברמה שנתית, ואך ורק סקרים המתייחסים לאלמנטים סובייקטיביים, כמו שביעות רצון. הסיבה לכך - בשוק ההון שולטים אנשי האוצר ובנק ישראל, ולשכות לסטטיסטיקה נכנסות פחות. יש להגיד ביושר כי מדובר בבעיה בינלאומית - ולא רק של ישראל".
ד''ר מיכאל שראל, הממונה על הכנסות המדינה ועל המחקר באוצר, הביע התנגדות להטלת מס עיזבון ואמר: "ההתנגדות של האוצר למס ירושה הייתה טכנית. באוצר תמיד אמרו שמדובר במס שלא ניתן לגבות אותו, והדרך היחידה לגבות אותו היא באמצעות הטלת מס מתנות במקביל.
"אני רוצה להוסיף ממד אחד: לא רק שלא ניתן לגבות אותו, אלא שמדובר במס שנתפס כלא הוגן, שרירותי ואף לא מוסרי. אתה הרווחת מהעבודה ומהון ושילמת על כך מסים ואז מגיעים וממסים אותך שוב. לכן, התמריץ של בעלי הכנסות הגבוהות לא לשלם אותו גדול במיוחד".
מאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר נמסר בתגובה לדבריו של פרופ' יצחקי: "הדברים אינם ראויים לתגובה, והעובדות בשטח אינן מתיישבות עם הטענות. צר לנו כי הדובר בחר דווקא בבמה מכובדת להשתלחות מיותרת".