שני נהגים עורכים ביניהם תחרות מכוניות. במהלך התחרות מאבד אחד מהם את השליטה על רכבו, מתנגש בקיר ונהרג. האם ניתן להטיל אחריות פלילית על הנהג השני בעבירת הריגה?
על שאלה זו השיבו 3 שופטי בית המשפט העליון - עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין וניל הנדל - בערעור שהגישה המדינה על פסק דין של בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים.
ארבל ורובינשטיין קיבלו את עמדת המדינה וקבעו כי הנער השני - זה שניצל בתחרות המכוניות - אכן אשם בהריגה. הם הרשיעו אותו בהריגה תחת עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, וכן החמירו את עונשו ל-16 חודשי מאסר בפועל, וזאת בניגוד לדעתו החולקת של השופט הנדל.
הנער היה קטין בן 17 בעת מרוץ המכוניות. שני הנהגים סיכמו ביניהם כי המנצח במרוץ יקבל 500 שקל. לפי כתב האישום, שני הרכבים נסעו במהירות של כ-160 קמ"ש, ולקראת סוף התחרות, בשל המהירות המופרזת שבה נהג, איבד אחד הנערים את השליטה ברכב ועלה על אי-תנועה. הרכב עף באוויר, פגע בעמוד תאורה ובלוח מודעות ועקרם ממקומם, ולבסוף הוטח בקיר.
הנהג ונוסע נוסף שהיה עימו נהרגו כתוצאה מכך. באישום זה הואשם המשיב בעבירות של הריגה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח.
המחוזי הרשיע את הנהג בכל האישומים, למעט סעיף ההריגה. בפסק הדין נקבע כי מבחינה עובדתית איבוד השליטה על הרכב היה במסגרת המרוץ ולא לאחר סיומו, וגם אם הייתה מתקבלת הטענה לפיה קו הסיום היה לפני העיקול, לא היה בכך כדי לנתק את התאונה הקטלנית מן המרוץ.
כמו כן, נקבע כי מתקיים קשר סיבתי עובדתי בין הנהיגה המהירה והפרועה במהלך המרוץ לבין התאונה. המחוזי שלל את רישיונות של הנהג ל-12 שנה וגזר עליו מאסר לשנה ומאסר על-תנאי לשנה נוספת.
הפרקליטות ערערה על ההחלטה לזכות את הנהג מסעיף ההריגה. העליון קיבל כאמור את הערעור וקבע כי מתקיימים יסודות ההריגה.
"קיומה של תוצאה קטלנית הינה עובדה קיימת", קבעה ארבל. "כמו כן, מסכימה אני עם קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה מתקיים קשר סיבתי עובדתי בין התנהגותו של המשיב לבין התוצאה הקטלנית.
" באשר לקשר הסיבתי המשפטי... גם הוא מתקיים במקרה הנידון. המנוחים היו אמנם גורם אוטונומי שבחר במודע להשתתף במרוץ, אך עם זאת מדובר במרוץ מכוניות בלתי חוקי, אשר לא קיים כל ערך חברתי לקיומו, ואשר יש בו כדי לסכן באופן ממשי את משתמשי הדרך האחרים באזור".
רובינשטיין הסכים כאמור עם ארבל והוסיף כי "'משחקי חיים' מסוכנים דוגמת זה שלפנינו, 'רולטה רוסית', 'פאקור' ועוד כיד הדמיון הלא טובה, מבטאים זילות בחיי אדם שיש הנוהגים בה - נוהגים תרתי-משמע - ואת הקלות הבלתי נסבלת שבה מקופחים חיים לשווא. משחקים אלה מסכנים לא אחת גם אחרים, מלבד המשתתפים עצמם כמובן".