ברק לוי (38), יו"ר ועד העובדים בפלאפון, התקבל הבוקר (ב') בחיבוקים כשעבר במסדרונות של מטה החברה בגבעתיים. "גם אלה שהיו על הגדר, אלה שפחדו או כאלה שלא בדיוק תמכו במאבק, אמרו לי כל הכבוד", הוא מספר בראיון ל"גלובס". "פלאפון זו משפחה", הוא אומר, "והמשפחה הזו ניצחה בגדול".
- אפשר בכלל לחזור לעבודה אחרי שהנהלת החברה נלחמה בכם בכל הכוח ואחרי שהפגנתם כל יום מול הבית של המנכ"ל?
"ניהלנו מאבק של כמה שבועות, וההיסטוריה מלאה בדוגמאות של מלחמות הרבה יותר גרועות שהסתיימו בשלום. אומרים שעשינו היסטוריה, אבל אני אומר בואו באמת נשנה את ההיסטוריה בלי לחזור על מקרים אחרים שמאבקי עובדים הסתיימו בפיטורים של המנכ"ל. אני לא רוצה שהוא יתפטר, זה סתם יכול לייצר טלטלה בחברה. מבחינתי אני יכול גם לחבק אותו".
- אתה רואה את גיל שרון מתמודד עם הסכם קיבוצי?
"אני מודה שקשה לי לראות את זה. יומיים אחרי שנודע לו על ההתארגנות הוא הגיע אלינו ואמר במפורש שהוא לא יוכל לנהל את החברה עם ועד. עברנו רק שלב אחד בתהליך, ועכשיו מגיע שלב ניהול המשא-ומתן, וברור שיכולים להיות קשיים עד לחתימה על הסכם. אישית אני מקווה שנצליח להידבר, והדברים יתנהלו אחרת".
- מה אתה אומר על הטענה שהסכם קיבוצי הוא בבחינת משקולת על גבה של החברה בתקופה של תחרות קשה?
"הסכם קיבוצי זה חליפה שצריך לתפור. איפה לשים את היד, איפה לעזור ואיפה להוסיף. יש המון שווקים שבהם ועד והסכם קיבוצי לא עושים שום רע. אין תחרות בין שופרסל לרמי לוי? שניהם מרוויחים מיליונים, ורק באחת החברות יש ועד. תחרות זה דבר טוב - גם הלקוח וגם החברות מרוויחות.
"אני אומר להפך - תעשו הסכם טוב לעובדים, והעובדים יעבדו יותר טוב. הם ירצו להיות חלק חשוב יותר בחברה. בואו נוכיח למשק שהנהלת פלאפון דואגת לעובדים שלה. אני אישית אהיה הסוכן הכי טוב של החברה ואקרא לכולם להצטרף אלינו".
- אתה חושב שהניצחון שלכם מסמן את הכיוון ליתר העובדים בחברות הסלולר?
"אין לי ספק. כבר במהלך המאבק שלנו פנו אליי עובדים בחברות אחרות כדי שאסייע להם, אבל ביקשתי לסיים קודם את הסיפור אצלנו. אתה יכול לראות איך העובדים של ישראכרט התאגדו אחרי שעובדי ויזה כאל עשו את אותו הדבר. זה אפקט דומינו, ואני בטוח שזה יגיע".
- היו רגעים של ייאוש?
"היו הרבה רגעים. אתה יכול לקבל בשורה שמשהו מסתדר ואתה בשיא הגובה, ושעה אחרי אתה מקבל מייל שמשנה את כל העלילה ואתה צונח למטה. אבל אם אתה מאמין בדרך - אין סיבה שלא תצליח".
"זה לא היה פשוט"
- מה הייתה לדעתך נקודת המפנה שגרמה להנהלה להכיר בהתארגנות שלכם?
"בשבוע האחרון השובתים גילו שלמילה 'כוח' יש גם משמעות, שהם יכולים להשתמש בכוח הזה. אנשים הבינו שאם הם שמים את היד על השער של המרכז הלוגיסטי, אז איש לא נכנס פנימה. זה שינוי בתודעה.
"ההנהלה תפסה את הראש, שהנה העובדים הבינו איך משתמשים בכוח. וכשמשתמשים בכוח יש גבול דק מכאן ועד לאלימות, ואני מאוד שמח שבכל הזמן הזה הקפדנו להיות אחראים ולהימנע מנזקים משמעותיים לחברה".
- איך התחיל כל הרעיון של הקמת ועד?
"זה תהליך שהתבשל כבר כמה שנים. בכל פעם שהיו פיטורים וקיצוצים, אנשים אמרו 'אם רק היה ועד'. לפני 9 חודשים פניתי להסתדרות, הגעתי עם עוד שני אנשים וחשבנו להקים ועד סקטוריאלי בהנדסה. הסבירו לנו שמשפטית זו תהיה משימה קשה, ולכן צריך לארגן את כל העובדים.
"השניים שהיו אתי ירדו מהעניין, אבל אני התעקשתי. מהר מאוד ראיתי שיש לצדי 14 אנשים צמודים ועוד 40 פעילים. במשך חודשים התחלנו לבנות את זה כמו מבצע צבאי. הקמנו מאגר נתונים של עובדים, וב-30 באוגוסט יצאנו למשימה והחתמנו מאות עובדים".
- העובדים האמינו שזה אפשרי?
"זה לא היה פשוט. היו כאלה שאמרו 'זה לא בשבילנו'. היו אנשים שאמרו 'אני אתכם בכל הלב אבל אני לא חותם, שלא ידעו שדיברתם אתי בכלל'. אבל הנה בסוף זה אפשרי".
