גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשהגירעון הוכפל הריבית צריכה לעלות, אבל ב"י עשה ההיפך"

דוד קליין, לשעבר נגיד בנק ישראל, בכתב אישום חריף נגד הממשלה וב"י שהובילו את ישראל לגירעון הענק שנחשף השבוע, ול"בור גדול מאוד לגבי העתיד" ■"ברור שהתקציב הדו-שנתי הוא הסיבה העיקרית לגירעון"

עצרו הכול, הקפיאו את תקציב 2013 ושנו את כללי המשחק, אחרת המשק ימשיך להידרדר - זוהי קריאתו של דוד קליין, לשעבר נגיד בנק ישראל, לממשלה שתקום. "אני קורא לממשלה לבחון מחדש את המסלול הזה של אישור התקציב, כי הוא מסלול לא טוב", הוא אומר בראיון ל-G. "צריך לבחון מחדש את העקרונות היסודיים שלפיהם קובעים תקציב, כי העקרונות הקיימים הניבו תוצאות לא טובות".

- מהם העקרונות שאותם צריך לבחון מחדש?

"קודם כול, צריך לבחון מחדש את עקרון התקציב הדו-שנתי. ברור לגמרי שהוא הסיבה העיקרית לחריגה הגדולה מהיעד, כי תקציב כזה מחייב לעשות תחזיות מקרו כלכליות לשנתיים קדימה, ובעצם לשנתיים וחצי קדימה, כי מתחילים לדון בתקציב כחצי שנה לפני אישורו. אין אפשרות לחזות מה יקרה בתקופה כל-כך ארוכה. הממשלה לא יכלה לחזות למשל את ההאטה, שבה תולים היום את אי-מימוש אומדן גביית המסים.

"הדבר השני שצריך לבחון הוא הכלל הפיסקלי. זהו הכלל שקבע את קצב הגידול האפשרי בהוצאות הממשלה. הכלל הזה נקבע ל-10 שנים, והיום הוא בסדר גודל של 3% גידול, בהשוואה לכלל הקודם - 1.7%. העלו את שיעורי הגידול, וזאת אחת הסיבות לגירעון - למרות ששמעתי את שר האוצר אומר שאין קשר. זהו משפט לא סביר".

- מדוע לדעתך יש קשר?

"זה כלל שנקבע לפני 3 שנים, והוא תקף ל-10 שנים. ברור שעם הזמן, הקשר בינו לבין נסיבות התקציב של השנה האמורה הולך ומתנתק".

- הכלל הזה צריך להישאר בעינו?

"אני חושב שלא. ואם משאירים אותו, צריך להחליט אם יהיה מדובר בשינוי קבוע או משתנה, כי הוא אחד הגורמים לקושי הגדול בתכנון התקציב. משרד האוצר גאה מאוד בכלל הזה, וטוען כי הוא קובע את תקרת התקציב, כאשר קודם לכן הגידול בהוצאות הממשלה היה נושא חוזר לוויכוחים, ועכשיו נוצר מעין מושג קדוש - תקרת התקציב שאי-אפשר להגדיל מעבר לה. אבל התוצאה הפוכה: הכלל הפיסקלי מגדיל את ההוצאות יותר מדי. כי מה שחשוב הוא יחס החוב-תוצר של הממשלה, ויחס זה נקבע לפי הגירעון. הממשלה החליטה שהיחס הזה יעמוד על 60%, ואנחנו היום ב-75%.

"שר האוצר מתגאה בכך שב-2012 פחת הפער בעשירית האחוז ואומר, זאת התקדמות. זה מזכיר לי את מפלס הכינרת. כל הזמן מדווחים שהוא עלה בכמה סנטימטרים, אבל מדי פעם נזכרים כמה הוא רחוק מהקו האדום העליון. כך שאסור לשכוח שיש כברת דרך ארוכה ללכת כדי להגיע ל-60% יחס חוב-תוצר, ולכן כדאי שיעד הגירעון יותאם לכך, ועד שהוא יושג לא מעלים את הוצאות הממשלה או חוזרים לגידול של 1.7% בשנה. כי האפשרות האחרת היא שכל סגירת הגירעון תצטרך להיעשות על-ידי מסים, ואם יש האטה כלכלית, הכסף הנגבה ממסים פוחת והגירעון גדל".

- אילו עוד "הנחות יסוד" צריך לבדוק מחדש בדרך לקביעת התקציב?

"הגורם השלישי שצריך לבדוק הוא מתווה ברודט, שמעיק מאוד על התקציב. גם כאן יש החלטת ממשלה מלפני שנים אחדות (2007) התקפה ל-10 שנים, שאומרת שתקציב הביטחון צריך לגדול בשיעורים מסוימים בשנים הבאות. אלא שהמתווה הניח שיעור צמיחה מסוים ב-10 השנים שלאחר ההחלטה, והכוונה הייתה שהוצאות הביטחון לא יגדלו מעבר לשיעור הצמיחה במשק, ואפילו יקטנו באופן אטי ביחס לשיעור הזה. בפועל, המטרה לא הושגה, כי שיעור הצמיחה ירד".

המגזר העסקי מאבד אמון

קליין, הנגיד השביעי, שכיהן בין השנים 2000 ל-2004, מדבר בשקט האופייני לו. אולם גם בדרכו המנומסת, קליין הוא מבקר חריף ונוקב של מדיניות הממשלה ושל מדיניות בנק ישראל והעומד בראשו, סטנלי פישר, שהיה גם מי שהחליף אותו בלשכת הנגיד. לדבריו, ללא שינוי מהותי בדרך קביעת התקציב, הגירעונות ימשיכו לגדול והממשלה תאבד את אמונו של המגזר העסקי.

"התסריט המקובל היום לגבי מה יקרה לאחר הבחירות הוא שמיד כשתורכב הממשלה, הדבר הראשון שצריך להיות על שולחנה הוא תקציב 2013", מסביר קליין. "זאת מפני שיש לוח זמנים מאוד מוגבל ולחוץ, וצריך בתוך שבועות ספורים לאשר תקציב בכנסת. במסגרת זאת, ההנחה המקובלת היא שהממשלה תצטרך לקצץ 14 מיליארד שקלים, אולם יש כמה פתרונות שהיו ביסוד תקציב 2013 לפני ההחלטה על הקדמת הבחירות, ושצריכים לעלות על הפרק. דובר על קיצוץ בקצבאות, על קיצוץ בשכר עובדי המדינה, על קיצוץ בהשקעה בתשתיות או פריסה של ההשקעות הללו על תקופה יותר ארוכה. נושא שנותר קצת מעורפל היה מה יקרה עם הביטחון. כך או כך, לחץ הזמן הוא שיקבע את התוצאה".

- ומה הבעייתיות בסיטואציה הזאת?

"הבעייתיות היא שההחלטות שיתקבלו בלחץ זמן לא יטפלו בבעיות שהובילו למצב הזה. הגירעון הזה לא תוכנן על-ידי הממשלה. היה יעד גירעון של 2% ל-2012, ושל 1.5% ל-2013. הממשלה הבינה בשלב מסוים שהיעד בלתי אפשרי, והכפילה את היעד של 2013 ל-3%. המצב הזה לא היה רצוי לממשלה, היא רצתה להיצמד ליעד, אבל בלית ברירה נאלצה לשנותו מתוך לחץ האירועים".

- לאוצר דווקא יש דרך לקצץ בהוצאות, קוראים לזה קיצוץ רוחבי, וכך כל משרד תורם את חלקו.

"קיצוץ רוחבי הוא קיצוץ ששולל סדר עדיפויות. לא חשוב אם יש לחץ גדול יותר בבריאות או בחינוך - אנחנו נקצץ באותה מידה לכולם. השיטה הזאת בעייתית. יש יותר ויותר הכרה בכך שקיצוצים רוחביים הם דבר מאוד לא טוב. אם צריך להקטין בהוצאות, צריך לעשות זאת תוך בחינת סדר העדיפויות. אבל הדרך לעבוד לפי סדר עדיפויות היא דרך של קביעת יעדים. אם למשל בבריאות רואים שיש בעיה רצינית עם מספר המיטות לנפש, או עם מספר האחיות לנפש, צריכים לתת לזה עדיפות, ואז לקבוע יעד כמותי שעל-פיו ייקבע תקציב משרד הבריאות. לכן אני סבור שצריך לשנות את כל האסטרטגיה התקציבית".

- אתה מציע שינויים מאוד מהותיים בדרך קביעת התקציב, וכבר ציינת שיהיו בערך שבועיים לסיים את התקציב הזה. איך פותרים את בעיית לחץ הזמן ומצליחים לבחון מחדש את היסודות?

"ברור לחלוטין שלוח הזמנים של 2013 לא יאפשר עבודה כזאת. מה גם שהנטייה של הממשלה הנוכחית היא לחזור לתקציבים דו-שנתיים, כך שירצו באותה מסגרת זמן להחליט גם על 2014. לכן אני מציע מסלול אלטרנטיבי: תקציב 2013 צריך להיות מוגדר כתקציב מעבר, שאופיו יהיה הקפאה. החוק קובע שאם ממשלה לא מספיקה להחליט בזמן על תקציב חדש, היא מקבלת פרק זמן נוסף, בדרך-כלל של 3 חודשים, ובאותו זמן משרד האוצר יכול להקצות לכל משרד בכל חודש, אחד חלקי 12 מתקציבו בשנה הקודמת (זה מה שקורה החודש, כיוון שלא אושר תקציב ל-2013 בשל הבחירות - ש' ל').

"אני מציע להאריך את 3 החודשים הללו לשנה שלמה, כל 2013, שבמהלכה יבדקו את עמודי התווך של האסטרטגיה התקציבית ויעצבו תוכנית לתקציב 2014. כך גם נשיג מטרה נוספת: כיוון שהתקציב הזמני כפוף לתקציב הקודם, הוא לא יגדל, ואנחנו יודעים שלא צריך להגדיל אותו כדי לעמוד ביעד הגירעון שהממשלה עצמה קבעה".

- מה יקרה אם הממשלה לא תעשה שינוי כזה ותמשיך במסלול הרגיל?

"לממשלה יש נתיבי בריחה: היא יכולה לומר, ואמרה כבר: 'החלטנו על קיצוץ מסוים, לדעתנו זה ישיג את היעד, ואם לא השיג - נצטער'. זאת דרך גרועה מאוד. זאת גישה שמקטינה את האמינות של המדיניות התקציבית, ולכך יש השלכות על מצב המשק. אם המגזר העסקי לא מאמין לממשלה, הוא לוקח מרווחי ביטחון הרבה יותר גדולים, משקיע פחות, לא מסתכן בהרחבת קווי ייצור, וכך המשק נכנס להילוך הרבה יותר אטי".

הבנק יצר בעיה בשוק הדיור

שאלת אמינות הממשלה היא שאלה מהותית, מסביר קליין, גם בכל האמור לדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל. "אבל נניח שהם מאמינים לממשלה", הוא אומר, "אם היא תעמוד ביעד גירעון של 3%, סביר להניח שלא נרד ביחס חוב-תוצר, אבל גם לא נעלה, ואם הדירוג יושפע זה יהיה רק בשוליים. אבל צריך להתחשב לא רק במדרוגים מחברות בינלאומיות, אלא גם בחוות דעתה של האוכלוסייה. אם יש בעיות משקיות שהממשלה לא מתקדמת בפתרונן, כמו הבריאות, יש גם כאלה שתוהים אם הם רוצים להישאר במדינה או לא, זה מגיע עד כדי כך".

- שטייניץ מתגאה שאנחנו נותנים לאוכלוסייה משק טוב וצומח, יחסית למדינות ה-OECD.

"תלוי באיזה פרמטר מתבוננים. באמת צמחנו יותר מאשר מדינות המערב המפותחות, אבל לא הרבה יותר מהר. הצמיחה הכוללת הרי מושפעת משיעור הגידול באוכלוסייה, וב-OECD רוב המדינות כמעט שאינן גדלות באוכלוסייתן. אם בוחנים אצלנו את הצמיחה לנפש, רואים שמדובר לא ב-3%, אלא ב-1.25%. עדיין גדלנו בקצב קצת יותר מהיר, אבל זה הושג במחיר גידול בגירעון ואיבוד השליטה התקציבית, וזה כורה בור גדול מאוד לגבי העתיד".

- איך אתה רואה את תפקידו של בנק ישראל כגורם מרסן במשק?

"אנחנו הכלכלנים בדרך-כלל חושבים שככל שהמדיניות הפיסקלית פחות אחראית, והגירעונות הולכים ורבים, כך המדיניות המוניטרית, שאותה מוביל בנק ישראל, צריכה להיות יותר מרסנת. כאשר הגירעון יותר מאשר הוכפל בתקציב 2012, הריבית לא יכולה לרדת, אלא לעלות. אבל בנק ישראל עשה ההפך, כל שנה שעברה הוריד את הריבית, כך שהיא הגיעה מ-2.75% ל-1.75%. כך גם יצר בנק ישראל בעיה בשוק הדיור, כי כאשר הריבית נמוכה, אנשים מחפשים איפה להשקיע, ולכן מחיר הדירות עלה מאוד. זוהי אחת התוצאות השליליות של מדיניות בנק ישראל".

עוד כתבות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים