יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד, גדעון סיטרמן, התחמק אתמול (ד') משורה של שאלות שהפנה עבורו "גלובס" בעניין המסמך החמור שהגיש נגדו מנכ"ל הנמל, שוקי סגיס לחברי הדירקטוריון, בטענה כי עליו לספק תשובות קודם לדירקטוריון. זה נשמע ראוי ולגיטימי, אלא שאז הוא מיהר לספק את גרסתו לאחד העיתונים האחרים, כשחברי הדירקטוריון עדיין נותרים ללא תשובות. לא על המקורבים שניסה למנות בנמל לפי העדויות של סגיס ולא על טענות רבות אחרות.
הגרסה של סיטרמן, איך נאמר זאת בעדינות, נוחה למדי. הוא חושף מה שהוא רוצה לחשוף ומספק את האליבי המתאים. זה מתאפשר לו מכיוון שהוא עצמו אסף את המסמך של סגיס מחברי הדירקטוריון בטענה שיש לשמור על חיסיון. כך, כשהוא מדבר על הטענה של סגיס כאילו התערב במכרז לרכישת גוררת, לסיטרמן נימוק מרשים: הוא, כיו"ר דירקטוריון פעיל, הבין את הצורך העמוק בגוררת גדולה, ולכן ביקש להאיץ את הליך הרכישה.
אלא, שסגיס טען דבר אחר לגמרי במסמך שלו: בעוד שהמנכ"ל ביקש לאמץ את תנאי המכרז של נמל חיפה לרכישת גוררת דומה ובכך להימנע מסחבת, סיטרמן התנגד בתוקף לשתף פעולה עם הנמל השכן וביקש להוציא מכרז חדש לחלוטין - לא לפני שאנשי נמל אשדוד יכירו מקרוב מספנה מסוימת בספרד. בכלל, בנמל אשדוד טוענים כי סיטרמן יכול בקלות להפוך לשגריר ישראל בספרד, ומצביעים על כך שבמסמך של סגיס נטען כי סיטרמן ביקש להתערב גם ברכש של סימולטורים מגורם ספרדי.
כחלק מהניסיון של סיטרמן להצדיק התערבות לכאורה במכרז לרכישת גוררת, הוא מספר לעיתון כיצד בסופה האחרונה נפלו לים 26 מכולות רק משום שלא הייתה גוררת מתאימה. בנמל אשדוד לא ידעו אם לצחוק או לבכות: הם מנהלים בימים האחרונים הליך משפטי מול חברת הספנות צים בטענה שהיא האחראית לנפילת המכולות, והנה בא יו"ר הדירקטוריון ואומר "אנחנו אשמים".
נאה דורש נאה מקיים?
מינוי מקורבים והתערבות לכאורה במכרזי רכש זה רק הפלפל של הסיפור הזה. בפועל, הכול מתחיל ונגמר בסלידתו של סיטרמן מעצם העובדה שמנכ"ל הנמל חי בשלום עם ועד העובדים ואפילו משתף איתו פעולה על בסיס יומי. זה לא נותן לסיטרמן מנוח מהיום שנכנס לנמל, לו ולעיתון שמעניק לו במה. "הקשר הגורדי הזה בין מנכ"ל חברה ממשלתית לבין יו"ר הוועד פוגע בכלכלה הישראלית", אמר סיטרמן בראיון עמו, והוסיף: "איבדנו את היכולת לנהל. הגיע הזמן לחשוף את התהליך הזה ולהתנגד לו - להבהיר שהדירקטוריון קובע מדיניות, ההנהלה מיישמת אותה והעובדים שומרים על זכויותיהם. אבל האיזון הזה הופר".
לשיטתו של סיטרמן, חלוקת התפקידים ברורה: המנהלים מנהלים והעובדים עובדים. הוועד צריך להתעסק בבחירת השי לחג ומקסימום בדרישה לתוספות שכר. אלא, שסגיס, כנראה אדם אינטליגנטי יותר, הבין מזמן שבנמל אשדוד עדיף לחבק את העובדים מאשר להילחם בהם כל היום. הוא היה זה שהמציא את שיטת השוברים, זו שלימים נודעה שלא בצדק כ"שיטת הסטייקים", שלפיה צוות סוורים שיגיע לרמת תפוקות גבוהה מהמקסימום שנקבע בהסכמי הפרמיות, יתוגמל על כך. סגיס התקשר עם מספר בעלי עסקים באשדוד, בין היתר, עם סטימצקי ועם מספר מסעדות. בתוך זמן קצר, ראו זה פלא, השוברים האלה הביאו לתוצאות. בעלות של כמה מיליוני שקלים, התפוקות עלו משמעותית והביאו לחיסכון של עשרות מיליונים, כמו לחיסכון בכוח אדם.
נמל אשדוד סיים את המחצית הראשונה של 2012 עם רווח נקי של 91 מיליון שקל, ובגין הרווחים היפים בשנים 2008-2010 חילק הנמל למדינה דיבידנד בסך 330 מיליון שקל. המספרים האלה לא רשומים על שמו של סיטרמן שהגיע רק במאי האחרון, אלא על שמו של סגיס. וכן, גם על שמו של יו"ר הוועד, אלון חסן. קשר גורדי? למה לא בעצם.
סיטרמן, כך לפי חסן, מפזר בימים האחרונים רמזים עבים לכיוונו, שלפיהם הוא עשוי לפתוח מחדש את הבדיקה שמצאה כי אין משום ניגוד עניינים בין עסקיו הפרטיים של חסן לבין עבודתו בנמל. אם האיום הזה נכון, הרי שסיטרמן תוקע גול עצמי וטוען למעשה כי הבדיקה שהוא עצמו יזם הייתה פיקטיבית. בין לבין, הוא מאשים את חסן בהפעלת טרור ואיומים, אלא שעד לרגע הזה סיטרמן לא הכחיש כי הגיע בעצמו לביתו של חסן וביקש ממנו למנות מקורבים. נאה דורש נאה מקיים? לא בלשכת היו"ר.
תגובתו של סיטרמן לא התקבלה עד לסגירת הגיליון.
שר התחבורה, ישראל כץ, מסר בתגובה: "כפי שאמר מנכ"ל הנמל, אין לי כל קשר לפניות האלה, במידה שהיו. לאחר שיו"ר ועד עובדי נמל אשדוד אמר לי את הדברים, נפגשתי עם יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד ואמרתי לו שאני רואה את הדברים בחומרה, במידה שנעשה שימוש בשמי, בניגוד לכללי ההתנהגות שלי משך כל הקדנציה. יו"ר הנמל הכחיש את הדברים מכל וכל. דרשתי ממנו לבדוק האם עוזרו השתמש בשמי, ואם כן - לנזוף בו בחומרה ולנקוט נגדו בצעדים".
