לא עובר כמעט שבוע מבלי שאחד הבנקים או חברת כרטיסי אשראי משיקים מוצר חדש או אפליקציה חדשה. אלא שלמרות מה שנדמה, החדשנות אינה מחלחלת אל שוק הפיננסים המקומי. לדברי עו"ד אוהד מימון ממשרד פרופ' יובל לוי ושות', העובד בין היתר עם לאומי קארד ועם חברת PAYPAL, הרגולציה בישראל אינה מתאימה לעולם הטכנולוגי המשתנה ואינה מאפשרת לציבור ליהנות מההתפתחויות הטכנולוגיות הקיימות היום בתחום הפיננסי. "תמיד קיים פער בין הטכנולוגיה לחקיקה, אבל בישראל נוצרה תופעה ייחודית", הוא אומר בראיון ל"גלובס". "מצד אחד ישראל מכונה אומת הסטארט-אפים: כמות המיזמים כאן יוצאת דופן, במיוחד בתחום הפיננסי. ישראל ממוצבת במקום טוב ביכולת, בחדשנות ובהתמודדות עם סיכונים פיננסיים. מצד שני, היכולת של המדינה להתמודד בצד החקיקה ולהתאים את עצמה אל ההתקדמות הטכנולוגית בעייתית מאוד".
כלומר?
"חלק מהחידושים הטכנולוגיים לא יכולים להיות מיושמים במדינה, שכן אין חקיקה מתאימה שיכולה להתמודד איתם. הרגולציה מיושנת. אם היו עושים התאמות ברגולציה, אפשר היה לעשות פה מהפכה צרכנית של ממש".
"לא חייבים זיהוי פרונטלי"
אילו מכשולים יש לטעמך?
"זה מתחיל לכאורה טכניים. לדוגמה, כדי לפתוח חשבון בנק הלקוח צריך לבוא ולחתום פיזית מחשש להלבנת הון. האם זה נכון לדרוש את זה גם מחשבונות סטודנט עם מסגרות אשראי של אלפי שקלים? הרגולציה לא עושה הפרדה בסיכון, והיא מחילה את הכול על כולם בצורה שווה.
"זה לא מתנהל כך באירופה ובארה"ב, שם הזיהוי הפרונטלי נעשה רק במקרים מסוימים. הקלה מהסוג הזה תעודד את הבנקים לחדשנות ותביא להתייעלות, שעשויה להביא לחיסכון כספי לצרכנים.
"יש גם תחומים חסרים בחקיקה. לדוגמה, אין חקיקה בישראל שקובעת מה הדין לגבי שימוש לרעה בחשבון אלקטרוני. בהקשר הזה אנחנו מפגרים בשנות אור אחרי העולם".
אתה יכול לתת דוגמה איך מצבו של הצרכן היה משתפר בזכות החדשנות? "להערכתי היינו רואים עלייה בתחרות בתחום הפיננסים, כי כל הבנקים והגופים הפיננסיים היו יכולים להציע הרבה יותר מוצרים איכותיים וזולים ללקוחות.
"ניקח לדוגמה מספרה קטנה. שאלתי את הספר שלי למה הוא לא מקבל כרטיסי אשראי, והוא אומר שהוא עסק קטן. כדי שהחברה תגייס אותו, צריך להגיע אליו נציג מכירות, לזהות אותו ולהחתים אותו. כל הפעולות האלה עולות כסף. בעסק קטן זה לפעמים הופך את הפעולה ליקרה או לא כדאית. אם אפשר היה לגייס את הלקוח בדרכים אחרות ובהתחשבות בהיקף המחזור, כנראה שאותו בית עסק היה מתחיל לעבוד עם כרטיסי אשראי".
חברות כרטיסי האשראי מוציאות חדשות לבקרים מוצרים חדשים.
"החברות אמנם מראות שהן חדשניות, אבל הן צריכות להתאים את המוצרים לחקיקה שלא מתאימה, וזה פוגע מאוד במה שהן יכולות להציע. היו לפחות עשרה מוצרים בתחום הבנקאות, שכולם הסכימו שהם מצוינים וטובים לצרכן, אבל בגלל חוסר התאמה של החקיקה, בסופו של דבר לא יצאו אל הפועל. האם הצרכן הפסיד? במפורש כן. הוא לא נחשף לעוד מגוון של מוצרים שיכול היה לקבל במחירים טובים וליהנות מהם כמו שנהנים בעולם".
איפה בעצם מתבטא הפיגור בישראל? הרי אפשר היום לרכוש בכרטיסי אשראי באינטרנט.
"נכון, אבל זו לא השיטה היחידה שיש. בעולם אפשר לבצע רכישות באמצעות כסף מזומן באינטרנט, כלומר הורדה של התשלום ישירות מחשבון העו"ש. יש גם אפשרות של ארנק אלקטרוני, מכשיר וירטואלי שיושב בענן שאליו מעבירים כספים או צוברים זכויות ומבצעים רכישות. יש היום מכשירים כאלה, אבל לא ברור מה הרגולציה עליהם".
מדוע הרגולציה לא מתאימה את עצמה לדעתך?
"אין ספק שהפיקוח על הבנקים מאוד מקצועי, והוא בהחלט הבין את הצורך בעידוד חדשנות. הוא מנסה לקדם הקלות מסוימות, אבל הניסיון לקדם אותן לוקח יותר מ-3 שנים, ויכולנו בשנים האלה להביא בשורה.
"באשר למסחר אלקטרוני היו לנו שיחות עם מספר גורמים, כולם הביעו סימפתיה, אבל זה פרויקט מורכב וממושך. וזו בדיוק הבעיה - הטכנולוגיה מתרחקת במכפלות מיכולת החקיקה להתאים את עצמה, שכן היא מתקדמת בקצב מהיר, ואילו הרגולציה תוכל להתאים עצמה בעוד כמה שנים למצב של היום.
אם לא נשכיל וליצור חקיקה חכמה שמתאימה את עצמה לגמישות הטכנולוגית, אנו עלולים למצוא את עצמנו עם טכנולוגיות מתקדמות שלא ייושמו, או שייושמו בגופים לא מפוקחים".
למה הכוונה?
"גופים מהתחום האפור שאין עליהם רגולציה מתאימה ייכנסו לואקום החדשנות שחברות מפוקחות כגון הבנקים וכרטיסי האשראי לא יכולות להיכנס אליהם. זה עלול להיות פספוס גדול".