שבועיים לפני תחילת משפטו של שר החוץ לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, הנאשם במירמה והפרת אמונים בפרשת השגריר בבלארוס, מאותת ראש הרכב השופטים בתיק, השופטת חגית מאק-קלמנוביץ', על גישתה הקשוחה והמחמירה בעבירות שחיתות.
דבריה של מאק-קלמנוביץ', במסגרת הסדר טיעון שאותו אימצה בעניינו של עובד בכיר לשעבר במשרד הבריאות, עשויים להיתפס כאיתות ביחס לגישה שתגלה גם בנוגע לנאשם רם-המעלה שבעניינו היא תדון בזמן הקרוב, וכן לעמדתה המחמירה בנוגע לענישה על עבירות שחיתות: במקרה הנוכחי החליטה מאק-קלמנוביץ' לאמץ את הרכיב העונשי בהסדר הטיעון, שכלל 6 חודשי מאסר בפועל שהומרו לעבודות שירות, אך ציינה כי "ההסדר הוא על הצד המקל".
מדובר בעניינו של איתן מלמד, ששימש כראש אגף המחשוב ומנהל מערכות מידע במשרד הבריאות. הוא הואשם ביחד עם כמה בכירים נוספים במשרד האוצר, בהטיית שני מכרזים רבי-תקציב במשרד הבריאות במסגרת פרויקט מרכב"ה - מערכת המחשוב הרוחבית במשרדי הממשלה.
הנאשמים האחרים הואשמו בשוחד, מירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ומלמד הואשם בשתי עבירות של מירמה והפרת אמונים.
בסופו של דבר הודה מלמד בשתי העבירות במסגרת הסדר טיעון, שכלל הסכמה בין הצדדים גם לעניין העונש - 6 חודשי עבודות שירות, 4 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 50 אלף שקל.
סנקציה ממשית
"אציין כי לנוכח חומרת העבירות", כתבה השופטת מאק-קלמנוביץ' בגזר הדין, "אני סבורה כי ההסדר הוא על הצד המקל. מדובר בשני אישומים שכל אחד עומד בפני עצמו, שעניינם הטיית מכרז, מעשים שיש בהם שחיתות של ממש. עם זאת, לאור המדיניות של כיבוד הסדרי טיעון ושורה של נסיבות לקולא, אני מקבלת את ההסדר".
בין הנסיבות שהקלו את הדין עם הנאשם, ציינה השופטת את העובדה שהנאשם לא קיבל טובת הנאה אישית לעצמו - נסיבה שאיננה מתקיימת בעניינו של ליברמן, שכזכור קיבל מידיו של השגריר זאב בן-אריה פרטים מתוך מסמך חיקור הדין, שהועבר בעניינו מישראל לבלארוס.
עם זאת, השופטת ציינה כי "לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בעונש משמעותי ביותר לאדם כמו הנאשם, על עברו והרקע שהוא מגיע ממנו, וההסדר כולל גם קנס כספי בסכום גדול, שאף בו יש סקנציה ממשית".
פעל לקידום בן-אריה
בכתב האישום המתוקן נגד ליברמן שהגישה הפרקליטות לפני כחודש לבית משפט השלום בירושלים, הוא מואשם בעבירה של מירמה והפרת אמונים, על שפעל לקידומו ומינויו של זאב בן-אריה לשגריר ישראל בלטביה, לאחר שזה הדליף לליברמן, בתפקידו כשגריר בבלארוס, פרטים מתוך מסמך חיקור הדין נגד ליברמן.
לפי כתב האישום, "הנאשם, המופקד על שירות החוץ של מדינת ישראל, והנושא בתוקף כך גם באחריות למינוי שגריריה בעולם, פעל בסמוך לפני מועד כינוס ועדת המינויים, לקידום בחירתו של בן-אריה על-ידי ועדת המינויים. לצורך קידום המינוי, זימן הנאשם את איילון, סגנו, לחדרו, ואמר לו שיש למנות את בן-אריה לתפקיד השגריר בלטביה, כשהנאשם מנמק זאת בהיותו של בן-אריה המועמד המתאים ביותר, כביכול, לתפקיד".
עוד נטען כי סגן שר החוץ דאז, דני איילון, לא הכיר את בן-אריה היכרות של ממש, אך "בהסתמך על דברי ליברמן ועל סמך המסמכים שהונחו בפני ועדת המינויים", פעל לבחירתו של בן-אריה על-ידי ועדת המינויים, וזו אמנם בחרה בבן-אריה לתפקיד שגריר ישראל בלטביה, מתוך 10 מועמדים שהגישו את מועמדותם לכהונה זו.
עוד מואשם ליברמן כי נמנע מלהביא לידיעת חברי ועדת המינויים - לרבות איילון - את פרשת מסירת המידע הסודי מתוך מסמך חיקור הדין בבלארוס. "כתוצאה ממחדל זה של ליברמן, לא נמצא בפני ועדת המינויים המידע החיוני, שלפיו בן-אריה נכשל בחשיפת תכני הבקשה, פעל לשיבושה והפר באורח חמור את האמון שניתן בו". (ת"פ 20793/06/12).