בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר אתמול (ד') את בקשת התביעה הייצוגית שהגיש בנימין אסולין, שהחזיק באג"ח מסדרה ט' של חברת אפריקה ישראל, נגד החברה, בעל השליטה שלה לב לבייב, ומנהלי החברה. את בנימין אסולין ייצגו עו"ד יורי נחושתן, גבי ספרן ועופר יובל, שהעריכו את התביעה הייצוגית בסכום של 30 מיליון שקל.
השופט, עמירם בנימיני, מתח ביקורת חריפה על תהליך קבלת ההחלטות באפריקה ישראל, וכן על התגייסות הגופים המוסדיים להסדר החוב של החברה. בין הנתבעים בתביעה החברה, מלבד בעל השליטה לב לבייב, המנכ"ל לשעבר איזי כהן, אבינדב גרנישפן, רון פאינרו ומנהלים נוספים נוספים באפריקה ישראל.
אג"ח ט' של אפריקה ישראל הונפק לגופים מוסדיים בשנת 2005. על פי ההחלטה, הגופים המוסדיים פנו לאפריקה ישראל בשנת 2009 וביקשו שהחברה תרשום את סדרת האג"ח למסחר לציבור הרחב. אפריקה אכן עשתה כן, אך לא ציינה כלל כי הסיבה לכך היא פנייתם של הגופים המוסדיים שהיו לכאורה מעוניינים במכירת איגרות החוב הללו. מדובר באיגרות חוב קצרות מועד שהיו אמורות להיפרע בתוך 5 חודשים ממועד רישומן.
במקביל, פירסמה אפריקה ישראל דיווח, שעל פיו הדירקטוריון שלה אישר רכישה עצמית של איגרות חוב. בראיון שהעניק מנכ"ל החברה ל"גלובס" באותה עת, איזי כהן, הוא אמר כי "תוצאות החברה באותה עת הם מפגן עוצמה של החברה, וכי אינו רואה כרגע שום בעיה לעמוד בהתחייבויות החברה". אלא שכעבור כשלושה חודשים ממועד רישום האג"ח למסחר, הודיעה אפריקה ישראל כי היא אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה לכלל נושיה ולשם כך ביקשה לערוך הסדר נושים.
התובע הייצוגי, אסולין, הפסיד 53 אלף שקל לאחר שמכר את אג"ח ט' שהיו ברשותו בהפסד. הוא מבקש לייצג בתביעתו את כל מחזיקי אג"ח ט' שרכשו את איגרות החוב שלהם עד ליום 20 באוגוסט 2009, ומכרו את איגרות החוב שלהם בהפסד בעקבות פרסום הדו"ח הרבעוני שבו הודיע אפריקה על קשייה שהובילו להסדר הנושים שלה. בבקשת התביעה הייצוגית טען אסולין כי מכר את אגרות החוב שהיו ברשותו בהפסד לאחר שהתברר כי החברה לא תפרע את סדרת אג"ח ט'.
התביעה הייצוגית הוגשה בשם כל מחזיקי אג"ח ט' שרכשו את אגרות החוב מתחילת המסחר בהן ומכרו אותן בין מועד פרסום הדו"ח הרבעוני ועד לסיום המסחר באג"ח סדרה ט' במסגרת יישום הסדר החוב.
לטענת התובע, החברה העלימה מהמשקיעים פרטים מהותיים שהיו ידועים לה לפני פרסום הדו"חות הכספיים, בנוגע ליכולתה וכוונתה לפרוע את אג"ח ט' במועד, דבר שהביא את המשקיעים לרכוש אג"ח ט' ולהפסיד חלק מהשקעתם. הוא טוען שלבכירי החברה היו סימני אזהרה מוקדמים והיה עליה לשתף את ציבור המשקיעים ולהזהיר אותם.
הסברים למשקיעים הקטנים
השופט בנימיני מבקר בחריפות את המצגים שהציגה אפריקה ישראל בעת הנפקת אג"ח ט'. "לא יכולה להיות מחלוקת כי קיים פער משמעותי בין המצגים בדו"ח הצעת המדף (דהיינו, רישום סדרת האג"ח למסחר, י"י) ובדו"חות הכספיים שפורסמו בסוף מאי 2009, לבין המציאות שהתגלתה מהדו"חות שפורסמו שלושה חודשים בלבד לאחר מכן", כתב בנימיני, "על החברה ונושאי המשרה מוטל הנטל לתת הסברים משכנעים שיבהירו כמה תמיהות, נוכח הנסיבות. ראשית, באילו נסיבות החליטה החברה להנפיק לציבור 'המשקיעים הקטנים' אג"ח שהונפקו ב-2005 לגופים המוסדיים בלבד, וזאת חמישה חודשים בלבד לפני מועד פירעונן הנקוב. שנית, כיצד הודיעה החברה שאין בכוונתה לפרוע את אג"ח ט', שהונפקו לציבור שלושה חודשים בלבד קודם לכן. החברה ונושאי המשרה חייבים להסביר מה קרה בשלושה חודשים אלה שהביא להפיכת הקערה על פיה".
לדברי השופט, נוכח פרק הזמן שבין ההנפקה לציבור למועד הפירעון, "קמה ציפייה סבירה ולגיטימית" מצד המשקיעים, שהחברה תכבד את התחייבותה, אלא אם כן "נפלו השמיים" - התרחשו אירועים כה חריגים ועוצמתיים, שלא ניתן היה לצפות אותם בעת רישום האג"ח למסחר. השופט גם לא דחה את טענת התובע, לקנוניה בין הגופים המוסדיים לאפריקה: "נסיבות הרישום למסחר של אג"ח ט' מטרידות ומעלות שורה של תמיהות שנותרו ללא מענה מניח את הדעת. לא שוכנעתי שיש בידי החברה הסברים שכאלה. לכאורה, בקשת המוסדיים היתה העילה העיקרית ואולי היחידה לרישום האג"ח למסחר, ולא רצונה של החברה לרכוש אג"ח שלה".
אם אכן הרישום למסחר של סדרת האג"ח בא בעקבות פניית המוסדיים, קובע בית המשפט, "מדובר במידע שהיתה חובה לכאורה לגלותו לציבור המשקיעים. ציבור המשקיעים זכאי לדעת שהגופים המוסדיים שהחזיקו באג"ח אלה ביקשו או דרשו לרשום אותן למסחר, משום שהדבר מעלה חשש לכוונה של המוסדיים להיפטר מאגרות החוב על ידי מכירתן לציבור". השופט הורה להעביר העתק מהחלטתו לאשר את התביעה כייצוגית, לרשות לניירות ערך. (ת"צ 33461/11/09)