תחת הכותרת "סטן פישר הציל את כלכלת ישראל; האם הוא יוכל להציל את כלכלת אמריקה?", מפרסם היום (שבת) "וושינגטון פוסט" מאמר הלל לנגיד בנק ישראל, שהודיע על החלטתו לסיים את תפקידו, וקובע כי פישר הוא המועמד האידיאלי לכהן כיו"ר פדרל ריזרב במקומו של בן ברננקי, שכנראה יפרוש מהתפקיד ב-2014, לאחר שמונה שנות כהונה.
שמו של פישר החל לצוץ כמועמד אפשרי להנהיג את הבנק המרכזי של ארה"ב בשיחות של כלכלנים העוקבים אחרי התנהלות ה'פד', אומר העיתון. הוא מגדיר את פישר כאחד מהכלכלנים המעולים ביותר שפועלים כיום בעולם.
המאמר מתאר אפיזודה באחד ממושבי הוועידה השנתית של נגידי הבנקים המרכזיים בג'קסון הול, וואיומינג, שמבליטה את המוניטין של פישר בקרב כלכלנים בצמרת המקצוע. בארוחת ערב, בחן ברננקי את הנגידים שסביבו ואמר: "אתם יודעים מה משותף לכל אחד סביב השולחן הזה? היועץ לעבודת הדוקטורט של כל אחד מהאנשים פה היה סטנלי פישר".
ה"פוסט" מציין את התפקידים שמילא פישר במהלך הקריירה שלו וקובע כי כל אחד מהם היה יכול להיות שיא בקריירה של כלכלנים אחרים: פרופסור בפקולטה לכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), אולי בית-הספר לכלכלה הטוב ביותר בעולם, שבו היה פישר היועץ לדוקטורטים של ברנאנקי, מאריו דראהי, נשיא הבנק המרכזי של האיחוד האירופי, וגרג מנקיו, לשעבר היועץ הכלכלי הראשי בבית הלבן; מס' 2 בקרן המטבע הבינלאומית, שבמהלך כהונתו בה הוא סייע לבלום את המשבר הכלכלי באסיה ב-1998; סגן יו"ר סיטי גרופ; והחל ב-2005, נגיד בנק ישראל.
אף מדינה מערבית לא שרדה את המשבר הפיננסי ב-2008-2009 באופן טוב יותר מאשר ישראל בתקופת כהונתו של פישר, מציין בעל המאמר, דילן מתיוס. הכלכלה הישראלית רשמה צמיחה שלילית רק ברבעון אחד בשנתיים האלה, בשיעור זניח של 0.2%. באותה תקופה, התכווצה הכלכלה האמריקנית ב-4.6%.
מדינות רבות אחרות, ובכללן גרמניה ובריטניה, רשמו תוצאת גרועות עוד יותר. בשעה שהמדינות המתועשות ליקקו את פצעיהן, בספטמבר 2009, העלה פישר את שער הריבית בישראל, וזו היתה בעצם הכרזה שישראל הכריעה את המיתון. יהיה זה הוגן לקבוע, שישראל אימצה את פישר לליבה.
ומה הלאה?
ומה הלאה? שואל ה'פוסט'. מצב בריאותו של פישר, בן 69, טוב ככל הנראה. הוא מוסיף להחזיק באזרחותו האמריקנית (אך קיבל גם אזרחות ישראלית כשמונה לנגיד) ומוסיף לקיים קשרים עמוקים בארה"ב. הוא היה מועמד לעמוד בראש זרוע פדרל ריזרב בניו-יורק (טימותי גייתנר, לימים שר האוצר של ארה"ב, קיבל את התפקיד). פישר התמודד גם על תפקיד ראש קרן המטבע, והעובדה שהוא נכשל מיוחסת ע"י רבים לעובדה שהוא נחשב "אמריקני מדי" למשרה שמסורתית שמורה לאירופים.
תקופת הכהונה השניה של ברננקי תסתיים ב-2014. האם יוכל המורה לבוא בעקבות התלמיד שלו? האם יוכל פישר לעבור מירושלים לוושינגטון? הרעיון כלל אינו מטורף כפי שהוא אולי נשמע, אומר העיתון. השוק לבנקאים בכירים במדינות מתועשות מתחיל לשאת אופי גלובלי, עובדה שבאה לידי ביטוי בעובדה שמארק קרני, נגיד הבנק המרכזי של קנדה, נבחר להיות מנהיג הבנק של אנגליה, הבנק המרכזי של הממלכה המאוחדת.
בתקופה שלאחר המשבר הפיננסי הגדול, נגיד בנק מרכזי חייב להיות, בעת ובעונה אחת, כלכלן מבריק, רגולטור, דיפלומט ופוליטיקאי. בקרב הכלכלנים שעוקבים אחר ה'פד', יש התבטאויות שקטות, אוף דה רקורד, שפישר עשוי להיות הבנקאי המרכזי שמגולמות בו כל התכונות האלה.
את הנימוקים בעד פישר כיו"ר ה'פד' אפשר לנסח כך, אומר ה"פוסט": יש לו ניסיון נרחב בניהול משברים בינלאומיים ובגיבוש עסקות בין מדינות במהלך כהונתו בקרן המטבע, והוא בילה שלש שנים כמנהל בכיר בבנק גדול. הוא ידוע כאדם חביב, כישור חשוב לנגיד שצריך לנהל את ישיבות ועדת השוק הפתוח (FOMC) מדי חודש, חודשיים.
והסיכוי למועמדות פישר גדל לאחר שקרני, נגיד הבנק המרכזי של קנדה, מונה לעמוד בראש הבנק של אנגליה. לפני כן, היה אפשר להתייחס בביטול לרעיון של מינוי נגיד ממדינה זרה ולהגדירו כמהלך קוסמופוליטי, שיצית מחאות של אזרחים על זר שמנהל את כספיהם. אך מינוי קרני יצר תקדים. למעשה, פישר הרבה יותר אמריקני מאשר קרני הוא בריטי. קרני חי בבריטניה כאשר היה סטודנט. פישר חי בארה"ב כמעט 50 שנה.
אובמה וצוותו צפויים להתחיל לעבוד בקיץ על בחירת מועמד להובלת ה'פד', לאחר שמקורבי ברננקי כבר רמזו שהוא ירצה לפרוש כתום שתי תקופות כהונה. זו תהיה התפתחות חסרת תקדים אם ארה"ב תמנה מישהו מחו"ל למשרת נגיד הבנק המרכזי, אך הזמן שבילה פישר בישראל דווקא עשוי להיות יתרון בעיני צוותו של אובמה.
יחסי אובמה עם רה"מ נתניהו צוננים והנשיא נאלץ להיאבק כל הזמן עם הערכות שתמיכתו בישראל אינה מספקת. מה יכולה להיות דרך טובה להזים את ההערכות האלה ולבחור בכלכלן שנתניהו מכיר ומכבד לתפקיד הכלכלי מס' 1 בארה"ב? הגישה הקנסיאנית של פישר, שמתאימה למדיניות הכלכלית של אובמה, היא יתרון נוסף.
"במשך שנים, פישר היה ידוע כ'מבוגר האחראי' בממשלת ישראל, האדם שאפשר לסמוך עליו כדי לייצב את הכלכלה הישראלית על המסלול הנכון, גם אם הפוליטיקאים מתקוטטים. אובמה עשוי בהחלט להחליט שארה"ב זקוקה עתה לאדם כזה כדי להוביל את ה'פד'", כותב ה"פוסט".
אגב, כהונת פישר כנגיד בנק ישראל אינה הפעם הראשונה שבה הוא חי בישראל, מציין העיתון. הוא בילה במדינה חופשות רבות ושנות שבתון עם אשתו רודה. בשנות ה-80, כאשר עבד ב-MIT, הוא ייעץ לממשלת ישראל כיצד להיחלץ מהמשבר האינפלציוני שהעיק אז על המשק.
לקראת סוף שנות ה-80, הוא הוביל צוות כלכלנים שהכין פתרונות כלכליים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, המאמץ הזה הניב ספר, "להבטיח שלום במזה"ת", שבו כלכלנים ישראליים ופלסטיניים, שייצגו את ממשלותיהם, הסכימו על תכנית לביטול ההגבלות על תעסוקת פלסטינים בישראל, העברת הפיקוח על הגדה והרצועה לידי הפלסטינים ויישום מערכת סחר חופשי באזור. יש דמיון רב בין ההמלצות לבין סעיפים של הסכם אוסלו.
לימים יאמר פישר: "לפני כן, מעולם לא עבדתי עם פלסטינים. למדתי שאם אתה רוצה לעבוד היטב עם אנשים שאינך מסכים עימם, חשב להגדיר את הבעיות במונחים טכניים".