"הנאשם כופר במיוחס לו בכתב האישום, הוא פעל כדין ובמסגרת סמכויותיו ולא עבר עבירה פלילית כלשהי" - זוהי כותרת תשובתו של שר החוץ לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, לכתב האישום שהגישה נגדו הפרקליטות בגין מירמה והפרת אמונים סביב מינויו של זאב בן-אריה לשגריר ישראל בלטביה.
היום (א') בסמוך לשעה 14:00 התיישב ליברמן על ספסל הנאשמים בבית משפט השלום בירושלים לפתיחת משפטו. בראש ההרכב שדן בתיק יושבת השופטת חגית מאק-קלמנוביץ, ולצידה השופטים יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר.
פרקליטיו של ליברמן, עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט, ירון קוסטליץ, עודד גזית, גיורא אדרת ונתי שמחוני, מסרו להרכב השופטים את תשובתו של ליברמן לכתב האישום.
הפרקליטות מצידה הבהירה כי אם ליברמן יורשע, היא תשקול לדרוש מאסר בפועל, שהוא העונש המקסימלי הקבוע בחוק לעבירות.
בית המשפט קבע את תחילת הדיונים ל-24 באפריל, ועו"ד וינרוט העריך כי יידרשו 10 ימי דיון. פרקליטיו של ליברמן הבהירו כי הם מעוניינים להגיע מיד לשלב העדויות.
ליברמן מואשם כי במהלך כהונתו כשר החוץ פעל לקידום מינויו של זאב בן-אריה לשגריר, זאת אף שבתפקידו הקודם של בן-אריה, כשגריר בבלארוס, הדליף לליברמן פרטים מתוך מסמך חיקור-הדין שהתבקש להעביר לשלטונות המדינה, במסגרת חקירת משטרה ישראל נגד ליברמן בפרשת חברות-הקש, תיק החקירה המרכזי נגד ליברמן שנסגר מחוסר ראיות.
בכתב התשובה הקצר, שמחזיק 3 עמודים בלבד, הכחיש ליברמן כי המינוי של בן-אריה נעשה באופן פסול או ממניעים מושחתים. "בן-אריה, שהיה עובד משרד החוץ, שימש החל מ-16 באפריל 2009 כאחד היועצים במטה המדיני של שר החוץ, נוכח כישוריו, ניסיונו ומומחיותו של בן-אריה לגבי המדינות שהיו כלולות בעבר בברית-המועצות. לא היה בתפקיד זה משום קידום כלשהו בדרגה או בשכר", נכתב.
עוד הכחיש ליברמן כי הוא "פעל לקידום בחירתו של בן אריה על-ידי ועדת המינויים", כנטען בכתב האישום. לטענתו, "בן-אריה נבחר פה-אחד על-ידי ועדת המינויים של משרד החוץ לתפקיד שגריר ישראל בריגה, וליברמן לא מסר לידיעת ועדת המינויים של משרד החוץ מידע כלשהו בעניינו של בן-אריה".
אישור רגיל
בכתב התשובה הדגישו סנגוריו של ליברמן כי המינוי של בן-אריה לא היה חריג ואף עבר, בדומה למינויים אחרים, את אישור ועדת השרים למינויים בשירות החוץ ובממשלה, ללא שליברמן דיבר על כך עם מי מהשרים.
"לאחר החלטת ועדת המינויים הביא ליברמן מתוקף תפקידו את דבר מינויו של בן-אריה לשגריר ישראל בלטביה, יחד עם אישור מינוים של 16 תפקידים נוספים, לאישורה של ועדת השרים למינויים בשירות החוץ ושל הממשלה, בדרך המקובלת לפי דין. 17 המינויים אושרו פה-אחד, הן בוועדת השרים והן בממשלה", טוען ליברמן.
ליברמן הדגיש בכתב התשובה כי הוא "לא מסר לידיעת ועדת השרים והממשלה מידע כלשהו בעניינו של בן-אריה", קודם לאישורן את המינוי של בן-אריה.
לסיכום כתב התשובה חזרו סנגוריו של ליברמן והדגישו כי "ליברמן פעל כדין במסגרת סמכויותיו ולא עבר עבירה פלילית כלשהי".
סנגוריו של ליברמן הדגישו, כמקובל, כי האמור בכתב התשובה אינו בא להוות תשובה ממצה לגבי הנטען בכתב האישום, אלא להתייחס בקווים כלליים לעיקרי הדברים. "אין לראות בתשובה זו את עמדתו המלאה של הנאשם, אשר תוצג כמובן במהלך הליך ההוכחות במשפט", הם ציינו.
אם ליברמן יורשע, ואם ייגזר עליו קלון בגין הרשעתו, הוא לא יוכל לשוב לתפקידו כשר החוץ - תפקיד שעל-פי הפרסומים, ראש הממשלה בנימין נתניהו מייעד לליברמן גם בממשלה הבאה.
על כתב האישום חתומים עורכי הדין מיכל סיבל-דראל וערן זלר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות.
רקע: קידום השגריר בתמורה להדלפת מסמכי חקירה
פרשת השגריר בבלארוס, שבמסגרתה מואשם שר החוץ לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, במירמה והפרת אמונים, החלה כהסתעפות של חקירת הפרשה העיקרית שנחקרה נגד ליברמן, בעניין חברות הקש. חקירה זו הייתה מסועפת וחובקת-עולם, ובמסגרתה ביקשו המשטרה והפרקליטות לקיים חיקורי-דין בשורה של מדינות, ובהן גם בלארוס.
בשעה שמשרד המשפטים הישראלי העביר, באמצעות האפיקים הדיפלומטיים, בקשה לסיוע משפטי לשלטונות בלארוס, שימש זאב בן-אריה בתפקיד שגריר ישראל במדינה.
חודשים אחדים לאחר שישראל העבירה את בקשת חיקור-הדין, ביקר ליברמן, שהיה אז חבר כנסת מן השורה, בבלארוס, ובמהלך ביקור זה הדליף לו בן-אריה פרטים מתוך מסמך חיקור-הדין, שכלל פרטים שישראל ביקשה לברר במסגרת החקירה המתנהלת בפרשת חברות-הקש.
בכתב האישום נגדו מואשם ליברמן כי בהמשך, לאחר שליברמן מונה לשר החוץ, הוא פעל לקידום מינויו של בן-אריה ליועץ במטה המדיני של השר, ואחר-כך לשגריר ישראל בלטביה.
העד המרכזי: דני איילון
לפי כתב האישום, ערב כינוס ועדת המינויים שדנה במועמדותו של זאב בן-אריה לתפקיד השגריר בלטביה, זימן ליברמן לחדרו את מי שהיה סגנו אז, דני איילון, ואמר לו כי יש למנות את בן-אריה לתפקיד, כשהוא מנמק זאת בהיותו של בן-אריה המועמד המתאים ביותר, כביכול, לתפקיד ואיילון אמור להעיד על כך.
עוד מתואר בכתב האישום כי איילון לא הכיר את בן-אריה היכרות של ממש, אך "בהסתמך על דברי ליברמן ועל סמך המסמכים שהונחו בפני ועדת המינויים", פעל לבחירתו של בן-אריה על-ידי ועדת המינויים, וזו אמנם בחרה בבן-אריה לתפקיד שגריר ישראל בלטביה, מתוך 10 מועמדים.
עוד מואשם ליברמן כי נמנע מלהביא לידיעת חברי ועדת המינויים - לרבות איילון - את פרשת מסירת המידע הסודי מתוך מסמך חיקור-הדין בבלארוס. "כתוצאה ממחדל זה של ליברמן, לא נמצא בפני ועדת המינויים המידע החיוני, שלפיו בן-אריה נכשל בחשיפת תכני הבקשה, פעל לשיבושה והפר באורח חמור את האמון שניתן בו.
המשפט צפוי לעסוק בהתנגשות החזיתית בין גרסתו של ליברמן, שלפיה לא הפעיל לחצים כלשהם לטובת בן-אריה, לבין גרסת איילון, שלפיה ליברמן הנחה אותו להעביר את המינוי.
סנגוריו של ליברמן, עורכי הדין גיורא אדרת וירון קוסטליץ, ינסו להוכיח כי קיימות סתירות בין העדות שמסר איילון לחוקרי המשטרה, לבין עדויותיהם של חברים אחרים בוועדת המינויים של משרד החוץ.
התיק העיקרי נסגר
לפני כחודשיים, בעת שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט לסגור מחוסר ראיות את תיק החקירה העיקרי נגד ליברמן, הוא החליט במקביל להגיש נגדו כתב אישום בפרשת השגריר, ואף החל בהליכים בעניין זה מול יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, לצורך הסרת החסינות.
ואולם, ימים אחדים לאחר מכן התברר מחדלן החקירתי של המשטרה והפרקליטות, שלא גבו את עדויותיהם של חברי ועדת המינויים במשרד החוץ, באשר למידת מעורבותו של ליברמן באישור מינויו של בן-אריה. לאחר שהדבר נחשף בתקשורת, עיכב וינשטיין את הגשת כתב האישום בשבועיים, עד לביצוע השלמת החקירה הנדרשת.
סנגוריו של ליברמן, עורכי הדין גיורא אדרת וירון קוסטליץ, מתכוונים להשתית את קו ההגנה על שני אדנים: מצד אחד, בכוונתם לטעון כי המעשים שבהם מואשם ליברמן כלל אינם מגבשים עבירה פלילית; מצד שני, הם מתכוונים למקד את הדיון במהימנות עדותו של דני איילון, סגן שר החוץ היוצא, שעדותו בדבר מעורבותו של ליברמן באישור מינויו של בן-אריה, עיבתה את החומר הראיות נגד ליברמן.
יצוין כי בן-אריה עצמו הודח משירות החוץ בשל מעשיו, הועמד לדין והורשע במסגרת עסקת טיעון בעבירות של גילוי בהפרת חובה ושיבוש מהלכי משפט, ואף ריצה 4 חודשי עבודות שירות.
