פרקליטות המדינה תומכת בהותרתו על כנו של צו המניעה, האוסר על התוכנית "עובדה" לשדר כתבת תחקיר בעניינו של שמעון קופר, הנאשם ברצח רעייתו.
עמדה זו של הפרקליטות תוצג בעוד ימים אחדים בפני בית המשפט העליון, שידון בערעורן של העיתונאית אילנה דיין והתוכנית "עובדה" על צו המניעה שהוציא שופט בית המשפט המחוזי גדעון גינת, האוסר עליהן - מטעמי סוביודיצה - מלשדר את התחקיר.
קופר מואשם ברצח רעייתו ג'ני מור-חיים באוגוסט 2009 באמצעות כמות קטלנית של חומר רעיל שהשיג מבית-חולים. כתבה קודמת ששודרה ב"עובדה" במארס 2010, בשם "האלמן הכפול", עוררה סערה ציבורית, שהובילה לפתיחתה המחודשת של חקירת המשטרה בעניינו, שנגרה קודם לכן מחוסר אשמה.
לפני חודשיים ביקשה "עובדה" לשוב ולעסוק בפרשה, ואולם שעות אחדות לפני השידור פסק גינת כי אין לשדר את התחקיר, בשל פגיעה בעיקרון הסוביודיצה, נוכח העובדה שמשפטו של קופר מתנהל בבית המשפט. בית המשפט קבע כי שידור התוכנית "יפגע בטוהר ההליך הפלילי", ולכן הוא פסול מכוח עיקרון הסוביודיצה.
עמדת הפרקליטות מעוררת קושי כפול: קושי אחד נובע מהפער שבין עמדה זו לבין מדיניות התביעה בנוגע לאכיפת עבירת הסוביודיצה. בעשרות השנים האחרונות הפך סעיף זה שבחוק העונשין ל"אות מתה", נוכח מדיניות האכיפה שלא לפתוח בחקירות ולא להגיש כתבי אישום בעבירה זו, וזאת משיקולים של חופש הביטוי וחופש העיתונות, ונוכח קיומם של מנגנונים אחרים המגבילים פרסום במקרים מסוימים, כגון צווי איסור פרסום וצנזורה. מדיניות האי-אכיפה של עבירת הסוביודיצה מעוררת את השאלה מדוע תומכת המדינה בהותרת צו המניעה, שהוצא על בסיס נימוק זה, על כנו.
הקושי השני נעוץ בהסכמתה של המדינה ל"אכיפה מונעת", שהיוזם לה הוא קופר עצמו, ושפגיעתה בחופש הביטוי קשה עוד יותר, בעוד היא עצמה איננה טורחת לקיים "אכיפה בדיעבד", נוכח המדיניות רבת-השנים שגובשה בעניין זה. זו גם הסיבה לכך שהעמדה שתוצג על-ידי המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה בדיון הצפוי השבוע בעליון, בפני הרכב השופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס, השופטת אסתר חיות והשופט נעם סולברג, צפויה להיות עמדה זהירה ומתונה - למרות השורה התחתונה שלה, התומכת כאמור בהותרת צו המניעה על כנו.
בהודעתה לבית המשפט העליון מסכימה הפרקליטות כי "חופש הביטוי ובכללו חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת הם מיסודות המשטר הדמוקרטי", ואולם לטענתה יש לאזנם מול "הבטחת טוהר ההליך הפלילי, אמון הציבור בתקינות ההליך המשפטי ומראית פני הצדק".
הפרקליטות עצמה מציינת כי "במשך השנים התביעה נהגה בזהירות ובאיפוק בהגשת כתבי אישום בגין עבירת סוביודיצה, בשל עיקרון חופש הביטוי ונוכח ההתפתחות של כלי התקשורת, תפקידם החשוב בחברה דמוקרטית וחשיבותם בעולם המודרני".
עם זאת, הפרקליטות מזכירה כי "בית המשפט הביע לא פעם את הסתייגותו מניהול ההליך הפלילי בחזית התקשורתית והחשש מפני פגיעה בהליך הפלילי בשל זיהום העדויות".
ככלל, טוענת הפרקליטות, "המדינה מסכימה עם דיין ו'עובדה' כי בית המשפט הדן בבקשה למנוע פרסום של תוכנית ינהג באיפוק ובריסון, ומתן הסעד במקרים כאלה יינתן רק במקרים חריגים וקיצוניים ביותר המצדיקים זאת".
ועם זאת, במקרה הנוכחי - נוכח העובדה שמדובר בתוכנית מרכזית בעלת רייטינג גבוה, המשודרת בערוץ שידור מרכזי, נוכח העובדה שבתוכנית אמורות להיות משודרות גירסאות של שלוש מעדות התביעה, ונוכח העובדה שהשידור מבוקש עוד בטרם העידו עדות אלה בבית המשפט במסגרת משפטו של קופר - המסקנה היא כי "צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי בנסיבות אלה שידור הראיונות עלול לפגוע ולהשפיע ביודעין או שלא ביודעין, הן על השופט הדן בהליך הפלילי, הן על העדים והן על גורם אחר המעורב בהליך הפלילי".
את הפער בין מדיניות האכיפה של עבירת הסוביודיצה לבין עמדת המדינה בתיק הנוכחי, מסבירה הפרקליטות כך: "עמדת המדינה בדבר הגנה על טוהר ההליך הפלילי והחשיבות של מראית פני הצדק הינה עמדה עקבית ואחידה, המוצגת כל אימת שהמדינה נדרשת לה ובמקרים חריגים אף בהליכים יזומים מטעם המדינה".
כדוגמה מביאה הפרקליטות את עמדתה, במסגרת פרשת הולילנד, שביקשה לאסור שידור תחקיר בתוכנית 'כלבוטק', שעסק בעד המדינה שמואל דכנר, "ושבה הוצג באופן שלילי כנוכל ורמאי".
זוהי דוגמה תמוהה: עמדת המדינה בעניין זה נדחתה כזכור הן על-ידי בית המשפט המחוזי והן על-ידי העליון - ולמרות זאת, היא ממשיכה לשמש "עמדתה העקבית" של המדינה.
בד-בבד, בפרקליטות הבהירו בסוף השבוע כי כלל לא ידעו, טרם הפרסום ב"גלובס", על כך שהשופט נעם סולברג שובץ להרכב השופטים שאמור לדון בערעורה של דיין בעניין שידור התחקיר על קופר, וכי המידע בנוגע לשינוי בהרכב השופטים נודע לפרקליטות רק מעצם הפרסום.
עוד נמסר מהפרקליטות כי אין לייחס לה עמדה כלשהי בנוגע לשינוי בהרכב: "ניהול התיק מתבצע בצורה עניינית ומקצועית, בפני כל הרכב, יהיה אשר יהיה, ובמסגרת זו אף הוגשו בשבוע שעבר עיקרי הטיעון מטעם המדינה". (ע"א 409/13).