לא מזמן השתחרר שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, מן הכלא. כזכור, הוא נשלח למאסר של 5 שנים ו-5 חודשים לאחר שהורשע בעבירות גניבה מהסתדרות העובדים הלאומית, שבראשה עמד בעבר, עד לשנת 2005.
חלק מעבירות הגניבה באו לידי ביטוי באמצעות תשלומים חודשיים, ששוגרו ב"מעטפות מזומנים", באמצעות "כספי חגים" שהוא נטל מקופת הסתדרות לקראת כל ראש השנה ופסח, ביחד עם עוד 3 בכירים, באמצעות כספי נסיעות שהוא קיבל עם יציאותיו לחו"ל פעמים רבות מאוד ועוד ועוד.
בהכרעת דינו של הירשזון נקבע כי סכומי הגניבות הצטברו לכדי למעלה מ-1.7 מיליון שקל. דינו נגזר למאסר בפועל, למאסר על-תנאי ולקנס כספי.
רק בשנת 2009 השיב הירשזון להסתדרות העובדים הלאומית לפחות את מרבית סכומי הגניבה, לאחר שנאלץ למכור את ביתו לשם כך.
נהוג לומר כי רשות המסים היא שותפה של כולנו בכל עסקינו. פקיד השומה מבקש לעצמו נתח כמעט מכל הכנסה שכולנו מכניסים לכיסינו. מה שרבים אינם יודעים הוא שפקיד השומה מבקש לעצמו גם נתח משללו של הגנב.
בהודעת שומה שהוציא פקיד השומה להירשזון, בגין השנים שבהן הוא ביצע את הגניבות, הוא התייחס אל סכומי הגניבה כאל הכנסה חייבת במס מעסק. מאחר שהירשזון לא ניהל ספרים בגין ניהול "עסק" זה, נערכה לו שומה לפי "חייב ולא ניהל". השומה נערכה לפי ""הכנסה חייבת" בסך הקרוב ל-2 מיליון שקל. בנוסף, חייב פקיד השומה את הירשזון בקנס בגין אי-ניהול ספרים.
באמצעות עו"ד אלירם בקל ערער הירשזון על השומה. הוא לא חלק אמנם על זכותו - למעשה חובתו - של פקיד השומה לחייבו במס בגין הכנסתו מן הפעילות הבלתי חוקית או העבריינית. עם זאת, הוא טען כי לא היה נכון לסווג את הכנסתו כהכנסה מעסק החייב בניהול פנקסים, וכי פקיד השומה טעה בהטילו עליו קנס בגין אי-ניהולם.
לטענת הירשזון, באי-החוקיות, הגלומה בנטילתם על-ידו של כספי ההסתדרות בעת ששימש יושב-ראש, לא היה כדי לשנות מסיווג ההכנסה כ"הכנסת עבודה".
הסכום שנגנב עמד על 1.73 מיליון שקל
טענה נוספת בערעור הייתה זו, שלפיה בהכרעת הדין של הירשזון נקבע כי הוא גנב סכום כולל, שנע בין 1.73 מיליון שקל לבין 1.93 מיליון שקל. משפקיד השומה לא הוכיח כי הסכום אכן עמד על 1.93 מיליון שקל, היה עליו לערוך את השומה לפי הכנסה בשיעור 1.73 מיליון שקל בלבד.
עוד טען הירשזון כי מאחר שהוא השיב את הסכום האמור, אין לראותו עוד כמי שהתעשר מגניבותיו, וכי לפיכך לא היה מקום לשום את סכום הגניבות כהכנסה חייבת בידיו.
לטענתו, הכרה בהשבה רק בשנת 2009, שנה בה לא היו לא הכנסות, ולא בשנים בהן הוא גנב את הכספים, אינה צודקת, באשר היא אינה משפיעה למעשה על תוצאות המס שלו.
אתמול (ב') הכריע שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה, בערעור.
תחילה הוא קיבל את טענתו של הירשזון, שלפיה בהכרעת הדין לא נקבע, כממצא, כי הירשזון גנב את הסכום שעל-פיו נערכה השומה. בהכרעת הדין נקבע כי "הסכום הוודאי" שנגנב עמד על 1.73 מיליון שקל לפחות.
"ככל הנראה לצורך ההרשעה לא הייתה נפקות לקביעת הסכום המדויק", הטעים. לפיכך, את השומה היה על פקיד השומה לערוך לפי הסכום הנמוך יותר, אותו סכום שהירשזון החזיר מאוחר יותר.
לאחר מכן התייחס אלטוביה לשנות המס, שבהן היה על פקיד השומה (שיוצג בידי עו"ד יוסי טופף) להתיר את ניכוי סכום הגניבה שהוחזר על-ידי הירשזון. לדידו, לשון החוק ברורה ומפורשת. משהסכום הוחזר בשנת 2009, "בשנות המס נשוא הערעור כאן טרם השיב המערער את כספי הגניבה, וממילא נוכח האמור אין מקום להתחשב בסכום ההשבה בשנות מס אלה", כך הוא.
אלטוביה הסביר כי המקרים, אשר עליהם ניסה הירשזון להיתלות כדי לשכנעו בכך שנכון היה להתחשב בסכום ההשבה כבר בשנים בהן בוצעה הגניבה, שונים ואינם רלבנטיים.
"ניתן לייחס הוצאה מאוחרת לשנת מס מוקדמת, מקום שהחבות נולדה בתקופת שנת המס המוקדמת, אם כי טרם נודע גודלה. בענייננו, השבת סכום הגניבות על-ידי המערער נעשתה לכל המוקדם בשנת 2009, ואין לומר כי ההשבה נולדה בשנים 2000-2005".
אלטוביה לא ראה סיבה להעדיף את הירשזון על פני כל אותם נישומים שאינם יכולים לייחס הוצאה עתידית להכנסה בשנת מס מסוימת, באופן רטרואקטיבי. "טענת המערער לפיה אין לו ולא תהיה לו פעילות עסקית או מקורות הכנסה אחרים מהם יוכל לנכות את סכומי ההשבה, אינה מצדיקה חריגה מעקרון ההקבלה", סיכם סוגיה זו.
בוטל החיוב ב"תוספת מס"
ומה בנוגע לקנס, לתוספת המס, שהוטלה על הירשזון בגין זאת שהוא לא ניהל פנקסים? "אין ספק כי בשנות המס לא עסק המערער בייעוץ עסקי וכלכלי, אלא בגניבה", אמר אלטוביה. "משכך, מתעוררת השאלה האם נכון לחייב גנב לנהל פנקסים?", שאל ומיד השיב: "נראה לי שככלל, התשובה לכך צריכה להיות בשלילה".
על-פי אלטוביה, משהשומה נסמכת על קביעות עובדתיות של בית משפט פלילי, שהרשיע את הנישום-הגנב, ממילא על-מנת לקבוע את השומה לשנת המס שבה הוא ביצע את הגניבות, אין צורך בניהול פנקסים על-ידי הגנב. "האם מצפה המשיב (פקיד השומה - א'ט') כי המערער יוציא חשבונית מס על פעולות הגניבה שלו?", שאל-התריס השופט.
"במקרה זה חיוב המערער בתוספת מס בשל אי-ניהול פנקסים באה בגדר ענישה כפולה, שהרי בשל מעשיו של המערער הוא הורשע ונענש", המשיך אלטוביה. "אני יכול להעלות בדעתי מקרים בהם תכלית הסנקציות הטמונות בקביעה כי לא נוהלו ספרים קבילים, תישאר תקפה גם בעת הטלת מיסוי על הכנסות בלתי חוקיות. דומני כי במקרה כאן אין מקום לכך", סיכם וביטל את חיובו של הירשזון ב"תוספת מס" בגין אי-ניהול פנקסים קבילים. (ע"מ 16546-03-10).