העונש החמור ביותר לנבחר ציבור בישראל: הירשזון נשלח לכלא ל-5 שנים ו-5 חודשים

גלובס tv בנוסף נגזרו על שר האוצר לשעבר שנת מאסר על-תנאי וקנס של 450 אלף שקל, לאחר שהורשע בגניבה של 1.9 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית ■ ביהמ"ש: "איש ציבור המנצל לרעה את מעמדו צפוי להוקעה ועונש מהותי" ■ ריצוי המאסר נדחה ל-26 ביולי

בית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר היום (ד') 65 חודשי מאסר בפועל על שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, שהורשע בגניבת סכום שנע בין 1.73 ל-1.9 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), בעת שעמד בראשה. כן נגזרו עליו שנה מאסר על-תנאי וקנס בסך 450 אלף שקל.

מדובר בעונש החמור ביותר שנגזר על נבחר ציבור בישראל. ריצוי המאסר נדחה ל-26 ביולי.

"המסר החייב לצאת מבית המשפט בנסיבות עבריינות של אנשי ציבור צריך שיהיה חד ובהיר, ויודיע לכולי עלמא כי גם איש ציבור רם-דרג, המנצל לרעה את מעמדו ואת האמון שניתן בו, צפוי לגינוי והוקעה לצד עונש מהותי, שאיננו שונה מעונשו של עבריין מן השורה", פסקה השופטת ברכה אופיר-תום.

הירשזון (69) קיבל את הבשורה בפנים חפויות. הוא ופרקליטו, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, סירבו להגיב לגזר הדין, אך הם צפויים לערער לעליון - הן על ההרשעה והן על חומרת העונש.

הירשזון הגיע לבית המשפט מלווה בשלושת ילדיו - עופר, אלרואי וברק. בתחילת הקראת גזר הדין, כשסקרה השופטת את עדויות האופי ואת פועלו הציבורי, ראשו של הירשזון היה מורם ומבטו הופנה לשופטת. אולם כשעברה לסקור את העבירות ומתחה עליו ביקורת, הוא השפיל את מבטו הושפל ועצם את עיניו, כרוצה לא להאמין.

הירשזון הורשע לפני כשבועיים בגניבה בידי מנהל, הלבנת הון, מירמה הפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד. העבירה החמורה ביותר בה הורשע היתה הלבנת הון, שהעונש המירבי בגינה הוא 10 שנים. הפרקליטות ביקשה לגזור עליו את העונש החמור ביותר בפרשה - 7 שנות מאסר, יותר מ-56 החודשים שנגזרו על עובדיה כהן, נאשם אחר בפרשה, במסגרת הסדר טיעון.

פתיחת שער לשחיתות

השופטת השוותה את עניינו של הירשזון לזה של כהן. "העובדה שעובדיה הודה במיוחס לו כבר בחקירותיו במשטרה ומיד עם פתיחת משפטו, כמו העובדה שחשף בפני חוקריו את כל סיפור השחיתות בשני התאגידים, לצד העובדה הנוספת שבפועל היה כפוף להירשזון בכל עשיותיו בשני התאגידים - מציבים את מעשיו ברף חומרה נמוך מזה של מעשי הירשזון", ציינה.

לכן ברור, לדבריה, כי "בכירותו של הירשזון כיו"ר ההסתדרות וכאיש ציבור פוליטי מרכזי, לצד התנהלותו מול כספי שני התאגידים, ולצד פתיחת השער על-ידו לשחיתות של הבכירים האחרים, מובילים למסקנה כי אין מנוס מהכבדת עונשו מעבר לעונשו של עובדיה, וזאת כמסר לציבור כי האחריות הרובצת על כתפיו של הבכיר ובעל השליטה חמורה היא פי כמה".

השופטת הוסיפה כי "היה אולי מקום לאמץ את העונש המוצע על-ידי התביעה כלשונו, תוך מיצוי הדין עד תום", אך החליטה להקל עם הירשזון, נוכח ההיסטוריה האישית שלו שהיתה רצופה בעשייה התנדבותית כבדת-משקל למען ניצולי השואה ואחרים; התנהלותו כאיש משפחה, שנתן גב וסעד לילדיו לאחר פטירת רעייתו; גילו המתקדם ומצב בריאותו הקשה; ומעל לכל - "העובדה שהחזיר להע"ל את החלק הארי של כספי הגניבה".

מימון החיים הטובים

אופיר-תום למדה מעדויות האופי כי הירשזון היה "איש ציבור רב פעלים, שניהל כנראה חיים נורמטיביים שלמים עד שלב מאוחר בחייו, ועשה עד אז, ככל הנראה, רק טוב". הוא הצטייר גם כאיש משפחה דואג ומסור וכמי שהקים "מפעלות חיים שהותירו חותם של כבוד בציבור".

אבל, הוסיפה, "היום עומד האיש רב הפעלים הזה לדין על גניבות עתק מקופותיהם הדלות והמידלדלות של שני הגופים הציבוריים שבראשם ניצב במשך שנים - הע"ל ועמותת ניל"י - ארגונים שיעדיהם סעד ורווחה לעמיתיהם, בהם לא מעט אנשים קשי-יום".

היא תהתה "כיצד התגלגלה אותה דמות של אדם טוב ומיטיב לדמותו של מי שליסטם את קופת הציבור ביחד עם הכפופים לו לצורך מימון 'החיים הטובים', שהפכו להיות עבורו ועבורם דרך חיים? האם היה זה שיכרון הכוח ששינה את מבטו על העולם - או שמא היתה זו תאוות-בצע חסרת גבולות, שהשתלבה באווירת ההפקרות שהשתלטה על הארגון?"

כן תהתה "כלום 'חשב והאמין' הירשזון באמת ובתמים כי הוא נוהג ביושר, כאשר קיבל לביתו מעטפות עם מזומנים, שאיש בתאגיד לא ידע עליהן, לבד מחבריו שישבו על הקופה? גם במישור ההיגיון אין להעלות על הדעת כי הנאשם לא הבין את פעולתו העבריינית".

דופי מוסרי

השופטת הזכירה כי לא מדובר "באדם שבא מרקע של מצוקה כלכלית או מתנאים סוציו-אקונומיים ירודים. מדוע נזקק האיש לכל המניפולציות הכספיות? מדוע עשה מעשיו במחשך, ומדוע עמל על טשטוש העקבות ועל טיוח הנטילות של הכספים, שאותם אמור היה לקבל לדבריו מכוח דין?"

השופטת ציינה כי אין מחלוקת על הסבל שנגרם להירשזון מחשיפתו לתקשורת, אך לדבריה זו המציאות ואין להימלט ממנה עוד, במיוחד כשמדובר באיש מרכזי בחברה שהציבור מגלה בו עניין.

כן ציינה כי על הפרק עומד לא רק ההיבט האישי של מבצע מעשי השחיתות, אלא גם ההיבט המערכתי, שביטויו בהטבעת חותם של דופי מוסרי על החברה כולה, כתוצאה ממעשיו של איש הציבור שאבדה דרכו.

צוות התובעים בתיק כלל את עוה"ד אלי שורץ-שואף, ארז ריכטנברג, לילך שלום ורוני מודריק. צוות הסניגורים כלל את עוה"ד ד"ר יעקב וינרוט, ישראל וולנרמן ואלירם בקל. (ת.פ. 40138/08).

מסר חד וברור

מנכ"ל הע"ל, יאיר שלם, אמר בתגובה לגזר הדין כי הציבור לא יכול להישאר אדיש. "בית המשפט העביר היום מסר חד וברור לכל העובדים בשירות הציבורי: הקופה הציבורית אינה הקניין הפרטי של איש, וכך יש לנהוג. יש לפעול תוך גילוי אחריות אישית ופעולה בשקיפות מלאה".

לדבריו, הפגיעה הכלכלית הקשה שגרם הירשזון "חייבה חתימה על תוכנית הבראה שכללה פיטורי 14 עובדים, צומצמו ונסגרו מחלקות בה, והופחת שכר של כלל העובדים, בנוסף לגזירות כלכליות שהוטלו על שכרם. עמותת ניל"י נאלצה לסגור מאז 1995 כ-15 מעונות, כך שהיקף פעילותה צומצם במחצית".

המדינה: יש מידע שהירשזון עשוי להימלט

שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, יתייצב ב-26 ביולי לתחילת ריצוי עונש המאסר. זאת, לאחר שהשופטת ברכה אופיר-תום דחתה את בקשתו לעכב את ביצוע המאסר כדי שיוכל לערער לעליון, והסכימה לאפשר לו רק תקופת התארגנות לכלא.

בא-כוחו, עו"ד יעקב וינרוט, צפוי לבקש גם מהעליון להמשיך בעיכוב הביצוע, אך הסבירות שבקשתו תיענה אינה גבוהה.

התובע, עו"ד אלי שורץ-שואף, הפתיע את הנוכחים ואת השופטת ברכה אופיר-תום כשביקש לחייב את הירשזון להפקיד ערבות עצמית וערבות צד ג' של בנו עופר, וכן לעקל חלק מדירתו של הירשזון עד לסכום של 150 אלף שקל. "אנחנו חוששים שהוא יימלט מהארץ", אמר. "אנו תמיד חוששים מכך ביחס לנאשמים שקיבלו עונש בסדר גודל כזה".

השופטת הקשתה: "אבל לא אנשים ברמה כזו. יש לך דוגמה למישהו כזה שנמלט?" התובע לא ויתר ואמר: "יש לנו מידע שנוכל לומר לבית המשפט בלשכה".

עו"ד וינרוט רתח בתגובה: "אם עוד יכולתי להסכים לערבות צד ג', אז אני לא מוכן אפילו לשמוע על זה. להגיד עכשיו שיש משהו על בריחה מהארץ כי יש פה עיתונאים, זה לא מקובל. יש גבול למה שאפשר".

אופיר-תום נענתה לבסוף לבקשת התביעה. "למרות תגובתו הנסערת של הסניגור, נראה לי שמצב הדברים מחייב הגברה מסוימת של תנאי השחרור בערבות", ציינה.

היא הורתה להירשזון להפקיד עד מחר ערבות צד ג' בסך 300 אלף שקל, וערבות בנקאית (או במזומן) בסך 100 אלף שקל, וזאת בנוסף לערבויות שכבר הפקיד בעבר. כן הוציאה נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ והורתה לו להפקיד את דרכונו.

עו"ד שורץ-שואף אמר ל"גלובס": "החשש מהימלטות אינו דווקא במקרה הקונקרטי. לפי הפסיקה, כאשר נאשמים נידונים למאסר ממושך - קיים חשש אינהרנטי שיברחו מהארץ. היו כבר דברים מעולם".

שלא לייחוס אמרו בפרקליטות כי קיימות אינדיקציות ומידע סודי העשוי להעיד על אפשרות שהירשזון יימלט מהארץ.