כמה שווה האמונה של עידן עופר בחזון הרכב החשמלי? עד עכשיו כבר סיכן עופר מעל 300 מיליון דולר במיזם (מקצתם השקעה פרטית, והיתרה דרך החברה לישראל), ונראה כי היד עוד נטויה. עופר, איש עסקים מיומן, הוא לא רק איש של כלכלה ומספרים, יש לו גם חזון (אותו התווה לצד היזם שי אגסי) שמשמש כדלק, תרתי משמע, למיזם.
הוא מאמין - אגב, כמו רבים אחרים בעולם - כי הרכב החשמלי הוא חסכוני יותר וטוב יותר לסביבה, ולכן ינגוס בהתמדה בפלח השוק של הרכב המונע בדלק, ויהפוך לשחקן משמעותי בתחום. ובכל זאת, על רקע ההפסדים הנערמים במיזם מן הראוי להציג לעופר שתי שאלות: הראשונה היא מה מייחד דווקא את הרכב החשמלי הפועל בטכנולוגיה של בטר פלייס? בשוק הרי קיימות אופציות נוספות, נוחות לא פחות, שאינן תלויות בסוללה הדורשת החלפה תכופה בתחנות ייעודיות.
השאלה השנייה נוגעת לאמונתו של עופר. האם היא מגובה בניתוח קר של העובדות הקשות, כזה המצדיק השקעת כספים כה רבים במיזם - שבה שותף, כאמור, ציבור בעלי המניות בחברה לישראל - שלפחות בינתיים רחוקה מלהצדיק את עצמה? ללא תשובות משכנעות לשתי השאלות הללו, ייתכן כי על בעלי המניות בחברה לישראל לבחון היטב אם אכן ראוי להמשיך ולהזרים סכומי עתק למיזם גם בשנים הבאות.
