אם לא תתרחש רעידת אדמה ספורטיבית, יהיה אוסקר גרסיה המאמן הזר הראשון מאז סלאביו סטנקוביץ' ב-1963, שזוכה באליפות בליגה הישראלית והמאמן הזר הראשון מאז יוזף טסלר ב-1958 שעושה זאת במכבי ת"א. אולי זה נובע מכך שהבעלים, מיטש גולדהאר, הוא כנראה הבוס הראשון בכדורגל הישראלי שמקום משכנו אינו בישראל (ארקדי גאידמק גר בקיסריה ורובי שפירא ז"ל רק עבד בניגריה), אך אין בכך להסיק על מידת הסבלנות שלו ויעידו זאת היטב אבי נמני ומוטי איווניר. אוסקר שיחק אותה, ממש כך.
אבל עוד לפני שכל הקבוצות רצות להחתים מאמן זר או צוות אימון זר ולהכריז על זה כ"מודל המתאים לכדורגל הישראלי", שווה לבחון עוד כמה שאלות בהקשר ההיסטורי של מאמנים.
מאמנים זרים תמיד הצליחו כאן? ממש לא. יותר מזה: לותר מתיאוס הגרמני ב-2009 היה המאמן הזר האחרון שבכלל הצליח לסיים עונה בכדורגל הישראלי אחרי 19 שנה. אפילו דושאן אוהרין שהביא את מכבי חיפה לרבע גמר המחזיקות ב-1999 התפטר בגלל כישלונות בזירה המקומית. כדי למצוא את המאמן הזר האחרון ששרד צריך ללכת הרבה שנים אחורה. אולי יאנה יאנבסקי שלקח באמצע עונת 1980/81 את שרביט האימון במכבי יפו משמוליק פרלמן ז"ל, והצעיד את הקבוצה למקום השלישי.
הרבה קבוצות ניסו את המודל הזר עוד לפני הפטנט הלא מקורי של גולדהאר. אבל למרות זאת, מבין עשרת המאמנים הכי מוצלחים מאז קום המדינה שאימנו 50 משחקים לפחות בליגה, נמצאים בעשיריה הראשונה שני מאמנים זרים בלבד - האנגלי ג'ק גיבונס שלקח עם הפועל פ"ת אליפות ב-1959 והמאמן היוגוסלבי מיודרג (מינדה) יובאנוביץ' שלקח עם הפועל פ"ת שתי אליפויות בשנות ה-60.
הכי חשוב ניסיון? לא, בכלל לא. מכבי ת"א, למי ששכח, היא קבוצת הבוגרים הראשונה של אוסקר גרסיה. מדהים יותר ששלושה מארבעת המאמנים המובילים את הטבלה בליגת העל הם מאמנים בעונה הראשונה שלהם בליגה (אוסקר, בנאדו וברק בכר) ושניים מהם הגיעו אליה מאימון קבוצת נוער. אריק בנאדו הוא עד כה המוצלח מהשלושה עם 82.5% הצלחה, יותר מאוסקר עם 76.6%, אבל גם לברק בכר, השלישי מביניהם, לו רק 49.3% בקרית שמונה, זו הצלחה לא רגילה.
אוסקר גם לא יהיה הראשון שזוכה באליפות בעונה הראשונה שלו כמאמן בליגה. ניר קלינגר היה האחרון שעשה זאת, גם במכבי ת"א, אך לגביו זו היתה עונה ראשונה בליגת העל. האחרון שעשה מסלול דומה היה רחביה רוזנבוים בהפועל ת"א בעונת 1968/69. גם הוא עשה זאת לאחר שאימן נוער.
התופעה של מאמני נוער שמחליפים מאמני בוגרים אינה חדשה בכדורגל הישראלי, אבל נדמה שמעולם לא שמה התופעה ללעג את הרקורד של רוב המאמנים המוכחים והוותיקים. בכלל, מבין עשרת המאמנים המוצלחים בכדורגל הישראלי בכל הזמנים, חמישה הם מאמנים פעילים, שניים בני פחות מ-50. צריך לזכור שמבין עשרת המאמנים המוצלחים, אברם גרנט החל לאמן בליגה הראשונה בגיל 31, דרור קשטן בגיל 32, רוני לוי בגיל 34, אלי גוטמן בגיל 34, רן בן שמעון בגיל 37, גיורא שפיגל בגיל 37, ושלמה שרף בגיל 30. ללמדנו, שגיל לא משחק תפקיד. מאמן מוצלח הוא מאמן מוצלח, כמעט מהרגע הראשון.
הכי קל להצליח עם קבוצות גדולות? כן, אפשר להגיד. בסופו של דבר מה שגורם ללא מעט מאמנים להצליח הוא המקום אליו הם מגיעים, לא בהכרח רמת האימון שלהם. בקבוצות גדולות יש באופן טבעי יותר משאבים (אבל גם לחץ), מה שמאפשר לבנות סגלים חזקים יותר, ובאופן טבעי משפר את הסיכוי לרשום אחוז הצלחה טוב יותר. הדוגמה הטובה ביותר היא יוסי מזרחי: ב-71 המשחקים שאימן בקבוצות גדולות עשה 53.5%, ובשאר 423 המשחקים שאימן בקבוצות קטנות צבר 43.7% בלבד. גם קלינגר היה מאמן גדול כל עוד היה במכבי ת"א (54.7%) אבל גילה שהחיים בשוליים של הליגה הרבה פחות נוחים (38.9%). כך גם דרור קשטן שרשם מאזן מצוין עם קבוצות גדולות, אבל הקסמים שלו פעלו פחות כשהגיע לקבוצות קטנות. ואלישע לוי, שהצליח כל כך בחיפה עם 69% ושתי אליפויות, אבל בכל המקומות הקטנים האחרים (כולל באר שבע העונה) הוא מאמן של בקושי 40%.
ולידיעת הבעלים, יש גם מאמנים שפשוט לא נועדו לעבוד בקבוצות קטנות: מעל כולם השריף אלי כהן, שהפער בין אחוז ההצלחה שלו בקבוצות קטנות (32.9%) לעומת ההצלחה שלו בקבוצות הגדולות (60.1%) - הוא בלתי נתפס. אגב, מאמנים של קבוצות גדולות: אלי כהן ודרור קשטן הם היחידים מכל המאמנים בישראל שאימנו בכל ארבע הקבוצות הגדולות.
מי המאמן הכי טוב לקחת להישרדות בליגה? שייע, ברור, לא? לא. אלי כהן של הפועל ר"ג הוא להערכתי המאמן הכי מוצלח מבין אלה המאמן בקבוצות קטנות. זהו לא רק הגביע הסנסציוני עם הפועל ר"ג, כקבוצת ליגה שנייה (2003), שיכול להעיד על כך. הוא מאמן בקבוצות באמת קטנות - צפרירים, הפועל רעננה, הפועל עכו או הפועל ר"ג - קבוצות שמועמדות לירידה מלכתחילה. אלה לא בני יהודה, אשדוד, נתניה או הפועל ב"ש. אחוז ההצלחה של אלי כהן עומד על כמעט 40%. בנקודות זה עומד על 39 נקודות לעונה (בפלייאוף תחתון שבו יש 33 משחקים). ובמלים אחרות, הישארות מובטחת. למקרה וחיפשתם מאמן לעניינים האלה. לא ברור מה הוא יעשה בקבוצה יותר מתוגמלת מכיוון שמעולם לא אימן באחת כזו.