גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותאלי ציפורי

הבעיה האמיתית של רקפת

כך מגוננת החברה בע"מ על כישלונות עסקיים, לעתים על גבול התרמית

1. איש לא הצטער על ראיון שמעולם לא נתן, נוהגים לומר בתקשורת, ובפרפראזה על הקלישאה הזאת ניתן לומר כמעט בוודאות שניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, אמור להצטער מאוד על הראיון שהוא העניק השבוע ל"כלכליסט". בראיון הזה היו כמה אמירות די משונות של גלעד, אבל במחשבה שנייה ובקריאה יותר מעמיקה שלו נראה שגלעד כלל לא מצטער עליו. הוא באמת מאמין, אמונה פנימית עמוקה ושורשית, שהוא צודק וכולם טועים. הביטחון, השכנוע העצמי הטוטאלי הזה, הוא כנראה לב הבעיה, ונמחיש זאת באמצעות שני ציטוטים מהראיון, בתוספת הערות שלנו.

לשאלה אם הוא היה מנהל את החברה לישראל תמורת תגמול נמוך יותר (עלות השכר המצטברת של גלעד לאורך השנים האחרונות הגיעה לעשרות מיליוני שקלים), ענה גלעד: "לא בטוח, אני לא יודע להגיד, כי אני לא יודע מה יהיה התגמול הצנוע בסוף הדרך".

איזו צניעות! תחזיקו את גלעד, רק שלא יברח לנו! שלמו לו עוד ועוד, זרקו עליו עוד כמה שקלים, מה קרה, מה הקנאה הזאת וצרות העין? רגע, רגע, אנחנו חושבים שעדיף שגלעד יירגע ולא יתאמץ יותר מדי עבור התגמול המנופח שלו. עד עכשיו המאמץ ההירואי שלו דווקא גרם נזקים לא קטנים לחברה לישראל. מחברת בזן, דרך בטר פלייס ועד צים עמוסת החובות. אמנם לזכותו ניתן לרשום את ההצלחה באי.סי פאואר, המפעילה תחנות כוח בדרום אמריקה, אבל זה לא מקזז את שאר הכישלונות. עובדה: החברה לישראל נסחרת בדיסקאונט עמוק בהשוואה להחזקתה העיקרית בכיל. הווה אומר שהשוק, אותו שוק שגלעד מעריץ, מעניק פרמיה שלילית על רמת הניהול שלו, רמת ניהול שגלעד "לא בטוח" שהיה ממשיך בה אם היו משלמים לו הרבה פחות.

ואנחנו גם חושבים שבמסגרת רמת הניהול הזאת, גלעד חייב להסביר את הקשרים המורכבים ושאינם גלויים במלואם בין צים לחברות הפרטיות של משפחת עופר. ואיזו פעילות ענפה יש בין צים לחברות הפרטיות: מרכישת אוניות במאות מיליוני דולרים, דרך התחייבות לדמי חכירה שמגיעים נכון לסוף 2012 לכ-724 מיליון דולר, כ-2.6 מיליארד שקל, ועד הסכמי השאלת עובדים וגיוס כוח אדם מחברות פרטיות של משפחת עופר.

כל העסקאות הללו אמנם עברו אספות כלליות ואת כל האישורים החוקיים הנדרשים, ולפי מה שהדוחות אומרים, גם משפחת עופר הסכימה "לוותר" על חלק מדמי החכירה. באמת? ספק אם יש דירקטור אחד בחברה לישראל שמסוגל להבין אם העסקאות הללו הוגנות או מוטות לטובתה של משפחת עופר, כולל המנכ"ל הנכבד מר ניר גלעד שבסך הכול מיישר קו תמורת תגמול שהוא "לא בטוח" שיישאר אם יופחת. אתם יודעים מה? שילך. נראה אותו, שילך.

"השחקנים בענף האשלג - הרוסים, הקנדים - התאגדו, כי הרוכשים הגדולים שהגדילו את הביקוש - הסינים וההודים - התאגדו כרוכשים והגדילו את הכמות. אם כיל לא תצטרף לאחד הגושים האלה, יש סיכוי שיימצא פתרון חלופי למשאב הטבע שלנו... יש כאן שני שחקנים ענקיים שמחזיקים נתחים משמעותיים מהשוק, ועדיף לכל השחקנים האחרים להסתנכרן או עם זה או עם זה".

מדהים! מה שניר גלעד אומר מאשר בפועל את מה שכתבנו באחד הטורים האחרונים: הוא קורא לזה "להסתנכרן", אנחנו קוראים לזה "קרטל אשלג", בהנהגת פוטאש, שכיל היא חלק ממנו ובגללו מחירי האשלג התנפחו עד פי שניים לפחות ממה שהם אמורים להיות. אכן, ניר גלעד וכיל "הסתנכרנו" עם פוטאש והקרטל שלה, ובגלל זה התגמול שלו "הסתנכרן" על עשרות מיליונים, רק בגלל "הסתנכרנות" לקרטל ובשום אופן לא "הסתנכרנות" לאיזשהו כישרון יוצא דופן בניהול או בעקבות "יעדים שהציב להם הבורד", כפי שגלעד מתפאר. יעדים? בורד? מספיק עם השטויות. קרטל, רבותיי, רק קרטל.

2. כמה צביעות, כמה התחסדות וכמה נאיביות יש במהומה סביב ההסדר המתגבש של לאומי ושאר הבנקים עם החברות הפרטיות של נוחי דנקנר. הסדרים כאלה היו, הסדרים כאלה יהיו, חלקם ידועים, חלקם נסגרים בלי שאיש יידע עליהם. חלקם הידוע נעשה מטבע הדברים דרך שוק ההון הגלוי והפומבי, חלקם החסוי נעשה בדרך כלל בבנקים, שסוגרים את הדלת עם ועל לקוחותיהם ומגיעים לפשרה.

חלק מההסדרים גדול או שווה לזה של דנקנר (תשובה-דלק נדל"ן, זיסר-בנק הפועלים), חלקם האחר, הלא מוכר, כולל מחיקות של עשרות מיליונים ואף יותר לחברות שמעולם לא יגיעו למהדורות החדשות בטלוויזיה. שם הכסף הלך לבלי שוב ובלי שאיש שם לב כמעט. עשרות חברות לפחות, מאות מיליונים לפחות... פוף, הכסף נעלם בדרכים מוזרות ואיש לא צייץ, איש לא הוציא הודעות לעיתונות ואיש לא קרא לבדיקה, לחקירה או להדחה של הנושאים באשמה. ועוד לא העלינו מהאוב מגה-הסדרים כמו כור או הקיבוצים שמגמדים כל הסדר שנעשה כעת.

הביזנס של הבנקים זה לתת אשראי, ומי שנותן אשראי גם מוחק אשראי, חלקו בגלל כישלונות עסקיים, חלקו גם בגלל כישלונות באיכות קבלת ההחלטות במתן ההלוואות. הפסדי האשראי הממוצעים בבנקאים עומדים בשנה סטנדרטית על כ-0.8%-1.0% ברוטו (לא כולל שיקום והתאוששות האשראי, מה שנקרא "רקוברי", כשעסקים מצליחים להחזיר חלק מהחוב לאחר שכבר הופרש), או 1.5% בשנים קשות יותר.

בשנה שעברה, למשל, ההפרשה הכוללת במערכת הבנקאית עמדה על כ-5.5 מיליארד שקל וממנה קיזזו "רקוברי" של כ-2 מיליארד שקל. בסך הכול מדובר בהפרשה של 0.41% מתיקי האשראי נטו, כ-0.66% ברוטו, פחות או יותר נתונים דומים ל-2010-2012. אין כמובן פירוט בדוחות להרכב ההפרשות (חסוי, חסוי, סודיות בנקאית), אבל איש כמובן לא מתעניין בהפרשות הללו בדרך כלל, עד שיש מישהו שטורח להדליף שם כזה או אחר.

רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית לאומי, עשתה את הדבר הנכון בהסדר המתגבש עם דנקנר - זו ההחלטה הטובה ביותר שיכלה לקבל בנקודת הזמן הנוכחית, לטובת הבנק ולטובת בעלי מניותיו. זה יישמע אולי מוזר, אפילו מקומם, ובטוח שלא פופולרי, אבל זו האמת, בחסות המשטר התאגידי והמשפטי הנוהג בישראל ובעולם כולו. היא מנסה להציל חלק מהחוב האבוד, היא נגסה במזומנים שהוזרמו ושעוד יוזרמו, אם יוזרמו, ע"י אלשטיין, הרבה יותר מחלקה בעוגת החובות הכוללת, והיא עושה זאת על חשבון הגופים המוסדיים.

היא לא יכולה לרדת לנכסיו האישיים של דנקנר, משום שהחוק והחברה בע"מ חוצצים בין נכסיו האישיים (לא צריך לרחם עליו, אבל לדנקנר אין כסף ואין נכסים מספיקים כדי לכסות על חובותיו העצומים) לבין חובותיו בחברות הפרטיות או הציבוריות שלו. הרמת המסך בין השניים הללו מתבצעת רק במקרים של תרמית, נוכלות או פשעים של גניבה וכדומה. בלי קשר לדנקנר, האבסורד הוא שתחת המעטפת הכוללנית של "כישלון עסקי" אפשר לטשטש לעתים גם תרמיות או מעשים המצויים על הגבול.

כל זה ודאי מרתיח את הדם. מרתיח לראות אדם החייב מאות מיליונים חי בפאר, אבל זו המציאות, חברים. מציאות עגומה, ומי שרוצה לשנות אותה מוזמן לפעול לשינוי המשטר התאגידי החוקתי, כולל יושבי בית המחוקקים הפופוליסטים, שמעדיפים רייטינג על פני שינוי בסטטוס קוו. מי שמחפש מוסר וערכים בעסקים מתחת למעטה המשפטי, שיחפש אותם במקום אחר. לצערנו, מוסר ועסקים כבר אינם הולכים יחדיו.

מלבד ההגנה של "החברה בע"מ", נוסף הפטנט של "הלוואות נון-ריקורס", פטנט של העולם התאגידי, בדרך כלל ליחידי סגולה. הלוואה מהסוג הזה היא "ללא חזרה ללווה", כלומר רק הנכס הנרכש משעובד לטובת ההלוואה. אם מחירו של הנכס עולה, יחידי הסגולה מתעשרים. אם הנכס מתרושש, כמו במקרה של אי.די.בי והחברות הפרטיות של דנקנר, מעניקי ההלוואה מנסים להציל משהו מהברוך ומוחקים את יתרת ההלוואה ליחידי הסגולה. לאורך השנים הפכו המערכת הבנקאית והמערכת של שוק ההון (באמצעות איגרות החוב) למנגנון שנותן הזדמנות ליחידי הסגולה להתעשר עוד ועוד, אפילו אם הם נכשלו פעם אחר פעם.

דנקנר נכשל, הוא נכשל כשסחט יותר מדי דיבידנדים מהחברות הציבוריות והפרטיות והותיר אותן רזות בהון, והוא הוסיף חטא על פשע כשהשקיע את תקבולי הדיבידנדים ברכישה של עוד ועוד מניות אי.די.בי, מתוך אמונה עיוורת בהן. המעט שיכלה רוסק-עמינח לעשות היא להגיד לו לזוז הצדה. לדנקנר אין שום ערך מוסף באי.די.בי, על המטות השמנים שלה (גם לאחר שעשו דיאטה קלה). אי.די.בי היא, פחות או יותר, החזקות בסלקום, שופרסל, כלל ביטוח, מכתשים אגן וקרדיט סוויס. בשביל לנהל אותן לא צריך את דנקנר, הן מסתדרות בעצמן די יפה.

גם ה"בדיקה" של הפיקוח על הבנקים היא בדיחה לא רעה ומסך עשן שנועד לרצות את הביקורת הציבורית ותו לא. מישהו חשב שהפיקוח על הבנקים לא מעודכן בגיבוש ההסדר הזה? ואיפה בדיוק היה הפיקוח לאורך כל חיי ההלוואה שהעניק בנק לאומי לדנקנר ולעסקאות ממונפות אחרות? האם הוא הטריד בזמנו את הבנקאים בזוטות כמו ביטחונות ראויים?

וחייבים להדגיש עוד עניין, שאנחנו חוזרים עליו שוב ושוב: אשראי היא לא מילה גסה. אשראי הוא מצרך חשוב בכל עסק, מעסק קטן ועד בינוני וגדול. הוא סם החיים של העסקים, מנוף להתפתחות ומכשיר לגיטימי של יזמים רעבים. אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, השאלה היא בכלל לא למה צריך אשראי אלא למי הוא ניתן, למה הוא ניתן, באיזה מחיר ומה המידתיות שלו. כמו חוסר השוויון החברתי, גם חוסר השוויון בהקצאת אשראי בישראל הוא מהגדולים בעולם. כלומר, יותר מדי אשראי, הן מהבנקים והן מהגופים המוסדיים, ניתן למעט מאוד קבוצות עסקיות ומשאיר בצד את העסקים הקטנים והבינוניים, שמהווים כ-50%-60% מהתוצר העסקי במשק.

האבסורד הוא שמחיר ההון של הבנקים הופך פתאום נמוך מאוד כאשר הם מממנים עסקים של פירמות גדולות או יחידים בעסקאות ממונפות כמו אי.די.בי, עסקאות שלא תורמות דבר מבחינה משקית, לא לתעסוקה ולא לצמיחה. אחת הסיבות לכך היא הקליקה, הברנז'ה של הבנקאים ואנשי העסקים. אלה מתגבשים יחד הן מבחינה חברתית והן מבחינה תפיסתית.

גם הבנקאים חייבים להפנים שמה שהיה כבר לא יהיה, והם כבר הפנימו זאת. רוסק-עמינח כבר לא מממנת עסקאות ממונפות, שני הבנקים הגדולים מחזרים בלהט אחרי העסקים הקטנים והבינוניים ומקימים לכבודם קרנות אשראי. הם חייבים להפנים ולהתמודד ביושר עם התחושה שמה שהיה מוציא אנשים מדעתם, ובדין מוציא אותם מדעתם, כי זה נראה רע, רע מאוד.

זה נראה רע מאוד שבנה של מנכ"לית לאומית לשעבר מתברג כמנכ"ל חברת קידוחי גז ונפט בבעלותו של נוחי דנקנר, לאחר שהאחרון קיבל הלוואת ענק בתנאים נוחים. זה נראה רע מאוד שעוזרו האישי של מנכ"ל בנק הפועלים הוא לא אחר מאשר בנו של מעריך השווי של המדינה, פרופ' סוארי, שאחראי, בין היתר, להערכת השווי של ישראייר. זה נראה רע מאוד משום שלכל אחד מאיתנו יש תחושה שאין פה שוויון הזדמנויות אמיתי.

מי שמדבר גבוהה-גבוהה על הנפוטיזם בחברת החשמל או ברכבת או בנמלים, לא יכול ליצור תחושה של מקורביזם שבו דווקא הבנים והבנות של המקורבים, דווקא הם מבין מאות ואלפי אנשים מוכשרים ומצטיינים, מתברגים בעמדות היותר נחשקות. וזה נראה רע מאוד שמגלים כזאת חמלה לחייבים גדולים וכזאת נוקשות לחייבים קטנים.

3. עם כל הכבוד לנוחי דנקנר ולכסף האבוד שלו, הבעיה של רוסק-עמינח היא לא נוחי, אלא ניר, ניר גלעד, שבו פתחנו את הטור. בנק לאומי מחזיק כ-18% מהחברה לישראל, החזקה משפיעה ששווייה בשוק מתקרב לכ-3.5 מיליארד שקל. להחזקה הזאת יש השפעה משמעותית מאוד על שוויו של בנק לאומי בעצמו, המוערך בשוק בכ-18 מיליארד שקל. זאת ואף זאת, החברה לישראל נסחרת בדיסקאונט עצום בהשוואה להחזקה העיקרית והמניבה כיל, הרבה מאוד "בזכות" הניהול המופלא של גלעד, שהוא כה התפאר בו בראיון.

קצת פרופורציה: חלקו של לאומי בהפסדי בטר-פלייס, למשל, גדול מהמחיקה הצפויה בגנדן של דנקנר, וזו סיבה מספיק טובה מבחינת לאומי להשגיח על ניר גלעד והבוס שלו עידן עופר קצת יותר בקפידה, לטובת בעלי המניות בבנק לאומי, כמובן.

רוסק-עמינח ממדרת עצמה מטיפול בחברה לישראל כתוצאה מיחסיה החבריים עם עידן עופר. זו עובדה גלויה מאוד שהיא מקפידה להציף אותה בכל פעם שמדובר בהחלטות הנוגעות לחברה לישראל. אבל ללאומי יש שם שני דירקטורים מנוסים מאוד כמו איתן רף, היו"ר לשעבר, וזאב נהרי, מס' 2 לשעבר בבנק. השאלה היא אם החברות של רוסק-עמינח עם עופר מרחפת יתר על המידה מעל ראשם של השניים ולמה לאומי לא מגלה קצת יותר אקטיביות בהתרחשויות בחברה לישראל, מחבילות השכר המנופחות ועד הזרמות הענק למיזמים.

בקיצור, ניר גלעד זקוק להשגחה צמודה יותר והראיון האחרון איתו הוכיח זאת מעל לכל ספק.

eli@globes.co.il

עוד כתבות

שלמה קרמר, מייסד ומנכ''ל קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

שלמה קרמר מציע פרס: עשרות אלפי דולרים למי שיצליחו להערים על סוכן AI

בחברת קייטו נטוורקס של שלמה קרמר מכריזים על פרס של 30 אלף דולר, שיחולק בין שלושת המשתתפים הראשונים שיצליחו להחדיר הוראות זדוניות לסוכן AI - ויסיטו אותו מהמשימה שהוגדרה לו ● האתגר מתחיל היום בשעה 15:30 ● קרמר: "הענקת אוטונומיה לסוכני AI מחייבת מנגנוני אבטחה שיסכלו פעולות מזיקות"

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

אתונה, יוון / צילום: Shutterstock

המוסד סייע בסיכול פיגוע איראני ביוון, אנשי עסקים ישראלים קיבלו התרעה מראש: תנקטו אמצעי זהירות

המוסד סייע בסיכול פיגוע ביוון:חמישה אזרחי מקדוניה הצפונית נעצרו במבצע מודיעיני משותף עם יוון ● לפי החשד, התוכנית קודמה בהכוונת אזרח איראני המקושר לשירותי המודיעין והביטחון של טהראן ● טראמפ על האיומים האיראנים על אדמת וושינגטון: "אנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה. הם משוגעים, לכן אסור שיהיה להם נשק גרעיני" ● דיווחים שוטפים

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

כפי שפורסם בגלובס: הכנסות מאגר לוויתן עומדות על 843 מיליון דולר ברבעון

הרחבת יכולת היצוא למצרים והמשך מחירי הגז הגבוהים, הזניקו את הכנסות מאגר לוויתן לשיא של 843 מיליון דולר ברבעון, בעוד המדינה צפויה ליהנות מהכנסות של כ־200 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח לפיו רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

תצוגה של חברת שבבים סינית בתערוכת AI בשנגחאי / צילום: ap, Ng Han Guan

השיטה של חברות הבינה המלאכותית הסיניות לעקוף את החרם האמריקאי

על רקע פרשת אנבידיה, בסין חוששים כי ארה"ב תנסה להגביל יותר את הגישה לשבבים ולא תאפשר לייבא אותם ממדינות כגון סינגפור ● אולם כלכלנית בנק אוף אמריקה אמרה לגלובס כי בסין מתפתח מנוע השקעות מקומי במרכזי נתונים ומחשוב, שזוכה לעדיפות ממשלתית ● השיחה התקיימה לפני חשיפת פרשת הריגול באנבידיה

דונלד טראמפ וג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב קנו ומכרו מניות אנבידיה

תחקיר CNBC חושף כי חשבונות ההשקעות המקושרים לנשיא ארה"ב ביצעו לפחות 103 עסקאות במניית ענקית השבבים מאז שובו לבית הלבן, בהיקף של עד 97.5 מיליון דולר - חלקן סביב החלטות דרמטיות על ייצוא לסין ואזהרות מודיעין על קשריו של המנכ"ל המודח ג'נסן הואנג ● הבית הלבן: "יועצים עצמאיים מנהלים את התיק ללא מעורבות הנשיא"

אתר חברת RM GROUP

"ההשקעות נותבו לפרויקטים כושלים": עשרות משקיעים תובעים את חברת יזמות הנדל"ן RM

29 משקיעים הגישו תביעה נגד חברת השקעות הנדל"ן על סכום של 20 מיליון שקל בטענה שהחברה גייסה כספים להשקעות כושלות תוך הצגת מצגים כוזבים, בטוחות מדומות וללא תשקיף ● RM היא חברה גלובלית להשקעות ויזמות נדל"ן בחו"ל ● המשקיעים השקיעו יחד 4.7 מיליון דולר ב-15 פרויקטים שונים וחמש קרנות ● RM בתגובה: "תמונה מסולפת; דוחים את הטענות"

שלטי חוצות בצומת סנט קילדה כחלק מקמפיין פרסומי למשחק הווידאו Grand Theft Auto 6, בסנט קילדה, מלבורן / צילום: AAPIMAGE via Reuters Connect

המניות, המיליארדים וימי החופש: מי מרוויח ומי מפסיד מהשקת GTA 6?

יותר מ-10 מיליון עותקים כבר הוזמנו, חברות מעניקות לעובדים חופשות מיוחדות, וההשקה המתקרבת מטלטלת גם את שוק ההון ● בעוד שטייק-טו נערכת להכנסות של מיליארדי דולרים, המתחרות חוששות מאובדן שחקנים, וסוני ורשתות המשחקים מקוות ליהנות מהביקושים ● אבל לא כל המשקיעים שותפים לחגיגה

עובדי TASC / צילום: נטלי כהן הפקת

ארבעה ימים בזנזיבר: החופשות השוות של העובדים

משרד הייעוץ האסטרטגי TASC שלח 100 עובדים לחופשה באי באוקיינוס ההודי, והשבוע גם עובדי משרד הפרסום מנצ' עלו על המטוס לאותו יעד ● קבוצת הפניקס מציגה תערוכה חדשה בקמפוס בראשון לציון, וסייף סקול של דורון הרמן זוכה במכרז ה–AI בחינוך ● אירועים ומינויים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

חוקרים מצאו דרך חדשה להכריח את המוח להירדם

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה ● המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים ● למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה ● והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח ● השבוע בביומד 

בניין אנבידיה ביוקנעם / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה בדוח ראשון אחרי ג'נסן: ניפצה את התחזיות, המניה עולה ב-2% במסחר המאוחר

כשבוע לאחר ההתפטרות של ג'נסן הואנג, אנבידיה דיווחה הלילה על תוצאות הרבעון השלישי ● ההכנסות, 115 מיליארד דולר הרבה מעל הצפי, גם הרווח עקף את הצפי ● הצפי לרבעון 4: הכנסות של 130 מיליארד, גם הן מעל הצפי ● החברה מרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית של מניותיה ● מוקדם יותר היום שבר ג'נסן שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות"

חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

170 אלף שקל: חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ בתביעת לשון הרע נגד הח"כ לשעבר חנוך מילביצקי

חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ הגישה תביעת לשון הרע בסך 170 אלף שקל נגד חנוך מילביצקי, בעקבות טענותיו על מעורבות המשרד בלחצים שהפעילו הבנקים על ועדת הכספים ● במשרד טוענים כי מדובר בהאשמות שקריות שנועדו לפגוע בשמם הטוב, ומכחישים כל מעורבות בנושא ● התביעה הוגשה לאחר שמילביצקי לא נענה לדרישה להתנצל ולשלם פיצוי

קרוסלה של ספיידרמן, בחשבון האינסטגרם של Dylan Brown ואיילת פוגל עם הוק מוצלח, שגם נותן ערך / צילום: צילומי מסך

לפצח את האלגוריתם: 10 הכללים שהופכים תוכן לוויראלי ואפקטיבי

​חברות ומותגים נמצאים במרדף מתמשך אחרי הביצועים בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק, במטרה להגדיל כל הזמן את הצפיות, את השיתופים ואת המכירות ● המומחים מפצחים את הקוד להצלחות במרחב הדיגיטלי: מהפורמט, דרך התזמון והפן האנושי ועד למדד הקובע

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

שיבושים נרחבים בשירותי אפל

שירותים מרכזיים של אפל, בהם iCloud, App Store ו-Apple Pay, חווים שיבושים נרחבים ברחבי העולם, הכוללים קשיי התחברות וגישה לחשבונות ● למרות ריבוי הדיווחים, אפל טרם אישרה את התקלה ועמוד הסטטוס הרשמי שלה מציג את השירותים כתקינים

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה / צילום: Associated Press, Bruna Prado

הנשיא מרבה להתבטא נגד ישראל, אך הצבא קונה מאלביט מל"טים

נשיא ברזיל מזוהה מאוד עם המנהיגים בעולם שמתנגדים לממשלה בישראל, ואף השווה אותה לפני כשנתיים למשטר הנאצי בגרמניה, אך נראה כי הוא מתגבר על סלידתו מישראל כאשר הוא זקוק למל"טים ● כך, הגיע אתמול לבן גוריון מטוס מטען של חיל האוויר הברזילאי, שרכש מאלביט מלט"ים מתקדמים

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות; שר החוץ: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה"

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל ● שר החוץ גדעון סער בהודעה רשמית: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה, עליהן הודיעה היום ממשלת הלייבור בבריטניה"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

"מקסימום חשיפה": ההמלצה המפתיעה של ענק ההשקעות

על אף הטלטלות בשווקים, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מאמינים שהגיע הזמן להיכנס לנכסי סיכון גלובליים במלוא הכוח, ומאמינים שה-S&P 500 יטפס ביותר מ-15% עד סוף השנה הבאה ● בבנק צופים כי בום ה-AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק, ומסמנים סקטור אחד במיוחד

ראש השב''כ דוד זיני / צילום: ap, Olivier Fitoussi

זיני עדכן את סולברג: "אין ראיות לתשלום שוחד בחירות בהיקף שישפיע על התוצאות"

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה הודעה רשמית, עם חוות דעתו של ראש השב"כ אשר עדכן בחשדות, נכון לשלב זה ● החקירה עודנה מתנהלת ותתמקד גם בהיבטים הביטחוניים ● סולברג הודה לשב"כ ואמר כי הם פעלו "ביושר, במקצועיות ובממלכתיות"