שגריר ישראל לשעבר בבלארוס זאב בן-אריה, שמסר לח"כ אביגדור ליברמן פרטים מתוך מסמך חיקור הדין באוקטובר 2008, משנה פרטים מהותיים בגירסתו בין מועד חקירתו במשטרה בינואר 2010 לבין עדותו בבית המשפט הבוקר (ה') - כך עולה מעדותו של בן-אריה בפתח שלב ההוכחות במשפטו של ליברמן, שהחל היום בבית משפט השלום בירושלים.
אף בבן-אריה הוזמן כעד מטעם התביעה, עדותו סייעה במידה רבה דווקא לליברמן, והגירסה החדשה של בן-אריה תואמת את קו ההגנה של הסנגורים.
כך, התעקש בן-אריה בעדותו היום כי בעת מפגשו עם ליברמן בחדר בית-המלון במינסק שבבלארוס, בעת שמסר לליברמן פתק ובו מספר חשבון בנק ושם של חברה מתוך מסמך חיקור הדין, לא הוסיף לצד מסירת הפתק גם דברים בעל-פה. זאת, בניגוד לכמה וכמה הצהרות שמסר בעת חקירתו במשטרה בינואר 2010.
תמלילי חקירתו של בן-אריה במשטרה הוגשו לשופטים חגית מאק-קלמנוביץ, יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר, בהסכמת הסנגורים, עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט, ירון קוסטליץ ונתי שמחוני.
סירובו של בן-אריה לאשר את דבריו בחקירת המשטרה הובילה את הפרקליטות לבקש להכריז על בן-אריה כעד עוין, ואולם השופטים דחו את הבקשה.
בחקירתו של בן-אריה ביקשה הפרקליטות להוכיח את הקשר בינו לבין ליברמן לאורך השנים. ואולם, בן-אריה דחה את הטענה כי נעזר בליברמן לצורך מינויו מלכתחילה לשגריר בבלארוס.
"אם אתה מדבר על פרוטקציה", אמר בן-אריה לתובעים, עורכי הדין מיכל סייבל-דראל וערן זלר, "גם במשרד החוץ וגם בתפקידים הקודמים שלי מעולם לא היתה לי שום פרוטקציה".
עם זאת, במשטרה ציין בן-אריה כי בעת פתיחת השגרירות בבלארוס הוא שוחח עם ליברמן כמה פעמים: "יצא לי לדבר מספר פעמים עם ליברמן בנושא פתיחת השגרירות", נאמר בהודעה במשטרה. "כשנפתח המכרז לתפקיד השגריר הגשתי את מועמדותי, ובשל ידיעתי שליברמן קרוב לנושא, הודעתי לו על כך שהגשתי מועמדות". בבית המשפט אמר היום בן-אריה: "לא זכור לי שביקשתי עזרה מליברמן או ממישהו אחר".
הסנגור וינרוט, מצידו, ביקש להוכיח באמצעות העד כי בן-אריה כלל לא מסר לליברמן על כך שהמידע הכלול בפתק שמסר לו לקוח מתוך מסמך חיקור דין, וכי ליברמן לא היה מודע לכך שבידיו של בן-אריה מצוי אותו מסמך.
"מה שלנו חשוב להדגיש", אמר וינרוט, "שהוא לא אמר לליברמן שחיקור הדין עבר אליי, פתחתי אותו וראיתי אותו, איך הגיעה אליו האינפורמציה, האם זה עבר לשגרירות או שזה עבר ממשטרה למשטרה".
התובעת סייבל-דראל השיבה כי "מכיוון שמדובר בנאשם שהפך אחר-כך לשר החוץ, הסנגורים מנסים למצג שהמידע שליברמן יכול היה להבין שבן-אריה קיבל באקראי ולא במסגרת תפקידו. מהודעת בן-אריה במשטרה עולה כי הוא הסביר לליברמן שמדובר בחומר לשלטונות בלארוס".
"תומך גדול של ליברמן"
התביעה ציטטה גם את דבריו של בן-אריה מחקירתו במשטרה, שלפיה יחסו לליברמן היה חם במיוחד: "אני תומך גדול של ליברמן ומכבד אותו מאוד, אני מאוד מעריץ את ליברמן כאישיות מדינית ואף כמנהיג".
גם החקירות שנוהלו נגד ליברמן לא שינו את יחסו של בן-אריה: "מהניסיון שלי בארץ עם הרבה מנהיגים בתפקידים גדולים שהיו נגדם חקירות, וברובן יצאו זכאים לגמרי, עד שהעניין לא הוכח, לא התייחסתי אליהם כאיזושהי נקודה המכתימה את ליברמן".
כאמור, המחלוקת העיקרית שהתגלעה בין התביעה להגנה נגעה לנסיבות מסירת הפתק לליברמן בבית-המלון במינסק. במשטרה אמר בן-אריה: "מסרתי לליברמן", "סיפרתי לליברמן", "אמרתי לו שלפני שאנחנו יורדים לארוחת ערב אני רוצה לספר לו משהו", "אמרתי לו שאני רוצה לדבר איתו ביחידות", "סיפרתי לליברמן שדרך השגרירות הועברה בקשה".
לעומת זאת, בריענון העדות שערך בן-אריה במשרדי הפרקליטות לפני כשבוע השתנתה גירסתו, והוא טען כי מסר את הפתק לליברמן ללא מילים, מאחר שחשש מהאזנות סתר של גורמי הביון הבלארוסים. גירסה חדשה זו הועברה לידי הסנגורים.
בחקירתו הנגדית של בן-אריה, הוא הצהיר כי לא סיפר לליברמן שהמידע בפתק שמסר לו נלקח מתוך מסמך הבקשה לחיקור דין. "ליברמן לא ידע מה מקור האינפורמציה שלך", אמר וינרוט, ובן-אריה אישר. "ליברמן לא יודע שאתה קיבלת בקשת חיקור דין, פתחת אותה ועיינת בה", שאל וינרוט. בן-אריה אישר.
כן הדגישו הוא ווינרוט את העובדה שמינויו לתפקיד במטה השר במשרד החוץ, ובהמשך לתפקיד השגריר בלטביה, היה על רקע מקצועי, לאור הצלחתו בתפקידו בבלארוס.
בחקירתו של ליברמן במשטרה הוא אמר כי לאחר מינויו לשר החוץ פגש את בן-אריה במסדרונות המשרד באקראי, וכששמע שהוא עובד בדסק אירו-אסיה, אך "לא עושה הרבה", הוא הציע לו לעבור למטה השר, נוכח העובדה שהיה צורך באדם הדובר רוסית.
"ליברמן אף פעם לא פנה אליך מיוזמתו ואמר לך תגיש מועמדות", שאל וינרוט. "נכון", אישר בן-אריה.
"תפוח נגוע"
בפתח הדיון הציגה התובעת מיכל סייבל-דראל את עיקר הטענות שבכוונת הפרקליטות להוכיח באמצעות העדויות: "5 חודשים לאחר האירוע בבלארוס הפך ליברמן לשר החוץ, האחראי על שירות החוץ כולו, כולל על בן-אריה שביצע לנגד עיניו עבירה חמורה. הנאשם ליברמן ביצע שורת מעשים ומחדלים בעת שהיה שר החוץ, הנוגעים לתפוח הנגוע - בן-אריה".
לדבריה, בניגוד להערכות הרווחות, התיק כולו איננו קם ונופל על עדותו של סגן השר לשעבר דני איילון, הצפויה ביום חמישי הבא: "אפילו חלק ממכלול המעשים והמחדלים די בו כדי להוכיח עבירת מירמה והפרת אמונים. קיומה של העבירה איננו קם או נופל על עדות כזו או אחרת".
בין מעשיו ומחדליו של ליברמן, לטענת התובעת: פנייתו לבן-אריה בהצעה לעבור לשרת במטה המדיני של שר החוץ, תפקיד יוקרתי הממצב אותו כמקורב לשר; העידוד שנתן לבן-אריה להתמודד על תפקיד השגריר בלטביה; הימנעותו מלהביא את המידע על הדלפת מסמך חיקור הדין על-ידי בן-אריה לוועדת המינויים בשירוץ החוץ; אישור המועמדות של בן-אריה על-ידי ועדת השרים למינויים; והבאת המינוי לאישור הממשלה.
"היו לליברמן כמה דרכי פעולה אפשריות", אמר התובעת, "אבל הוא פעל בדרך היחידה שהוציאה את ניגוד העניינים מהכוח אל הפועל, והציב את עצמו בפוזיציה שבו קמה לו חובה לדווח על מה שקרה". (ת"פ 257926/12/12).
"חריג שבחריגים"
בהמשך היום העיד ויקטור הראל, לשעבר המפקח הכללי על שירות החוץ, שהיה בין חברי ועדת המינויים בשירות החוץ שדנה במינויו של בן-אריה לתפקיד השגריר בלטביה.
לדברי הראל, "כששמעתי שוועדת המינויים מינתה את זאב בן-אריה לשגריר בלטביה, אני פשוט לא האמנתי שזה קורה. ידענו שהאיש יחסית מבוגר וצפוי לפרוש לגמלאות בתוך 3 שנים; גם ידענו שחזר רק לפני 8 חודשים מהשליחות שלו, זה חריג שבחריגים; בנוסף, אני משוכנע שרוב חברי ועדת המינויים ידעו על היעדר הכישורים של בן-אריה. היעדר יכולות ניהול, היעדר מגע אכפתיות וקשר עם השגרירות".
בדוח הקטלני שחיבר הראל לאחר ביקור בשגרירות בבלארוס, בתקופתו של בן-אריה, כתב הראל: "שמענו מפי העובדים הזרים סיפורים אישיים שצ'רלס דיקנס היה מיטיב לתאר: מגורים ללא מים חמים, ארבעה בחדר, אורז כתפריט בלבדי לארוחת צהריים אחת ליומיים-שלושה! רק מאמצע החודש כשנגמרת המשכורת, ויתור על שירותים רפואיים ועוד ועוד. התביישנו עד עמקי נשמתנו לייצג את המדינה שתחת אחריותה עובדים מגיעים לפת לחם, ולא יכולנו להסתכל לעובדים בעיניים".
בעדותו הטיל הראל את האחריות לכשל בניהול השגרירות על המטה בירושלים ועל בן-אריה עצמו. "לפחות תנהל כמו שצריך את החנות הקטנה שלך, גם את זה לא עשה", אמר הראל.
לדברי הראל, בן-אריה הוא "איש משכיל, איש רוח, אבל נעדר כישורים בסיסיים לנהל שגרירות. כל בני השיח שלי במשרד החוץ ששטחתי בפניהם את הממצאים לא הופתעו".
הראל סיפר גם על פגישה עם ליברמן, בעת שבן-אריה כיהן במטה המדיני של השר, שבו אמר לליברמן שבן-אריה איננו ראוי: "אמרתי לשר החוץ, האיש בשום מקרה לא יכול לנהל נציגות. השר לא התווכח איתי".
בחקירתו הנגדית הטיח הסנגור יעקב וירוט בהראל ביקורת על כך שלא טרח לקרוא את חוות-הדעת החיוביות בתיקו האישי של בן-אריה, לפני ש"חרץ את גורלו".
כאמור, בימים הקרובים אמור לעלות לדוכן העדים גם עד המפתח בתיק, סגן שר החוץ לשעבר, דני איילון - שעדותו עלולה להביא להפללתו של ליברמן.
מירמה והפרת אמונים
ליברמן מואשם במירמה והפרת אמונים, בכך שבמהלך כהונתו כשר החוץ פעל לקידום מינויו של זאב בן-אריה לשגריר, זאת אף שבתפקידו הקודם של בן-אריה כשגריר בבלארוס, הדליף לליברמן פרטים מתוך מסמך חיקור-הדין שהתבקש להעביר לשלטונות המדינה, במסגרת חקירת משטרה ישראל נגד ליברמן בפרשת חברות-הקש, תיק החקירה המרכזי נגד ליברמן שנסגר מחוסר ראיות.
חקירתו של ליברמן במשטרה התקיימה זמן קצר לאחר שהפרשה הסתעפה, כשחוקרי המשטרה גילו כי מסמך חיקור הדין המדובר הודלף לחשוד המרכזי בפרשה.
חקירתו של ליברמן מגלה הבדלי גירסאות מסוימים בינו לבין בן-אריה, למשל בשאלה האם בן-אריה מסר לליברמן תדרוך מפורט על תוכן המסמך, או רק העביר לו אותו. תמליל החקירה גם מגלה את היחס הבוטה והמזלזל של ליברמן כלפי החוקרים.
"הוא נתן לי את המעטפה, אמר לי תסתכל", אמר ליברמן על המפגש עם בן-אריה בבלארוס, "אני לא יכול לנחש מה יש בפנים. אני לא ביקשתי - פתחתי, ראיתי, אמרתי 'תודה'. יצאתי משם מיד לשירותים וזרקתי את זה במים".
החוקרים עימתו את ליברמן עם גירסתו של בן-אריה, שלפיה נתן לליברמן תדרוך מסודר בעל-פה על אודות המסמך. "האם בן-אריה דיבר אמר בחקירתו?", הם שואלים, "פחות או יותר העובדות נכונות, חוץ מאחת", ליברמן משיב, "הוא לא דיבר איתי כשישבנו. הוא לא נתן לי תדרוך מפורט, כמו שהוא מספר בכל ההסברים שהוא מוסר".
"למה לא הוצאה להורג?"
על הסיבות שהניעו את בן-אריה למסור גירסה במשטרה אמר ליברמן: "אמנם אני לא פסיכולוג ולא חוקר, אבל אני מבין שלבן-אריה הדבר הכי חשוב היום זה להגיע להיות שגריר. זה הכי חשוב לו מבחינה משפחתית כלכלית. אני לא חושב שיש לו עוד אופציה לאיזה עוד תפקיד בחיים. הבן אדם יכול פחות או יותר לנחש מה מצפים ממנו. וכל מה שהוא רוצה כרגע זה לשמור על עצמו ועל הקריירה שלו. זה הרי ברור כשמש.
"פה ושם, הוא הרי ידע בתת-מודע מה מצפים ממנו, והוא יודע לעגל את הפינות. זה אדם ישר, אמין? אם היה יושב פה בן-אריה, ואני הייתי חוקר אותו לבד 10 שעות רצוף, בלי כל הידע והמקצועיות שלכם, הוא היה גם מודה שהוא צלב את ישו".
החוקרים שאלו את ליברמן מדוע לא החזיר לבן-אריה את המעטפה. "בדברים האלה אתה פועל אינסטינקטיבית", הוא השיב, "זה לא משהו שאתה מוכן אליו. לא קבענו לדבר על זה. אז אתה מופתע, ואתה עושה דבר ראשון לפי מה שהתחושות אומרות לך".
בארוחת ערב שנערכה זמן קצר לאחר שבן-אריה מסר לו את המסמך בבלארוס, סיפר ליברמן לחוקרים, הוא פגש את חברת מפלגתו, פאינה קירשנבאום. "היא שאלה אותי בערב למה אתה מצוברח?", סיפר ליברמן, "אמרתי לה, הוא (בן-אריה, י"י) אינטליגנטי ואידיוט באותו זמן. סתם איזה אידיוט, יכול לסבך אותי ואותו".
החוקר אומר לליברמן: "אתה מבין שמה שהוא עשה זה דבר פלילי". על כך משיב ליברמן: "תקשיב, אני עוד לא חוקר במשטרה. חשבתי שמה שהוא עשה זה דבר מיותר, והעפתי את זה, וזהו. לא התייחסתי אחר-כך מעולם לזה, לא דיברתי איתו, וכל הסילופים שלך, וכל השקרים, אתם מנסים להכניס לי מילים לפה, שכביכול הקידום של בן-אריה היה בתמורה. הרי הכול ברור. ברגע שסיפרתם את הסיפור בהתחלה, אז ברורה כל התזה שלכם".
החוקר משיב לליברמן: "מדובר בעבירה של 3 שנות מאסר, זה שיבוש הליכי חקירה. אתה מבין את זה?". ליברמן עונה בזלזול: "למה לא הוצאה להורג? אם לא הייתם מזכירים לי, לא הייתי נזכר לעולם בדבר הזה".
הפרקליטות תדרוש מאסר בפועל?
עם הקראת כתב האישום לפני כחודשיים בפני הרכב השופטים חגית מאק-קלמנוביץ, יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר, הודיעו סנגוריו של ליברמן כי הוא "כופר במיוחס לו בכתב האישום, הוא פעל כדין ובמסגרת סמכויותיו ולא עבר עבירה פלילית כלשהי".
הפרקליטות מצידה הבהירה כי אם ליברמן יורשע, היא תשקול לדרוש מאסר בפועל, שהוא העונש המקסימלי הקבוע בחוק לעבירות. (ת"פ 257926/12/12).