גם אם מאוד רוצים - ואנחנו רוצים - לפרגן לשר התקשורת החדש גלעד ארדן שהוא לא שולף מהמותן ובאמת לומד את הנושאים שעל הפרק בצורה יסודית - קשה שלא להתרשם שבנושא הטלוויזיה ארדן קיבל החלטות מבלי שנעשתה שום עבודה רצינית שבודקת את ההשלכות הרוחביות של כל החלטה, ומבלי שאפילו שמע את הוט ו-yes.
בחגיגת הרפורמות כל שר רוצה את ליטרת הבשר שלו באהדת הציבור, וגם ארדן יורה מיד את מה שיש לו במחסנית: הורדת מחיר בכפייה בחבילה הצרה ותוספת ערוצים לעידן+ בתשלום.
מה בדיוק הלהט והדחיפות לקבל החלטות כה חשובות בלי ללמוד לעומק את הבעיות של הענף?
אם ניקח את הרפורמה בסלולר כמשל, הרי שאין בכלל בסיס להשוואה בין הסלולר לשוק הטלוויזיה. בסלולר הייתה רווחיות עודפת בכל קנה-מידה, והתחרות בו שאפה לאפס. הוט ו-yes מפסידות כסף, ואין חסמים לתחרות. האם מישהו מונע מאיש עסקים כלשהו להקים חברת טלוויזיה? אפילו על גבי האינטרנט, לא בסלילה ופריסה של רשתות חדשות או לווייניות, אין קופצים.
אז אולי צריך לתת קרדיט לשוק העסקי שמבין שפשוט אין כסף בטלוויזיה, והמנויים עוברים לצרוך תוכן על-פי דרישה ובאינטרנט. הרי ארדן בעצמו מודע היטב למהפכת השידורים דרך האינטרנט ויודע שאין מקום לכל-כך הרבה רגולציה בשידורים.
אם רוצים לעודד תחרות צריך לחשוב בצורה יסודית ואחרת: ארדן חשב פעם אחת על האפשרות שפרסום דרך עידן+ או בכל מתכונת אחרת עשוי להביא לסגירת ערוץ טלוויזיה או עיתון? אפשר לחשוב שבערוץ 10 או בערוץ 2 מרוויחים מיליונים.
כפי שזה מצטייר מהתבטאויותיו בתקשורת, מה שארדן רוצה לעשות הוא לטפל בנושא שיכול להביא לו את החשיפה המהירה ביותר. מפני שלייצר תחרות בטלוויזיה דרך פרטנר וסלקום עדיף פי עשרות מונים מאשר לנסות ולייצר תחרות והורדת מחירים באמצעים משפטיים.
אלא מה? להכניס את פרטנר וסלקום לשוק הטלוויזיה זה לייצר שוק סיטונאי חדש שבו הן יוכלו לפעול על גבי רשתות בזק והוט. הרבה יותר איטי וקשה ליישום.
האם ארדן הבין שהסיכוי לכניסתן של השתיים לשוק הטלוויזיה הוא מקרה אבוד? האם חשב למשל על כך שכפיית מחירים נמוכים בחבילה הצרה דווקא יפגע בסיכויים שלהן להיכנס, כי האטרקטיביות שלהן כמתחרות תרד?
זה יותר ויותר מזכיר את ההחלטה האומללה להכניס את המפעילים הווירטואלים, כמו רמי לוי, לשוק הסלולר, לפני פתיחת השוק למשקיעים מקימי רשתות, כמו גולן טלקום והוט מובייל. תנחשו עם מי כחלון הצטלם קודם.