ראש צוות הסנגורים של אביגדור ליברמן, ד"ר יעקב וינרוט, הגיע היום (ה') לבית המשפט במצב-רוח קרבי. מטרתו היתה לשבור את רוחו של עד המפתח של התביעה במשפט כולו - סגן השר לשעבר דני איילון. ואולם בתום החקירה הנגדית הסוערת שניהל, שלוותה בשרשרת עימותים חזיתיים בין השניים, לרבות עלבונות, הטחות אשמה, ציניות והרמת קול - לא הצליח וינרוט לקעקע את ליבת עדותו של איילון, שהיא עדות המפלילה את ליברמן חד וחלק.
גרסתו של איילון, שהושמעה באולם בית המשפט, איננה אמביוולנטית, איננה רב-משמעית, איננה מותירה מרחב תמרון כלשהו לליברמן.
איילון סיפר על שתי פגישות בינו לבין ליברמן, בטווח השבוע-שבועיים שלפני ישיבת ועדת המינויים שבה מונה זאב בן-אריה לשגריר בלטביה, שבה הנחה אותו ליברמן למנות אותו.
בלי קשר לשאלת דעתו המקצועית של איילון על בן-אריה - הוא הגן היום על המינוי ואמר שהיה נכון מבחינה מקצועית נוכח ניסיונו של בן-אריה - מדובר בפעולה אקטיבית מצד ליברמן, לא עקיפה באמצעות צדדים שלישיים אלא באופן ישיר לאיילון, ששימש כיו"ר ועדת המינויים, שאיננה משתמעת לשתי פנים. זוהי עדות שעל בסיסה ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה של מירמה והפרת אמונים.
עיקר מאמצי ההגנה כוונו, אפוא, לקעקע את אמינותו של איילון. אלא שהמהלך היה כל-כך שקוף, שגם איילון וגם צוות התביעה כבר צפו אותו מראש, והתייחסו אליו כבר בחקירה הראשית.
התשובות שהיו בפיו של איילון, לשאלה מדוע שינה את גרסאותיו ביחס לליברמן לפני הדחתו מרשימת ישראל ביתנו ולאחריה, ולשאלה אם הוא מונע מתאוות נקם בבוס לשעבר, מסברות את האוזן.
איילון אמנם שיחק לידיו של וינרוט בפירוט המוגזם שבתשובותיו, שסיפק לסנגור עוד ועוד זיזים להיתלות בהם, אבל זה לא סייע לוינרוט לנתץ את איילון בחקירה הנגדית.
מלכתחילה נאחזה החקירה הנגדית בקש. כשוינרוט החל לחקור את איילון ושאל אילו עיתונאים שימש מקור בעברו, והאם הסכסוך עם שר החוץ לשעבר סילבן שלום נגע לפגישה שהתבקש לארגן לרעיית השר עם הזמרת מדונה, התברר סופית כי לסנגורים אין שפנים שיהפכו את הקערה על פיה.
מופע זיקוקי הדי-נור שהועלה באולם המשפט מטשטש את התמונה הכוללת שבתוכה מתנהל המחזה. גם אם יחליטו השופטים כי ההגנה הצליחה לקעקע את אמינותו של איילון, מבחינה ראייתית יש לכך השפעה רק על הרובד האקטיבי בפעולתו של ליברמן.
כתב האישום המקורי נגד ליברמן, יש לזכור, ביקש להרשיעו גם ללא אותו רובד אקטיבי, של דחיפה למינויו של בן-אריה. גם אם כל הקרבות הראייתיים הטקטיים בין הצדדים יסתיימו בניצחון ההגנה, הרובד הפסיבי המקורי של התנהלות ליברמן נותר על כנו.
עם זאת, במצב כזה יהיה לשופטים קשה יותר להרשיע - לא בלתי אפשרי, אבל כרוך בניתוח מורכב יותר. ממילא העימות העיקרי בין הצדדים יהיה בניתוח הראיות, בשלב הסיכומים, גם אחרי שההגנה תסיים להביא את עדיה, בשלב הבא של המשפט.