זה הפך בשבוע שעבר רשמית לאחד מסיפורי הגירושים הקשים שידעה הפוליטיקה הישראלית. כמעט 5 שנים אחרי שהצטרף לנבחרת של אביגדור ליברמן, דני איילון הסתכל לבוס לשעבר בלבן של העיניים - כשהפעם הוא בתפקיד המאשים - העד המרכזי בפרשת השגריר זאב בן-אריה.
מי שהגן במשך שנים על המדיניות של הבוס לשעברף הפך לאויב הגדול ביותר. בסביבתו של ליברמן טוענים כי הכול נובע מנקמה, אבל ממתינים בדריכות להכרעה בבית המשפט.
זכאי או אשם, עם קלון או בלי, את זה עוד מוקדם לקבוע. בסיפור הזה, יותר מתמיד, אף צד לא יכול להרשות לעצמו להפסיד.
איילון תיאר אמש (שבת) באולפן "פגוש את העיתונות" אווירה קשה מאוד במשרד החוץ, גם כעת כשהשר לשעבר ומי שאמור לחזור אל המשרד אם יזוכה לא נמצא שם.
"הייתה אווירה של טרור, במהלך 4 השנים בהן הייתי שלחו אנשים לבדיקות פוליגרף כמה פעמים", הוא אומר ומציין כי גם הוא עצמו מוכן להיבדק במכונת האמת על מנת להוכיח את נכונות דבריו.
אחר כך נשאל איילון על העובדה שהוא היחידי שלא שכח את הגרסה שסיפק נגד ליברמן במשטרה. "למה העדים האלה לא מדברים - הם עדיין מכהנים במשרות שם ויכולים להסתכן בהמשך העסקתם אם ליברמן יחזור למשרד", אמר איילון, ונשאל מפורשות: "האם ליברמן יהלך עליהם אימים?". לזה השיב סגן שר החוץ לשעבר בדיפלומטיות: "אולי...".
תחילה שחזר דני איילון את היום שעבר עליו בבית המשפט. "5 שעות על הדוכן, זה לא היה פשוט, נקראתי על-ידי המשטרה והפרקליטות ואמרתי את מה שאני יודע", אמר סגן השר המודח והוסיף הבהרה חשובה לדבריו: "זה לא אני מול ליברמן, אלא מדינת ישראל נגדו".
אחר-כך התייחס איילון לרגע שבו התפרץ עליו ליברמן וצעק כי אינו מוכן ללחוץ את ידו ואף כינה אותו שקרן ורמאי. "כשהוא אמר לי את זה החלטתי לספור עד 10", שחזר איילון. "אני סולח לו על זה ואפילו מבין אותו - בבוא היום הוא יתעשת".