גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מענקי המדינה: הטבות המס יגיעו השנה ל-7-8 מיליארד שקל

הטבות המס בהיקף 5.6 מיליארד שקל הם כסף קטן ביחס למה שקרה מאז ומה שיהיה כאן בשנים הקרובות ■ פרופ' בן-בסט: מאפייני החוק לעידוד השקעות הון והישגיו הדלים מחייבים הפחתה ניכרת בתמריצים

הטבות המס בהיקף 5.6 מיליארד שקל שמינהל הכנסות המדינה דיווח עליהם אתמול (א'), הם כסף קטן ביחס למה שקרה מאז ומה שיהיה כאן בשנים הקרובות. הסכום שדווח מתייחס הרי לשנת 2010, ומאז רק תפח ועוד ילך ויתפח בממדים משמעותיים.

כבר השנה צפויה ההטבה שהמדינה מעניקה להגיע ל-7-8 מיליארד שקל, ובשנה-שנתיים שלאחר מכן לזנק ל-12-14 מיליארד שקל בכל שנה. מדובר בצפי לעלייה של 20%-25% בגובה ההטבה הכוללת בכל שנה, עד לסיום סופי של כל הפרויקטים, בעיקר של הגדולות, בתוך 10 או 15 שנים, שנקבע לפי משטר חוק עידוד השקעות הון הישן, לפני החדש שנכנס לתוקף ב-2011.

אם מישהו לא יעצור את זה עכשיו, מיד, ולא ישנה מיידית גם את גובה המס שנקבע בתיקון לחוק החדש, שגם הוא מסתבר כלא ראוי ביחס לגובה מס החברות הנהוג כיום, תהיה פה בשנים הבאות בעיית הכנסות קשה ביותר.

הנתונים ל-2011 יהיו זמינים ב-2013

הפרק ששוחרר אתמול לפרסום מדוח מינהל הכנסות המדינה ל-2011, שממילא יתפרסם באיחור רב ותמוה, מציין (פרק ט', הערה 4) כי "נתונים לשנת 2011 יהיו זמינים רק במהלך 2013 בשל העובדה שתקצור הדוחות של החברות, בפרט הגדולות שבהן, אורך זמן רב..". הדוח אם כן מתייחס ל-2010, לחוק עידוד השקעות הון הישן. הוא מוצא כי בין השנים 2003-2010, נרשמה עלייה חדה בהטבות מ-2.3 מיליארד שקל ב-2003 ל-5.6 ב-2010; שבשנים הללו חל גידול נומינלי של 470% (מ-3.2 מיליארד שקל ב-2003 ל-18.2 מיליארד ב-2010) בהכנסה העסקית של 4 החברות הגדולות - טבע, אינטל, כיל וצ'ק פוינט - שהן גם הנהנות הגדולות מ-70% מהטבות המס, וזאת ביחס לגידול בהכנסות העסקיות בסך 29% בלבד בכל 600-700 החברות המוטבות האחרות (מ-7.7 מיליארד שקל ב-2003 ל-10 מיליארד ב-2010).

גידול בחלק מההכנסות הפטורות

עוד עולה מהדוח, כי אצל אותן 4 חברות נמצא באותן השנים גידול משמעותי ביותר בחלק מההכנסות הפטורות ממס - מ-17% בשנת 2003 ל-77% בשנת 2010.

זה יכול לנבוע, על-פי הדוח, מגידול בהשקעות ו/או מגידול בשיעורי הרווחיות, ו/או "הסטה חשבונאית של רווחים של חברות-בנות או חברות קשורות בחו"ל, במדינות שבהן שיעור המס גבוה יותר משיעור המס של חברות בישראל".

מענקים במיליארדי שקלים

בכל מקרה, וגם כאשר ידוע ששנת הפתיחה של הדוח, 2003 (שהיא שנת ההטבה הגורפת), הייתה שנה קשה במשק לאחר משבר ההיי-טק העולמי, ברור שההאצה בהכנסות העסקיות של 4 החברות נמשכה גם ב-2011 וב-2012, וסביר להניח שבמקביל נמשך גם הגידול בהכנסות הפטורות ממס, מכל סיבה שהיא.

מכאן בא הצפי להמשך הקצב המואץ, השנה ובשנים הבאות, ככל שיתקרב זמן סיום חיי הפרויקטים בגינם נהנות החברות מפטורי מס מופלגים. יש לציין, כי באותן שנות הטבות המס נהנו חלק מהחברות, בעיקר אינטל, גם ממענקים בסכומים של מיליארדי שקלים ממינהלת ההשקעות, וגם מההטבות אליהן מיוחסת פרשת ה"רווחים הכלואים". אותם עשרות מיליארדים רווחי עבר צבורים שהחברות, בעיקר יצואניות גדולות בראשן 4 הנידונות כאן, השתמשו בהן בלי תשלום מס ראוי, לעיתים קרובות תוך שימוש בתכנוני מס אגרסיביים, שחלקם "תקועים" בבתי משפט כבר כמה שנים.

בן-בסט: "אין להעלות על הדעת שטבע, אינטל, כיל וצ'ק פוינט לא ישתתפו בנטל"

"המשק מצוי היום במצוקה תקציבית חמורה המתבטאת בגירעון ענק בתקציב. אין ספק שיש להוריד את הגירעון במידה רבה, אך אין להעלות על הדעת שחברות אלה לא ישתתפו בנטל שיושת בקרוב על הציבור", כך אומר היום (ב') פרופ' אבי בן-בסט מהאוניברסיטה העברית והמכרז ללימודים אקדמיים ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, וממתנגדיו החריפים של החוק לעידוד השקעות הון, בתגובה לממצאי דוח הכנסות המדינה שחשף כי 4 החברות הגדולות במשק קיבלו ב-2010 הטבות מס בסך 3.8 מיליארד שקל.

לדבריו, מאפייני החוק לעידוד השקעות הון והישגיו הדלים מחייבים הפחתה ניכרת בתמריצים. "אמנם תיקון החוק יניב תקבולים מעטים בשנה הקרובה, אך אלה יגדלו בהדרגה משנה לשנה ויקלו את נטל המסים על אחרים", הוא מוסיף.

שנים רבות מתריע בן-בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר, על העיוותים הרבים הגלומים בחוק, אך מתברר כי הממצאים הפתיעו גם אותו: "הפרסום החדש של מינהל הכנסות המדינה מצביע על עיוותים גדולים אף יותר. החוק נועד לעודד יוזמה וחדשנות, תוך מתן עדיפות לאזורי הפיתוח באמצעות שיפור כושר התחרות של המגזר העסקי. אולם, בפועל, התמריצים המוענקים כלל אינם קשורים לחדשנות. זו סיסמה שלא ממומשת בקריטריונים. יתרה מזו, החוק יוצר אפליה חמורה בין חברות מייצאות לבין חברות המייצרות תחליפי יבוא המיועדים לשוק המקומי שגם צריכות להתמודד עם חברות בחו"ל. יש להדגיש כי 100 דולר יצוא ו-100 דולר תחליפי יבוא תורמים לצמיחה ולמאזן מטבע חוץ בדיוק אותה תמורה", מסביר בן-בסט ומוסיף כי "כל אפליה ביניהם גורמת להקצאה בלתי יעילה של הון, אשראי ועובדים, ולכן פוגעת בצמיחה הכלכלית".

הטבות לא מוגבלות

מנכ"ל האוצר לשעבר גם מתקומם על כך שבעוד תקציב המענקים במסגרת החוק מוגבל ובר שליטה, הטבות המס אינן מוגבלות ותלויות ברווחי החברות הזכאיות. "מאחר שאין מגבלת תקציב להטבות המס הן גדלו במידה ניכרת בשנים האחרונות, וב-2010 הסתכמו ב-5.6 מיליארד שקל. בשנת 2010 נטלו 4 החברות הגדולות 70% מסך הטבות המס. זאת ועוד, מחוזות הפיתוח נהנו רק מ-28% מעוגת ההטבות. נתונים אלה מעידים כי הטבות המס אכן יוצרות אפליה חמורה בין חברות, אך גם מעצימות מאוד את אי-השוויון בין פרטים במשק. אין ספק שבעלי החברות נהנים מסובסידיה עצומה, וזו מתבטאת בסופו של דבר בצורך לגבות יותר מסים מאחרים, או לספק פחות שירותים לאזרחים".

"אם רוצים להגדיל את כוח המשיכה של אזורי הפיתוח כמקום מגורים מועדף גם לאוכלוסיות מבוססות, אומר בן-בסט, "יש לתמרץ אותם בדרך שונה לחלוטין: ביטול הדרגתי של החוק במתכונתו הנוכחית תוך יעוד חלק מכריע מהמקורות שיתפנו לשיפור איכות החיים באזורי הפיתוח בקשת רחבה של אמצעים, כמו תוכניות העשרה בחינוך, ספריות, קונסרבטוריונים למוסיקה, אולמות תרבות וספורט, גנים ציבוריים ותשתיות מים, חשמל, תקשורת וכדומה. עיר הוורדים שבגוש תפן צריכה לשמש כדגם אליו יש לשאוף", הוא מסכם.

עוד כתבות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מצב השווקים השבוע

המניות שנותרו מחוץ לחגיגה בבורסה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר