גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הצעת לפיד בעניין חישוב מס לזוג נשוי העובד יחד - לעג לרש"

עפ"י החוק כיום, לבני זוג העובדים יחד בעסק משותף מחושב המס על הכנסותיהם בחישוב מאוחד ■ שר האוצר הגיש תזכיר חוק שאמור להקל את נטל המס על זוגות כאלה ■ רו"ח רמי אריה: "התיקון המוצע מנציח את האפליה ואת קנס הנישואים"

האם מאבקם של הזוגות הנשואים העובדים יחד נושא פרי? שר האוצר יאיר לפיד הגיש היום (ד') למזכירות הממשלה תזכיר חוק אשר אמור להקל את נטל המס על בני זוג נשואים העובדים יחד בעסק משותף.

על-פי המצב החוקי הקיים, לבני זוג אשר בבעלותם עסק משותף והם עובדים בו יחד, מחושב המס על הכנסות אלה בחישוב מס מאוחד, למעט סכום של 49,680 שקל, לגביו ניתן לערוך חישוב נפרד. במצב זה מחוייבים בני הזוג בתשלומי מס גבוהים באופן משמעותי, לעומת מצב בו הייתה מחושבת משכורתו של כל אחד מהם בנפרד כשכירים.

תזכיר החוק שהוגש לממשלה נועד לתקן את המצב באופן הדרגתי, כך שהחל משנת המס 2014 ועד שנת המס 2017, יגדל סכום התקרה לחישוב המס הנפרד מ-49,680 שקל ל-108,000 שקל, בדומה לשכר החודשי הממוצע במשק.

בנוסף, הצעת החוק מצמצמת את תחולת החישוב המאוחד למקרים בהם שיעור הבעלות בעסק המשותף הינו 25% לפחות - הקלה לעומת המצב הקיים בו מוחל החישוב המאוחד מבעלות של 10% לפחות.

עוד קובע תזכיר החוק כי בשנת 2016 תוקם ועדה שימנה שר האוצר לבחינת יישומו של הסדר זה, כמו גם בחינת נחיצותו של חישוב המס המאוחד לבני זוג.

הצעת החוק נולדה על רקע הביקורת שעלתה עקב פסיקת בית המשפט העליון מפברואר אשתקד, אשר שללה את זכותם של זוגות נשואים העובדים יחד בחברה, או בעסק בבעלותם, לחישוב מס נפרד על הכנסותיהם.

פסק הדין, שניתן בפרשת מלכיאלי, עסק בפרשנות של סעיף 66 לפקודת מס הכנסה, המעניק לבני זוג נשואים אפשרות לתבוע שקביעת חבותם במס תתבצע על-פי חישוב נפרד, כאילו לא היו נשואים. זאת, אם לא קיימת תלות בין מקורות הכנסותיהם.

העליון קבע כי על-פי הסעיף, בני זוג המחזיקים במשותף בכלל מניות חברה, המשלמת את שכרם, או כמעט בכולן, חייבים להגיש שומת מס משותפת ולא נפרדת.

ההלכה החדשה של העליון הפכה פסק דין קודם משנת 2003 בפרשת קלס, והגדילה בפועל את חבות המס המוטלת על בני זוג.

עם זאת, השופטים הכירו בכך שפסיקתם מובילה לתוצאה לא רצויה, שלפיה בני זוג נשואים העובדים יחד בחברה שבבעלותם מופלים לרעה מבחינת שיקולי המס, לעומת בני זוג שאינם נשואים או כאלה העובדים במקומות עבודה נפרדים. לפיכך, בית המשפט קרא למחוקק לתקן את לשון החוק ואת הסעיף הרלבנטי, שנחקק לפני 55 שנה.

תלונות רבות בעניין זה הגיעו לכנסת והונחו על שולחנה של ועדת הכספים. בנוסף, הוקמה ועדה ברשות המסים שבחנה את הנושא ושקלה תיקון חקיקה.

על הרקע הזה הודיעה רשות המסים בנובמבר אשתקד כי לאור אי-הבהירות ששררה בנושא עד הכרעת העליון, ועקב פניית ועדת הכספים ופניות רבות נוספות להקלות בעקבות החלטת העליון - היא החליטה להרחיב את ההקלות לבני זוג נישומים שדרשו חישוב נפרד.

לפי החלטת רשות המסים, הורחבו המקרים בהם יתאפשר לבני זוג נשואים לקיים חישוב מס נפרד על סכום נמוך (הרחבת התחולה של סעיף 66 (ה) לפקודת מס הכנסה) - החישוב הנפרד התאפשר רק במקרים בהם בני הזוג הרוויחו פחות מ-48,960 שקל לשנה.

בנוסף, מדובר במקרים חריגים בהם כל אחד מבני הזוג עבד בעסק היקף שעות מסוים, כאשר לבני הזוג אין הכנסות אחרות למעט העסק או משכורת מהעסק, ובתנאי שיודיעו על כך לפקיד השומה מראש.

הקלה נוספת שניתנה הייתה ביטול קנסות וריבית שהוטלו על בני זוג נשואים, שהגישו חישוב בנפרד, ובעקבות ההקלה החישוב לגביהם יעשה במאוחד. כמו כן, החליטה הרשות לאפשר פריסת חוב המס שנוצר לנישומים בעבר, עקב חישוב במאוחד, עד ל-12 תשלומים.

כעת הצטרף גם שר האוצר לניסיונות לתקן את המצב. בדברי ההסבר צוין כי "חישוב נפרד מאפשר לכל אחד מבני הזוג לנצל את נקודות הזיכוי, הזיכויים והניכויים המותרים לו וליהנות משיעור מס שולי נמוך לפי מדרגות המס".

מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי לחקיקה תהיה השפעה משמעותית על תקציב המדינה בשנים הקרובות, וצפויה הפחתה בהכנסות תקציב המדינה.

על-פי ההערכות, בשנת 2014 צפויה הפחתה של 100 מיליון שקל לתקציב; ב-2015 הפחתה של 200 מיליון שקל; ב-2016 הפחתה של 400 מיליון; וב-2017 הפחתה של בין 500 ל-700 מיליון שקל.

"התיקון המוצע מנציח את האפליה ואת קנס הנישואים"

ואולם, לא כולם מרוצים מהצעת החוק. "לצערי, התיקון המוצע מנציח את האפליה נגד הנשים ואת 'מס הנישואים', אומר עו"ד רו"ח רמי אריה, שייצג בני זוג בעתירה ובדיון הנוסף נגד חישוב מס במאוחד.

לטענתו, "מה שמוצע הוא אפילו פחות ממה שמקובל היום על רשות המסים, כגון ההגבלה של חזקת התלות ל-25%. כלומר - למרות שמקובל היום שאם בני הזוג יחד מחזיקים עד 50% בעסק המשותף, ויש להם שותף נוסף בשיעור של 50% - יינתן להם חישוב נפרד, תזכיר החוק מקטין את שיעור ההחזקה שיחייב חישוב נפרד ל-25%".

עו"ד רו"ח אריה מוסיף: "התקרות שנקבעו הן מגוחכות. מדוע יש קביעה בחקיקה שעורכת דין או אדריכלית שעובדת עם בעלה באותו משרד, אסור לה להשתכר יותר מהשכר הממוצע במשק בסך של כ-9,000 ברוטו לחודש בלבד, וגם זה בעוד שנתיים".

עוד לדבריו, "על-פי ההצעה, כל התנאים המקשים על חישוב מס נפרד לפי סעיף 66(ה) יישארו, ובהם איסור עבודה מדירת המגורים, ואיסור השתכרות של אפילו שקל אחד ממשכורת או מעסק אחר של אחד מבני הזוג. למשל, אסור לעבוד בעסק המשותף ולהיות במקביל מרצה בשכר".

ביקורת נוספת של עו"ד רו"ח אריה מתייחס לסכומים הנקובים בהצעה כהפחתה בהכנסות המדינה. "הסכומים לא נכונים, היות ומשנת 2003 בעת שניתן פסק דין קלס, כבר הגישו כל הזוגות העובדים יחד את הדוחות שלהם בחישוב מס נפרד. התיקון המוצע יגרום לתוספת גבייה מהם שלא הייתה ב-10 השנים האחרונות".

על כן, אומר עו"ד רו"ח אריה: "יש להתנגד לתיקון המוצע, המנציח את האפליה ואת קנס הנישואים, ולבקש להציג לאישור הכנסת את הצעת החוק של גפני, שעליה חתומים 70 חברי כנסת כולל יאיר לפיד, שהיא ההגיונית לביטול קנס הנישואים".

"חוסר צדק חברתי וכלכלי"

גם בלשכת יועצי המס דוחים את ההצעה של לפיד. לדברי ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס בישראל, "הובטח לציבור כי הצעת החוק הממשלתית תביא לידי סיום את העוול, תאפשר חישוב נפרד לכל בן זוג בנפרד, כמו לכל אדם אחר במדינת ישראל, ובזאת תתממש בקשת בית המשפט העליון מהמחוקק לשנות את החוק המעוות והלא שוויוני שהיה עד עתה".

לדבריו, "בהצעה, קיים עיוות וחוסר צדק חברתי וכלכלי".

לדברי גינדי, החקיקה המגבילה את החישוב הנפרד פוגעת בעקרונות הצדק ובאוטונומיה של האישה להחליט על מקום עבודתה, מונעת שילוב נשים בשוק העבודה ומפלה לרעה בני זוג נשואים כדת משה וישראל, לעומת בני זוג שאינם נשואים באופן רשמי.

"אפליית הנשים במקרה זה מתעצמת לנוכח פערי שכר עצומים בין גברים לנשים, ובעיקר לנוכח קיום תפיסה מעוותת שלפיה תפקידה של האישה להישאר בבית ולא לצאת לעבוד", מסביר גינדי.

לטענתו, "הצעת החוק עדיין מבודדת את האישה הנשואה מהאפשרות להתפתח ולהרוויח שכר ראוי לפועלה בעסק המשפחתי, ומפלה לרעה את הזוגות הנשואים שנישאו כדת וכדין. מאבקו של הציבור לא נסוב על התוספת המזערית להכנסה של האישה, אשר בשנת 2017 תעמוד על כ-9,000 שקל ברוטו לחודש, וזאת אחרי שתקום ועדה שתבחן את כל העניין מחדש - המאבק הוא על עשיית צדק עם הזוגות ועל הזכות לשוויון".

גינדי מוסיף כי "אין שום פתרון בהצעת החוק לזעקת הציבור בנושא השומות הפתוחות אותן 'צדים' רשויות המס, היות והתחולה של הצעת החוק הינה רק משנת 2014. בנוסף, אין כל התייחסות לבני הזוג הפועלים מדירת המגורים, הרי שבמקרה זה הצעת החוק לא תחול עליהם כלל.

"למותר לציין כי אישה אשר קבעו לה להרוויח שכר שאינו ראוי לפועלה, הרי שמן הסתם תצמצם את פעילותה בעסק המשפחתי ותנסה לייצר הכנסה נוספת לתא המשפחתי לאור נזקי המס שיפקדו אותם. במקרה זה גם לא תחול הוראה, זאת משום שהתנאי לחישוב הנפרד הוא כי לאישה לא תהיה הכנסה אחרת באותה שנה ממקום אחר".

לסיכום, אומר גינדי, "הצעת החוק הינה לעג לרש. החוק אינו מאפשר לעסק המשפחתי להתקדם וליזום, מצב אשר עלול לפגוע בעתידה של כלכלת ישראל. בנוסף, החוק אינו חל על זוגות שאינם נשואים, ולכן המוטיבציה של הזוגות להתגרש רק תלך ותגבר".

"לא לכך פיללנו"

רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, מסר בתגובה: "אין כל בשורה חדשה בתזכיר החוק של שר האוצר יאיר לפיד, שמטרתו המוצהרת היא להקל את נטל המס על בני זוג המנהלים עסק משותף. ההצעה היא לעג לרש, וכל מטרתה היא להכשיל את הצעת החוק הפרטית של ח"כ משה גפני ועוד 75 חברי כנסת, כולל חברי מפלגת יש עתיד, בהם שר האוצר".

לדבריו, "השיפור בהצעה הזו לעומת המצב הקיים הוא מזערי, אם בכלל. ההצעה קובעת כי ההכנסה של בני הזוג תחושב בנפרד רק עד סכום של 108 אלף שקל בשנה, וגם זה רק בשנת 2017. אמנם זה שיפור קל לעומת התקרה הקיימת, אך עדיין מדובר בסכום נמוך מאוד, שאינו נותן מענה לעסקים משפחתיים. לא לכך פיללנו".

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב