השקעת מיליונים של המועצה המקומית מיתר שבנגב הסתבכה, וראש המועצה לשעבר ישלם מכיסו: בצעד חריג אישר בשבועות האחרונים שר הפנים, גדעון סער, לחייב את סלומון כהן, שכיהן בתפקיד בשנים 1998-2000, לשלם קנס של 7,500 שקל בעקבות מחדלים וניהול רשלני בהשקעת כספי ציבור באמצעות חברת השקעות. קנס אישי של 7,500 שקל יידרשו לשלם גם שני גזברי המועצה לשעבר.
בהחלטתו נותן סער תוקף להמלצת הוועדה לחיוב אישי שמינה המשרד, בחנה את הסוגיה ומסרה את החלטותיה למנכ"ל משרד הפנים בתחילת השנה. בראש הוועדה כיהן השופט בדימוס ורדי זיילר ז"ל. השופט זיילר הלך לעולמו לפני כחודשיים.
דוח הוועדה מתבסס על ביקורת שעשה רואה חשבון בחשבונות המועצה, וממנה עולה כי בשנים 2002-2007 חרגה המועצה המקומית מנהלים, באופן שהוביל להוצאות כספיות שלא כדין.
הוא מצא כי המועצה פתחה חשבון בסניף של בנק מזרחי בבאר-שבע, כדי לקיים באמצעותו השקעות בכספיה, וזאת לאחר שהתקשרה עם חברת אפקטיב ניהול תיקי השקעות. חברת ההשקעות הייתה בבעלות מיכאל רביב ולא פעילה משנת 2009.
מהדוח שעליו חתומים חברי ועדת החיוב האישי עולה כי ההשקעות של מועצת מיתר חייבו קבלת אישור מצד מליאת המועצה ושר הפנים - אך אישורים כאלה לא נתבקשו, וכך גם לא ניתנו.
עוד נמצא כי ההתקשרות של מועצת מיתר עם חברת ההשקעות נעשתה בלי מכרז ובלי שלמועצה היה מידע של ממש של טיבה וטבעה של החברה: "העשייה בכספי המועצה בידי אפקטיב הייתה צריכה להיות מפוקחת ומודעת, אולם לא נעשה כך, לפחות במרבית התקופה. הפעילות שנעשתה התאפיינה בריבוי בלתי סביר של פעולות כספיות שכרוכות בעמלות, והנושאות בחלק מהמקרים בתוצאות כספיות שליליות", נכתב בדוח.
עוד צוין כי המהלכים האמורים נעשו בהיעדר ליווי של ועדת השקעות מתאימה ובלי העברת דיווחים כמתבקש לוועדת הכספים של המועצה - הליך שהיה חייב להינקט לפי הנחיות משרד הפנים, המגבילות את סוגי ההשקעה.
הוועדה בראשות זיילר קבעה כי העוסקים במלאכה התעלמו מההנחיות: "ההפקרות בעשייה בכספים הגיעה לידי כך שלא רק שהיו השקעות בלתי מותרות ובהיקף לא קטן, אלא שבתקופות מסוימות נרכש ונמכר אותו נייר ערך מספר פעמים באותו יום - דבר שלכאורה ובהיעדר הסבר סביר, נעדר היגיון כלכלי מחד גיסא ומרבה עמלות מאידך גיסא.
"ההיקף הכספי של הוצאות שלא כדין הוא גדול מאוד ומסתכם ביותר מ-13.5 מיליון שקל, רק לרכישת ניירות ערך שאסור היה להשקיע בהם. לכך יש להוסיף הוצאות משמעותיות בשל עמלות", נכתב בדוח.
"נושאים בעול המחדלים"
ראש המועצה דאז, סלומון כהן, הוא איש מפלגת העבודה, וכיום מכהן בתפקיד איש הליכוד, אבנר בן-גרא. כהן מכהן כחבר במליאת המועצה המקומית וראש האופוזיציה. הוא מוביל רשימה עצמאית שנתמכת בידי העבודה, ולדבריו, הוא מתלבט אם להתמודד בבחירות המוניציפליות הקרובות על התפקיד. בינתיים הוא עובד במכון לאוטומציה, חברה-בת של מרכז השלטון המקומי.
הוועדה בראשות זיילר ביקרה את ההתנהלות של כהן בחריפות: "ראש המועצה והגזבר הם הנושאים בעול המחדלים. הגזבר מופקד על כל העשייה הכספית של המועצה, על פיו יישק דבר, וללא אישורו לא תיכון כל הוצאה כספית. על תפקידו של ראש המועצה אין צריך להרבות במילים (...). מדובר במיליונים רבים של שקלים שהעשייה בהם הייתה בידיעה של גזברים והייתה גם יזומה על-ידי ראש המועצה".
חברי הוועדה קבעו עוד: "אנו מוכנים לצאת מהנחה נוחה לעושים במלאכה, שמדובר ברשלנות רבתי ולא בזדון. אולם אפילו בהנחה זו, הרשלנות היא רבה כל-כך שלא ניתן להימנע מהטלת חיוב אישי בגינה".
הם נימקו את ההחלטה לחייב את ראש המועצה כהן ואת הגזברים שהיו מעורבים בהשקעה הבלתי מותרת ב-7,500 שקל כל אחד, בין השאר בכך שאפקטיב החזירה לקופת המועצה כ-670 אלף שקל מתוך כספי ההפסד שנוצר במסגרת העסקאות האמורות.
"המועצה לא הפסידה שקל"
כהן אמר ל"גלובס" בתגובה להחלטת משרד הפנים כי "מועצת מיתר לא הפסידה שקל בעקבות ההשקעה. לא ידענו על קיומו של נוהל שמגביל אותנו במהלכים אלה. נאמן שמינה בית משפט השלום בתל-אביב, במסגרת הליך שקיימה מועצת מיתר מול אפקטיב, קבע כי לא היו הפסדים בתיק".
הוא הכחיש את הסכומים הגדולים שנקובים בדוח של הוועדה ואמר כי היקף ההפקדות בתיק ההשקעות קטן בהרבה, והסתכם בכ-2.7 מיליון שקל.
כהן טען עוד כי "הוועדה בראשות זיילר שמעה את עמדתי לפני כשנתיים, ומאז לא נודע לי ממשרד הפנים דבר. אם הוחלט להטיל עליי קנס, אברר את הדברים מול משרד הפנים ואבחן אפשרות לערער.
"כראש מועצה אני לא אמור לפקח על פעולות של גזברים: קיבלתי הסכם שחתום בידיהם, שאושר בידי ועדת ההנהלה ולא יזמתי את המהלכים בנושא. הסיפור הזה מדיף ריח פוליטי רע, ואבקש לברר את הדברים עם שר הפנים".
גורמים שהיו מעורבים בעבר בניהול חברת אפקטיב ניהול תיקי השקעות טענו כי אין מדובר בהשקעות כושלות, וכי לאחר תקופת כהונתו של כהן בתפקיד ראש המועצה, הגישה מועצת מיתר תביעה נגדה על סך 800 אלף שקל. הגורמים טענו כי נאמן שמינה בית המשפט קבע כי המועצה לא הפסידה ואף הרוויחה כ-100 אלף שקל.
לדברי הבעלים לשעבר של אפקטיב, מיכאל רביב, במסגרת פשרה שחתמה את ההליך המשפטי, הוחלט כי החברה תחזיר למועצת מיתר עמלות שגבתה על פעולות שנעשו בתיק על סך כ-670 אלף שקל.
מייסד אפקטיב שכנע את לקוחותיו שפיתח "מודל סטטיסטי ייחודי"
חברת ניהול התיקים "אפקטיב" הוקמה בשנת 1997 על-ידי מיכאל רביב, שהיה אז בן 32. רביב, שהעיד על עצמו כי תחביביו הם "בורסה, בורסה ומסחר פעיל במניות ובאופציות", וכי שאיפותיו לעתיד הן "להרוויח הרבה כסף בכמות שלא ניתן לספור", הצליח - לפחות בהתחלה - להגשים את החלום.
בעזרת קסם אישי הוא שכנע את לקוחותיו, ביניהם מנהלים בכירים במשק ואנשי אקדמיה, כי פיתח "מודל סטטיסטי ייחודי", המקטין סיכונים והמשיא רווחים מופלאים בשוק אופציות המעו"ף. השמועה על בית ההשקעות עברה מפה לאוזן, ומעגל לקוחותיה החל להתרחב.
העובדה שמדובר באחת מתחומי ההשקעה המסוכנים ביותר לא הרתיעה את הלקוחות, שנהנו מהאפשרות לתשואה של 10%-12% בשנה (ובחלק מהמקרים אף 24%).
לפי תחקיר על החברה שפורסם במוסף G של "גלובס", ב-2009, בשיאה ניהלה החברה כ-100 מיליון שקל ונהנתה מ-180 לקוחות, אך בלון, כפי שכולנו יודעים, סופו להתפוצץ. בשנת 2007 הערכת מצב כושלת הביאה למחיקת מיליוני שקלים מכספי הלקוחות, שטענו לרשלנות מצד רביב שסיכן את כספם.
כשהצ'קים החלו לחזור, רביב הבין שלא יוכל להמשיך לפעול בכוחות עצמו, ופתח במגעים לשיתוף פעולה עם בית ההשקעות סיגמא.
ההסכם התפוצץ תוך חודשים ספורים, בליווי האשמות הדדיות בפלילים. כאמור, שנתיים לאחר מכן סגר אפקטיב את שעריו.