בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את בקשת משרד האוצר לדחות על הסף את עתירת "גלובס" וסגן עורך העיתון, אלי ציפורי, להורות למשרד האוצר לגלות את רשימת החברות שקיבלו הטבות מס בהתאם לחוק עידוד השקעות הון בשנים 2006-2012.
האוצר טען כי לבית המשפט המחוזי בתל-אביב אין סמכות מקומית לדון בעתירה, משום שההחלטות שאותן היא תוקפת התקבלו באמצעות הממונים על חוק חופש המידע במשרד האוצר וברשות המסים, שמקום מושבם בירושלים.
בנוסף דחה בית המשפט בקשה חלופית של משרד האוצר, להעביר את הדיון לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים.
בהחלטתה שיבחה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן את הרצון של "גלובס" להעלות לדיון ציבורי את נושא הטבות המס לחברות - באמצעות העתירה שהוגשה על-ידי עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי - וציינה כי מדובר ב"מטרה חשובה".
משמעות ההחלטה היא שעתירת "גלובס", שהוגשה מכוח חוק חופש המידע, תמשיך להתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בפני השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן.
בשל הדחיפות בצורך לדון בעתירה, הדיון בה יתקיים ב-1 ביולי 2013.
חשיבות העיתוי
השופטת אגמון-גונן מתחה ביקורת על בחירת הפרקליטות ומשרד האוצר להעלות טענה דיונית פורמלית של חוסר סמכות, במקרה שבו עומד לדיון נושא עקרוני של קבלת מידע מרשויות המס. לדבריה, לא היה מקום שהפרקליטות תעלה טענת היעדר סמכות מקומית משני טעמים מרכזיים.
הטעם הראשון הוא שהבקשה הוגשה לאחר שכבר נקבע השופט שידון בעתירה. "לא היה מקום להעלות טענה זו, ולו בשל חשש מראית פני הדברים. הבקשה הוגשה לאחר שנקבע כי העתירה תידון לפניי, ולאחר שקבעתי מועד לדיון מקדמי בה", כתבה השופטת אגמון-גונן.
לדברי השופטת,"בנסיבות אלה, ועל מנת שלא תוכל להישמע הטענה כי הבקשה להעברת הדיון היא בבחינת ניסיון פסול ל'פורום שופינג', לאור עיתוי הגשתה, יש לראות במדינה כמושתקת מלטעון כיום כי היה על העותרים להגיש את העתירה בירושלים".
הטעם השני שנתנה השופטת הוא שבירור העתירה הוא דחוף, ואין מקום להעלות טענה דיונית שתגרום לדחייה בדיון.
"העותר ('גלובס') הוא עיתון כלכלי. העיתון ואחד מעורכיו טענו כי המידע בנוגע להטבות מס דרוש להם כדי לפרסמו ולהעלות את העניין לדיון ציבורי בסמוך לדיונים על תקציב המדינה, המתקיים בימים אלה. העיכוב שחל בדיון בעתירה, בשל העלאת הטענה של חוסר סמכות מקומית, עלול לפגוע במטרה חשובה זו. גם אם יזכו העותרים בסופו של יום בעתירה, ייתכן שיחמיצו את המועד מבחינתם", נכתב בהחלטה.
לדברי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, "יש חשיבות כי עתירות יתבררו במהירות ראויה, וברור כי דיון בשאלת הסמכות המקומית מעכב את בירור העתירה לגופו של עניין... יש להדגיש כי מדובר בשיקול שעל הפרקליטים בשירות הציבורי לקחת בחשבון, הן את השקעת המשאבים בבירור שאלת הסמכות המקומית והן את העובדה שהדבר עלול להביא לעיכוב בשאלת העומדת לבחינה".
עוד ציינה השופטת אגמון-גונן כי בעתירות דומות לפי חוק חופש המידע, שנדונו בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב, המדינה כלל לא העלתה טענה לחוסר סמכות מקומית. זאת למרות שגם בעתירות אלה ההחלטות, בהן דנו העתירות, התקבלו בירושלים.
הטבת המס של טבע ב-2011: כ-3 מיליארד שקל
לפני כ-3 חודשים הגיש "גלובס" לבית המשפט המחוזי בתל-אביב את העתירה המינהלית נגד משרד האוצר, בדרישה לחשוף את הטבות המס שניתנו וניתנות לחברות הענק בשנים האחרונות. זאת, לאחר שהאוצר סירב לעשות כן במענה לפנייתו הקודמת של העיתון.
בעתירה, שהגישו עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי, בשמו של העיתון ובשמו של סגן העורך אלי ציפורי, נדרש משרד האוצר לחשוף את הנתונים לפי חוק חופש המידע.
העתירה הוגשה לאחר ש"גלובס" חשף כי הטבת המס של טבע הגיעה בשנת 2011 בלבד לכ-3 מיליארד שקל.
מבדיקה שערך "גלובס" טרם הגשת העתירה עלה עוד כי אין בסיס במציאות לטיעוני משרד האוצר, כאילו לא היה אפשר לדעת, עם התיקון לחוק בשנת 2005, שחברת טבע תיכנס למסלול האסטרטגי שמעניק לה אפס מס בישראל.
המסלול האסטרטגי קבע שני קריטריונים מרכזיים לקבלת הטבות המס: מחזור מאוחד שקל.
אם מחוקקי החוק היו עושים בדיקה בדוחות טבע ל-2003, שהיו זמינים בעת הדיונים על התיקון לחוק, הם היו מגלים כי המחזור המאוחד של טבע גבוה מ-13 מיליארד שקל, וכי ההשקעות שלה לאותה שנה היו נמוכות מעט מהרף שנקבע - דהיינו, כל בר-דעת היה מבין כי טבע תיכנס למסלול שמעניק לה אפס מס, מה גם שלטבע עמדו אז 10 שנים לפחות של הגנה על תרופת הקופקסון, מקור הרווח המשמעותי ביותר של החברה.
שיעור המס של טבע ב-2003 עמד על כ-21% (לעומת שיעורי מס זניחים יחסית בשנים האחרונות). החברה ציינה במפורש בדוחותיה כי העלייה בשיעורי המס בשנה הזו, 2003, נבעה מסיום תקופת ההטבות על חלק משמעותי מרווחיה.