בעקבות הטור שכתבתי בתחילת השבוע על פרשת הרב יונה מצגר, שדן באישומים נגדו ובכסף השחור, סליחה, התרומות, שגובים הרבנים המחתנים מתחת לחופה, שגם הן בבחינת שוחד, קבלת דבר במירמה והפרת אמונים - קיבלתי תגובות של קוראים, שעברו את החוויה המפוקפקת הזו באחד מרגעי השיא של חייהם. אבל "מפעל התרומות" הכפוי הזה של עסקני הדת מלווה את אזרחי ישראל גם ברגעים העצובים ביותר, במסע האחרון של אהוביהם.
לפני קצת פחות משנה הלכה לעולמה חמותי ונקברה בבית העלמין בקריית שאול. כמשפחה חילונית שנקלעה לטקס דתי כזה, לא היו לנו בקשות מיוחדות, רק רצינו להביא אותה לקבורה מכובדת. הרב של החברה קדישא עשה את תפקידו בצורה משביעת-רצון והתפלל היטב, ו-3 קברנים עבדו במשך כמעט 10 דקות כדי לכסות את הקבר בתלולית עפר נאה, ג'וב לא סימפטי ועוד באוגוסט החם.
ברגע שנעצו את השלט על הקבר, תקעו הרב והקברנים מבטים שואלים בבן זוגי האבל, שהיה מרוכז, מה לעשות, בפרידה מאמו והתמהמה לשלוח את היד לכיס ולשלוף משם את הארנק. חלפו אולי שתי דקות, עד שאחד מהם שאל בקול רם מספיק, כדי שהשורות הראשונות ליד הקבר ישמעו, "מגיע לנו משהו?" - מה שגרם לו למבוכה ולשליפה זריזה של כמה שטרות אדומים שהכין, כמובן, מראש, והרגיעו אותם.
הריטואל הזה חוזר על עצמו. על שירות שהאזרחים אמורים לקבל בחינם מרשויות הדת, ממש כמו החתונות, הם משלמים אקסטרא והרבה ובשחור. לפי חוק הביטוח הלאומי, דמי הקבורה משולמים במלואם על-ידי הביטוח הלאומי.
אם אדם נקבר ביישוב שבו הוא רשום, ומשפחתו אינה מבקשת הסדרי קבורה מיוחדים, כמו למשל תוספת קברנים, המדינה מכסה את כל הוצאותיו, החל מתשלום על חלקת הקבר ועד לטקס עצמו, הכולל הסעת הנפטר ממקום הפטירה לבית העלמין, תכריכים, קבורה, ניהול הלוויה וקביעת שלט זמני על הקבר, וחל איסור מפורש בחוק לגבות עליהם תשלום נוסף.
אז מה? למה לא לסחוט כסף אם אפשר? מה זה אם לא סחיטה של משפחות ברגעי חולשה של צער וכאב, שוחד, קבלת דבר במירמה והפרת אמונים? וכל זה בחסות מדינת ישראל שיודעת ולא עושה דבר.
מי שהצליחה להילחם בתופעה המכוערת הזו היא שרת הבריאות יעל גרמן, בעת כהונתה כראש עריית הרצליה. לאחר שחברה קדישא סירבה לשחרר חלקות קבל פנויות בבית העלמין תחת פיקוחה, החליטה גרמן לפתוח בית עלמין שינוהל כתאגיד עירוני וייתן שירותי דת - אבל ישבור כמה מהכללים הנהוגים על-ידי חברה קדישא, שכוללים, על-פי כמה דוחות של מבקר המדינה, גם תשלום נוסף עבור חלקות קבר שאמורות להינתן ללא תמורה על-ידי המדינה.
בדרך, גם הנוהג של תשלום תרומה אוטומטי נפסק כמעט לחלוטין. העובדים שם מבינים שהם מקבלים את המשכורת שלהם כדי לנהל את טקס הקבורה ולא סתם מידי שמיים.