גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"העבודה של העורך לא נגמרת אחרי שהוא לוחץ 'שגר'"

טוני היילי, שעומד בראש הסטארט-אפ Chartbeat, פיתח מערכת המספקת לעורכי אתרי תוכן את נתוני ההצלחה של כל ידיעה, בזמן אמת ■ "לא חשוב רק שתכתוב את זה, חשוב גם שמישהו יקרא את זה. מה שלא קוראים - אין לו מקום"

בעוד שלטלוויזיה היה רייטינג שיכתיב את התנהלותה, לעיתונות הייתה התפוצה. כמות מכירת העיתונים בדוכנים ולמנויים, הייתה במשך השנים סממן להצלחה, והמדד האולטימטיבי, שהבהיר אם גוף התקשורת קולע לדעת הקהל.

עם התפתחות העיתונות הדיגיטלית, צעדה המדידה צעד נוסף קדימה. משהפך המעקב אחר תנועות הגולשים לקל יותר, כל כניסה שלהם לכתבה מקוונת שינתה במעט את העבודה העיתונאית. הכותרות החלו להיות צעקניות יותר ושיקולי הקדימות, בין מה שחשוב לבין מה שמושך, החלו להשתנות. התלות בין הקורא לבין הכותב, הלכה והתחדדה.

עכשיו התהליך הזה עובר שלב נוסף בזכות צעיר בריטי בשם טוני היילי, שמשנה את העיתונות בזמן אמת.

היילי, שנבחר על-ידי מגזין "פאסט קומפני" לאחד מ-100 האנשים היצירתיים בשנת 2012, הוא מנכ"ל הסטארט-אפ צ'ארט ביט (Chartbeat). הוא הוביל משלחת לקוטב הצפוני, השתתף במרוץ יאכטות חובק-עולם, אבל כיום הוא מפתח שירות שמספק למנהלי אתרי תוכן באינטרנט את האפשרות לדעת בזמן אמת את נתוני ההצלחה של ידיעה שמתפרסמת אצלם. כלומר, בעזרת רכיב שמותקן בשרתיהם, אשר מתקשר עם שרתי החברה במנהטן, ניצב מול העורך בכל מקום בעולם מעין "לוח מחוונים", שמראה לו שורה של נתונים מידיים על כל מאמר או כתבה המתפרסמים באתרו.

באמצעות נתונים אלה יכול העורך לקבל החלטות מהירות על בסיס טעם קהלו - מי לשבט ומי לחסד, איזה נושא/עיתונאי/עורך מספק את הסחורה ואת מי צריך לפנות מהר ככל האפשר, כי הוא לא ממלא את ייעודו - למשוך עיניים. כיום להיילי יש 4,000 לקוחות סביב העולם, ובהם "ניו-יורק טיימס", CNN, "אל ג'זירה", וגם "הארץ" ו-ynet בישראל.

"הדבר הראשון שתראה מולך על המסך בעזרת צ'ארט ביט, הוא כמה אנשים נמצאים ברגע זה על הסיפור שלך", מסביר היילי בראיון ל"גלובס". "לא כמו יוניק יוזרס, אלא ממש כמה אנשים נמצאים כרגע על הכתבה. הדבר השני שתראה הוא מאיפה האנשים באים - האם הגיעו דרך פייסבוק, האם באמצעות דף הבית, גוגל ואולי מאי-מייל שחבר שלח להם. באותה מידה אתה מקבל מידע מדויק מהיכן לא מגיעים הקוראים שלך - וכך אתה יודע מה הכלי הנכון ביותר לקדם כל כתבה ובאיזה אופן".

אמצעי השליטה הזה באתר מאפשר לראות מהן הכתבות הנקראות בכל זמן נתון, ובעיקר מהן הכתבות שבהן שוהה הקורא הכי הרבה זמן ומה הוא עושה איתן. זה אלמנט מרכזי וחדש יחסית, שמספקת החברה. "זו הדרך היחידה שבה ניתן לקבל מידע על מה אנשים עושים בעמוד, אם הם מביטים על הסיפור, מגיבים, חולקים אותו ועד כמה הוא מושך תשומת-לב. אתה יכול למשוך אנשים להגיע לאייטם עם כותרת מפוצצת ופרובוקטיבית, אבל היום החוכמה האמיתית היא להשאיר את האנשים בסיפור, גם אחרי שלב הכותרת. "גילינו, שככל שזמן המעורבות גדול יותר עם סיפור ספציפי, אתה תחזיר ביום למחרת את הקורא".

לדברי היילי, ב-4 השנים האחרונות, שבהן פועלת החברה, ניתן היה לראות את השינוי התפיסתי כלפי הידיעות העיתונאיות וחייהן באוויר. "אחד השינויים שאנחנו רואים הוא שלפני כמה שנים רצינו כניסות לכמה שיותר עמודים. עכשיו מדובר על בניית קהל. אז האיכות מתחדדת ואיתה כמות המעורבות. ראינו איך בשנים האחרונות אנשים מעריכים הרבה יותר מידע שמתקבל בזמן אמת".

לשנות את הלייאאוט באופן מיידי בהתאם לנתונים

היילי מספר לדוגמה על עיתון גדול בארה"ב, שהציב ידיעה ראשית, מושקעת גרפית ומקיפה, על כך שלמעשה המזלות כפי שאנחנו מכירים אותם אינם אותם מזלות, וכי גלגל הזודיאק קופץ חודש קדימה. "לאף אחד לא היה אכפת אם הוא תאומים או שור", אומר היילי, "ופתאום גילינו ידיעה קטנה ומקומית בתחתית עמוד הבית, שמגלים בה עניין רב. אפשר היה לראות את זה באופן מיידי ולהפוך באחת את מבנה העמוד כולו.

"מה שאכפת לנו הוא לעזור לאנשים להבין מה חשוב ומה קורה באתר שלנו, שהם יידעו מה אנשים באמת רואים וקוראים, מתי הם מתעוררים לפעילות בעקבות האייטם, ואז אפשר לשנות משהו בזמן אמת על-פי המדדים שאנחנו מספקים. גם אם יש סיפור שהוא מאוד חשוב לך, אבל הוא לא מתחבר לקהל, אז אתה יכול לראות את זה מיידית ולשנות את זה".

שינוי דרמטי במיוחד שקרה בשימוש בשירות הוא במי שמשתמש בו. "ארגוני חדשות השתנו לחלוטין ועכשיו עושים בנו שימוש עורכים, מפיקים, עיתונאים בעצמם, לא בהכרח המנהלים. כי אלה האנשים שיכולים לפעול באופן המיידי ביותר. זה שונה לחלוטין ממה שהיה לפני כמה שנים. אז המנהלים אמרו 'לא ניתן מידע לאנשי הקו הראשון, נשמור אותו אצלנו והם יעבדו בבורות מוחלטת'. עכשיו אנחנו במצב שכל האנשים ב'קו הראשון' משנים ללא הרף את האתר. התפקיד של העורך לא נגמר כשהוא לוחץ על כפתור ה'שגר', הם עובדים כל זמן".

ידיעות שמתעכבים עליהן מכניסות כסף

אחד היתרונות הגדולים של היילי, הוא באיסוף המסקנות של צ'ארט ביט מרחבי העולם. הוא מרצה בפני סטודנטים לתקשורת על האופן שהולך ומתברר, שלפיו גולשי האינטרנט קוראים את הידיעות. "הצלחנו לשקלל, דקה אחר דקה, את התנהגות הגולשים בכל האתרים הגדולים ויש לנו צוות גדול של מדעני מידע. יש כמה דברים מעניינים שגילינו: הדבר הראשון שיעיד אם אדם יחזור מחר, הוא מידת ההתעכבות שלו בידיעה והמעורבות שלו בה. מצאנו שבעמוד הבית אנשים ממעטים לרדת ולקרוא למטה. יש אתרים בהם אנשים לא טורחים בכלל לגלול מטה ורק מתעדכנים תכופות בכותרת הראשית. אבל לעומת זאת, בעמודים הפנימיים, 66% מהמעורבות של הגולשים מתרחשת דווקא למטה, כשצריך לגלול מטה. זה חשוב מאוד מבחינת התוכן ומשנה תפיסות מבחינה מסחרית לחלוטין".

זו, אם כן, סיבה אקוטית שבגינה אתרי תוכן משתמשים בשירות - לא רק התוכן, אלא הפוטנציאל המסחרי. ידיעות שמתעכבים עליהן, גם מכניסות כסף. זאת, משום שלמפרסם נוח שקוראים את מסריו המונחים לצד התוכן, עד תום. ידיעות שלא זוכות להתעניינות, פוגעות ביכולות של גופי המדיה להתפרנס, במובן הכי פשוט של המילה. פוטנציאל מסחרי מוצאות בצ'ארט ביט גם ענקיות קמעונאיות כמו רשת סטארבקס ואתר אופנת העילית GILT.

- מה הם הסיפורים שמחפשים היום אתרי האינטרנט שיש להם את צ'ארט ביט?

"גילינו שלפעמים יהיו סיפורים שכמות הכניסות אליהם תהיה קטנה מאוד, אבל כל מי שנכנס כמעט יעשה שימוש בסיפור. כלומר, הוא יגיב או ישלח אותו למישהו או יחלוק אותו בטוויטר. סימן שיש לסיפור הזה פוטנציאל לא ממומש וצריך לקדם אותו אחרת לחלוטין. אולי לשנות את הכותרת או להעלות במדיה אחרת".

- החשש הגדול מהשימוש בשירות שלכם הוא מפגיעה באיכות. זו תפיסה די נפוצה שהצהוב והשטחי מושך יותר תשומת-לב של הגולשים.

"אם כל מה שאתה מחפש הן כניסות מהירות, אז כותרות פרובוקטיביות זה מספיק. אם אתה משנה את המטריצה ל'איך אני בונה קהל, גורם לו להגיע מחר', אתה לא יכול לזייף את זה. אתה חייב איכות. אם כל מה שתפרסם באתר שלך אלה סיפורי ג'סטין ביבר, אנשים יבואו, יכנסו, אבל לא יחזרו. ככל שתשמור עליהם יותר זמן, הם יחזרו שוב מחר. אז האיכות כן קובעת".

- אך האם משפט הקהל המהיר והנוקב לא ידחק החוצה את הסיפורים החשובים?

"נניח שיש לי תחקיר חשוב על הנעשה באפגניסטן ואני רוצה לשים אותו בעמוד הקדמי, לא משנה מה אומרים הנתונים. אבל אז אני רואה שזה לא מגיע לאנשים באופן שבו הייתי רוצה שזה יגיע אליהם. צריך להבין גם איך להביא את הסיפורים החשובים. האם זו הכותרת הארוכה שמרחיקה? האם המבנה של הפסקאות? הם יכולים להבין את כל זה. אנחנו רואים על-פי נתונים בזמן אמת איך שינוי כותרת משנה באחת את הטראפיק. לא חשוב רק שתכתוב את זה, חשוב שמישהו יקרא את זה ואם לא קוראים את זה, אתה בבעיה ואתה צריך למצוא את הדרך לשנות ולשפר את זה. מה שלא קוראים, אין לו מקום".

- יש נטייה להאמין שהאינטרנט סובל ידיעות עיתונאיות מסוג אחר - מהירות יותר, קצרות. האם המעבר של עולם המדיה כולו לעידן הדיגיטלי עשוי לשים סוף לחומר המעמיק והתחקירי?

"זה לא חד-משמעי. אפשר לשים משהו ארוך באתר ואז לגלות שאנשים קוראים רק את שתי הפסקאות הראשונות ובאותה מידה ראינו שאנשים רוצים הרבה יותר מידע ואתה רואה את המעורבות. הרעיון הוא לא לנסות לחזות הכול ולנסות להבין איך ייראה העתיד, אבל כן לאמץ את המציאות של הרגע הזה".

"יש עורכים שהתמכרו לצ'ארט ביט"

"יש אצלנו הרבה עורכים שממש התמכרו לצ'ארט ביט", אומר ליאור קודנר, ראש חטיבת הדיגיטל של קבוצת "הארץ". "הארץ" הייתה אחד הלקוחות הראשונים של הסטארט-אפ עם קומו. לדברי קודנר, "העורכים הבכירים מסתכלים על זה כל הזמן ורואים מה כדאי ומה לא כדאי לקדם. יש גם אפליקציית אייפון ייעודית ואנחנו עוקבים באמצעותה אחר מה שנעשה באתר. זה כלי משמעותי לעבודה, כי אפשר לראות בזמן אמת מה עובד ומה לא ולמדוד את העבודה בצורה מאוד מהירה".

- איך נזהרים שלא לתת למדדים של צ'ארט ביט לנהל את האתר?

"העורכים מונחים שהשיקול המרכזי הוא לא טראפיק, שהם צריכים לייצג את האתר כמו שהם מאמינים בו. לאתר יש נוסחה מסודרת בין המעניין והחשוב. אנחנו צריכים לצור את המיקס הנכון. במסגרת זו לא נשים כותרת ראשית רק על-פי הצ'ארט ביט, אבל יש ספוטים מסוימים באתר שבהם אנחנו יכולים לשים דברים מהסוג הזה".

לדבריו, "שינוי תמונה בידיעה, שינוי מילה בכותרת - יכולים לעשות שינוי ביחס לידיעה על-פי צ'ארט ביט. אם תשים לב, הכותרות באתר הבית שונות לחלוטין מהכותרות בידיעות עצמן, זה בגלל צ'ארט ביט".

באחרונה בחנו ב"הארץ" כלי שמציעה חברה אחרת, שלא רק מראה מה קורה באתר, אלא נותן המלצות עריכה ואף עם קבלת רשות, מזיז את הידיעות בעצמו. בקבוצה החליטו להמשיך עם צ'ארט ביט.

באחרונה עבר "הארץ" לשיטה של חומת תשלום, וקדנר מאשר, כי מערכת צ'ארט ביט מסייעת להחליט אילו ידיעות לחסום לתשלום.

המסקנות

■ מיידיות היא שם המשחק: כלי תקשורת חייבים לדעת בזמן אמת מה קורה אצלם באתר.

■ כותרות מפוצצות אולי יכניסו קוראים, אבל לא בהכרח ישאירו אותם.

■ המטרה המסחרית והתוכנית חייבת להיות להשאיר כמה זמן שאפשר את הקורא באתר.

■ לא לפחד לשנות ולערוך כתבה מחדש באתר, גם אחרי שפורסמה.

■ מה שלא קוראים, גם אם הוא חשוב - אין לו מקום.

עוד כתבות

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"