משפט
- מתי ידעת לראשונה שתהיה משפטן?
"בבית-הספר היסודי, 1952. בחופשה הלכתי לבקר את אבי, אברהם, שהיה מזכיר שופטים בבית המשפט המחוזי, והוא הכניס אותי למשפט אצל בריטי בשם קנת. זה היה כמו משחק, כמו הצגה. יושב שופט עם פאה, עורך הדין שם גלימה כזאת, וחוקר אדם בשר ודם שלא שייך להצגה הזאת, ושחייו יוכרעו על-ידי האנשים האלה. הייתה לי סימפטיה לנחקר. ידעתי שאני רוצה להיות עורך דין".
- מי היה בעל ההשפעה המעצבת ביותר על אישיותך כעורך דין?
"השופט זאב צלטנר בעת לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית. אבל עד לאותה עת, אבא שלי. הוא שנא רמאים וגופים גדולים שמתעמרים באזרחים. בבית המשפט יצא לו שם, שבאו אליו כל החלכאים והנדכאים כדי שיעזור להם, ולפעמים אפילו היה כותב להם את הבקשות לשופטים. אז אבי קידם אותי לזווית מאוד מסוימת במקצוע, לכן אף פעם לא ייצגתי בנק או חברה גדולה, אלא רק את החלש".
- מה העצה הכי טובה שקיבלת בקריירה?
"אבי נהג להגיד לי: כיוון שאת הגב צריך להפנות לאיזשהו כיוון, אז שיופנה לכיוון הלקוח. כי הכיוון של שניכם חייב להיות זהה. זה אומר לסמוך על הלקוח ולזהות את האינטרס שלי עם האינטרס שלו. זו הייתה עצה נבונה, למרות שלפעמים לקוחות פגעו בי".
- והגרועה?
"אין עצה גרועה יותר מאשר להסתיר מבית המשפט כל חלק של העובדות. עבדתי בשותפות בתיק עם עורך דין אחר שהתעקש שלא נגלה דבר מסוים, וזאת בניגוד לכך שכל חיי אני מגלה הכול. ראיתי מה קורה כשאתה מסתיר והולך ומסתבך עוד ועוד, ואין לזה סוף".
- מה הרגע המאכזב ביותר בקריירה שלך?
"החלטה משפטית שלדעתי הייתה בלתי צודקת בעליל".
- והמאושר?
"קבלת פסק הדין בנושא בנק צפון-אמריקה, שחייב דירקטורים באחריות אישית לחובות החברה, למרות שלא היו כלל בחברה ולא החליטו בה החלטות. זו הייתה אמת-מידה חדשה לאחריות דירקטורים, שיצרה חובה רצינית לפעול לטובת החברה ולא להתרשל".
- באיזה משפט שלא השתתפת בו היית רוצה להשתתף?
"הייתי רוצה להיות סנגור בתיקים של משה קצב ואריה דרעי. אני לא כל-כך בטוח שהזכויות שלהם נשמרו, לא השתכנעתי. הייתי רוצה לראות את הראיות מקרוב ולהגיד: 'זה בסדר מה שעשו להם'. ובתיק הפירוק של דנקנר, הייתי רוצה לבדוק את המעשים שנעשו".
- עם מי היית רוצה לעבוד?
"מאוד אהבתי את אמנון גולדברג כפרקליט. הייתי מתמחה שלו והלוואי שהייתי יכול לעבוד איתו עוד שנים. עורך דין מאוזן, שקול, ישר, אבל פיקח כמו שד".
- לו היית שופט, למי היית רוצה להידמות?
"לשופט העליון דב לוין, שהיה איש מלא ערכים, צדק בסיסי, חמלה ועקשנות בירידה לחקר האמת".
- את מי היית שוכר לייצג אותך?
"את עו"ד אלקס הרטמן, ממשיכו של אמנון גולדנברג. הוא ראוי. עבודתו המתמשכת עם גולדנברג הקנתה לו את אותן תכונות".
- מהו פסק הדין המשמעותי ביותר עבורך?
"חוץ מפסק הדין בתיק בנק צפון-אמריקה, היה תיק שנקרא 'פירוק חברת הברוקרים פיט', שבו החזרתי לנושים את מרב כספם. זה היה תיק של מלחמת מוחות בין הנוכלים שרימו את לקוחותיהם וניסו לטשטש עקבות, לביני".
- איזה חטא היית מבצע לו היית יודע שלעולם לא תיתפס ולא תשלם כל מחיר?
"אני חושב שלא ראוי שאדם שעובד בשירות החוק יעשה חטא. אם הוא עובד בשירות החוק הוא חייב לפעול תמיד כחוק".
- יש לקוח שלא היית מייצג?
"כל לקוח שעומד על זכויותיו בצורה דורסנית נגד אדם חלש ממנו, אני מבחינתי לא הייתי מייצג אותו. סירבתי לייצג בתיקים שבהם רצו להוציא אנשים מביתם. אפילו שזה מגיע לך, וצריך לבנות את אוניברסיטת תל-אביב, ויושבת בשייח'-מוניס משפחה עם 11 ילדים, ומספרים שהאוניברסיטה לא תקום בגלל המשפחה - אז תנו לה עוד כסף".
- מה הדבר הכי מפחיד בלהיות עורך דין?
"לעורך דין יש כוח שהוא החזק מכול - זה הכוח של החוק. שימוש לא ראוי בכוח הזה עושה עוול שאי-אפשר לתקן. הפחד הוא שתעשה שימוש לא ראוי בכוח".
- מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך בבית המשפט?
"כשקובעים שהפסדת את התיק בגלל שאתה עצמך לא טענת נכון או לא פעלת נכון".
- לו היית יכול לנוע בזמן, באיזו תקופה של המשפט הישראלי היית בוחר לפעול?
"1975. בבית המשפט העליון היו אז שופטים ראויים מאוד. תשומת-לב לדין, ולא המצאות ופרשנויות שיוצרות דין חדש. ענווה, ולא הוצאת פסקי דין שאי-אפשר לערער עליהם מצד אחד בעליון; ומצד שני הם החלטיים כל-כך עד שיוצרים מציאות חדשה כשאין הוראת דין ברורה בעניין. השופטים היו אז יותר זהירים".
- איזו דמות היסטורית היית רוצה לייצג?
"יש פרק בספר ירמיהו, שבו הוא אומר 'צדיק אתה ה', כי אריב אליך; אך משפטים אדבר אותך, מדוע דרך רשעים צלחה'. לא ראיתי שם תשובה והייתי רוצה לדעת מדוע 'דרך רשעים צלחה' על-פי דין. כי הדין מעניש את הישרים ומתגמל את הרשעים. אם אתה לא משלם חוב, הישר צריך לעשות מהלכים משפטיים ולהוציא הוצאות כדי לקבל את הכסף צמוד ועוד קצת, ואפילו לא נותנים לו את הוצאות עורך הדין הריאליות - הצדיק איבד את זמנו ואת ממונו, ולא קיבל פיצוי.
"אותו דבר בפלילי: זכאי שיצא זכאי איבד שנים מחייו לחינם, ואשם שהכחיש מקבל עונש שלפעמים זו בושה וחרפה. ובחיים: מי שמתווכח יקבל את המחיר הכי טוב; מי שצועקים יקבלו תוספות - והשקטים והישרים שעושים את כל העבודה ומשלמים את כל המסים בדרך-כלל לא מתוגמלים. צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.
"והדין עושה את זה. הייתי רוצה שמישהו בפרקליטות יסביר לפי מה הם קובעים את השקעת המשאבים בחקירה. לפי מה הם קובעים אם יוגש ערעור או לא. מי האנשים שמחזיקים את הכוח במדינה? אנשי אכיפת החוק. ואם הם לא נותנים דין וחשבון, ואיש לא מבקר אותם, נוצר מצב שאם היו שיקולים זרים, הם לא נבחנים, וזה ראשיתו של עיוות דין".
- לו היית פורש כיום מהמקצוע, מה היית עושה במקום?
"שט בספינה מסביב לעולם".
- ספר בדיחה על עורכי דין שמצחיקה אותך.
"אני שונא שמחייבים לפי שעות. אני לא מסכים לזה וחושב שצריך להוציא את זה מחוץ לחוק. אחד פוגש ברחוב את עורך הדין שלו ואומר לו: 'איזה יום יפה היום'. עורך הדין מסתכל סביב, בודק את כיוון הרוח, את השמש, ואז הלקוח צועק לו: 'אני לא שואל אותך, אני אומר לך!'. הוא בעצם אומר לו: אל תחייב אותי על הזמן שאתה בודק".
אנושיות
- מה מצחיק אותך?
"כל דבר שבו אדם מתבלבל גורם לי לצחוק. בדרכו, בתשובותיו, עונה הפוך מהאינטרס שלו לענות".
- מה מעציב אותך?
"אותי מעציב שמדינה שנועדה לשרת את האזרח מתעמרת בו. הוא עומד בתור חסר אונים מול פקיד שהוא, האזרח, משלם את שכרו, וצריך לחכות שהפקיד יסיים שיחה פרטית ויפנה אליו בקוצר-רוח ובלי לעזור. מעציבה אותי הביורוקרטיה".
- מה מרגש אותך?
"אני אוהב אנשים אמיתיים שהתגובות שלהם אמיתיות. מרגש אותי לראות תגובה אמיתית של שמחה, כשהצדק נעשה. היית צריך לראות את החיוך של יוסי לנגוצקי כשקיבלנו את פסק הדין בתביעה שלו נגד בני שטיינמץ. הוא אמר: 'וואלה, מגיע לו, לשטיינמץ'. זה היה כל-כך אמיתי ובא מהמקום הכי אמיתי בעולם".
- מה גורם לך להרגיש טוב עם עצמך?
"אם הצלחתי להביא לכך שמי שמגיע לו יקבל את המגיע לו, אני מרגיש סיפוק עצום. אני יודע שכולם יגידו: 'גם אתה מרוויח, נהיית מיליארדר'. שיגידו מה שרוצים".
- מה מקומם אותך?
"אטימות. לחולשות ולסבל של הזולת".
- על מה אתה מתחרט?
"אני מתחרט על מקרים שהלכתי עם הראש בקיר מתוך אמונה שאני אחנך את הצד שכנגד, כאשר מדובר בצד שהוא גוף ציבורי או רשות. חבל על הזמן".
- על מה לא תסלח?
"לא אסלח על מעשי רשות שהגישה כתב אישום חסר שחר בידיעה שהוא חסר שחר ומשיקולים זרים. אף פעם לא אסלח להם".
- מהי החולשה הכי גדולה שלך?
"הפה שלי זה הידיד הכי טוב שלי, הוא העשיר אותי, אבל גם האויב הכי גדול שלי, כי דיבורים מיותרים יכולים לפגוע בי".
- מה עשוי לשבור את רוחך?
"שום דבר".
- מתי בכית בפעם האחרונה?
"אני בוכה הרבה מאוד. אני מזיל דמעה גם בסרטים, ספרים, מוזיקה. אבל אלה דמעות של התרגשות. דמעות של עצב זה במקרים של מוות, של אובדן".
- מתי צחקת בפעם האחרונה?
"כל יום. כל היום. אני מרבה לצחוק. היום צחקתי הרבה מאוד".
- למה אתה מתגעגע?
"אני מתגעגע לאשתי המנוחה מאירה. ולתל-אביב הקטנה של החברויות, המסיבות, ההליכה לבתים אחד של השני".
- מהו האירוע שהשפיע עליך יותר מכול?
"קריאת הספר 'מרד הנפילים'. אני חושב שהייתי בן 16. ההבנה שאת העולם מנהלים אנשים לא רבים ממניעים שאינם כספיים אלא מהסיפוק שבעשייה בגדול, ושעל גבם של אלה יושבת מערכת שלמה של רשויות, מחוקקים והרבה פרזיטים שמכבידים עליהם, וכתוצאה מכך המון רב של עובדים מסורים נפגעים. כלומר, שהפגיעה היא לא בתעשיין, הפגיעה היא בעם".
- מהו בעיניך האושר המושלם?
"שאוהבים אותך. ושאתה עושה דברים שהם לטובה ושהם חיוביים".
אנשים
- מיהו גיבור ילדותך?
"איין ראנד, מחברת 'מרד הנפילים', היא הגיבורה. ואהבתי מאוד את דוד בן-גוריון. הייתי שומר-ראש שלו חודש שלם בשדה-בוקר, טיילתי איתו כקצין צעיר. הוא היה אדם שאהב את המדינה ובעל דעות נחרצות לגבי אופן השלטון בה. איש מדהים".
- את מי אתה מעריץ?
"הערצתי את יצחק רבין. הוא עורר בי אמון של אדם שניתן לסמוך עליו, וגם אדם שיידע את הדרך הנכונה לפשרה עם העולם סביבנו, ושהלך בדרך הזאת".
- למי היית רוצה להידמות?
"אהבתי מאוד את השופט יואל זוסמן, שעסק בסדר דין אזרחי שהוא מקצוע טכני, ונתן לו אנושיות".
- לו היית יכול להיוולד מחדש, מי היית רוצה להיוולד?
"קפטן על ספינה".
- ולו היית יכול להיוולד מחדש כאל מן המיתולוגיה?
"נפטון. בוודאי".
- באיזו תקופה היסטורית היית רוצה לחיות? או לבקר?
"הייתי רוצה להיות במהפכה הצרפתית. ההכרה של ההמון שקולו כקול שדי. ההכרה שיש לו המון כוח ושהוא הקובע. אז הם הבינו את זה בפעם הראשונה".
- אם היית קורא מחשבות, את מחשבותיו של מי היית רוצה לקרוא?
"מישהו שהוא אניגמה מבחינתי זה נשיא העליון לשעבר אהרן ברק. הייתי רוצה לדעת למה עשה מה שעשה. מה הייתה המחשבה שלו מאחורי האקטיביזם השיפוטי. מה הוא רצה, כוח? האם הוא חשב באמת על תיקון עולם? האם הוא חשב שהחוכמה והתבונה הן בידי שופטים, ולכן הם הראויים להחליט ולשלוט במדינה?"
החיים
- מה מניע אותך לקום בבוקר?
"עשייה. למען עולם משפטי הגון יותר. זה אמיתי, אבל נשמע נורא".
- מהו הריח האהוב עליך ביותר?
"יסמין".
- והשנוא?
"לבנדר".
- מהו המאכל האהוב עליך ביותר?
"אני חושב שטחינה".
- והשנוא?
"בשר שומני".
- מהו הצליל האהוב עליך?
"צליל הקלרינט. הקונצ'רטו לקלרינט של מוצרט, לדעתי כתבו את זה מלאכים".
- איזה משפט שינה את חייך?
"שיר של קיפלינג, if, 'אם'. השיר הזה אומר למעשה אילו תכונות אופי הופכות אותך לבן אדם".
- בעבור מה אתה תסכן את חייך?
"סיכנתי את חיי עבור מדינת ישראל. אהיה מוכן לסכן את חיי אם זה יתרום לביטחונם של הילדים".
- מה חסר לך בחיים?
"התנהגות אמיתית של אנשים".
- כיצד היית רוצה למות?
"בים".
רזומה
■ עו"ד יוסי שגב, בן 68, נולד (וחי) בתל-אביב, למשפחה חסרת אמצעים. אביו, אברהם בטיטו, היה מזכיר בבית המשפט המחוזי בעיר; אחת מאחיותיו היא דליה מנטבר, "כוהנת הפילאטיס" והכושר.
■ נשוי בשנית לאיונה, במקור ממונגוליה. אב לשלושה (אייל, בועז ודנה, מאשתו המנוחה מאירה). מעורכי הדין המובילים בארץ בתחום המסחרי). הונו מוערך במיליארד שקל. "הרף התחתון של תיק שאעבוד עבורו הוא 10 מיליון דולר".
■ דוקטורט בתאגידים (בהצטיינות) מאוניברסיטת לונדון. ניהל מערכה בת 17 שנה נגד "כלל אינווסטמנט" לטיהור שמו. כמפרק חברת טאו, זימן לחקירה את בעל השליטה אילן בן-דב ומנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח.
■ לפני כשנתיים העביר את השליטה במשרד עורכי הדין לבנו בועז. עובד רק 6 חודשים בשנה. חצה את האוקיינוס על יאכטה. בתחילת יולי חייב הבורר עו"ד בעז אוקון את איל ההון בני שטיינמץ לשלם 50 מיליון שקל ללקוח של שגב, יוסי לנגוצקי, על גילוי שדות הגז תמר ולווייתן. ב-2005 אמר: "פעם חשבתי שעושר מביא אושר. היום אני מבין שזה כמעט הפוך. העושר מבודד".
