לאחר תקופה ארוכה של שקט, נראה כי חברת הסטארט-אפ הישראלית פריים-סנס מתעוררת לחיים מחודשים. ל"גלובס" נודע כי החברה מנהלת משאים-ומתנים עם מספר גורמים, בנוגע לשיתופי-פעולה אסטרטגיים.
שיתופי-הפעולה מתבססים על השבב החדש של החברה, שמאפשר זיהוי תנועות במרחב. פריים-סנס נמצאת במו"מ עם אפל, סמסונג, LG, אמזון ואף עם מיקרוסופט.
המגעים הללו עשויים להוביל לכך שאחד הגופים שהוזכרו לעיל ירכוש את החברה הישראלית, כבר במהלך החודשים הקרובים, תמורת 200 עד 300 מיליון דולר.
פריים-סנס, שהוקמה בשנת 2005 על ידי אביעד מייזלס, אלכס שפונט, דימה רייס, אופיר שרון וטמיר ברלינר, מנוהלת על ידי ינון ברכה. החברה החלה את דרכה כהבטחה גדולה, בעיקר על רקע היחסים ההדוקים עם מיקרוסופט. ענקית התוכנה הטמיעה את הטכנולוגיה של פריים-סנס - שכוללת רכיבי חומרה ותוכנה - במערכת הקינקט שמשולבת בקונסולת המשחקים Xbox 360.
היחסים המוצלחים עם מיקרוסופט הביאו אל החברה כסף גדול ולא רק במונחי הכנסות, שהסתכמו על פי הערכות בקרוב ל-200 מיליון דולר ממכירת ה-Xbox 360, אם כי הרווחיות מהמכירות האלו עומדת בסימן שאלה.
בתחילת 2011 הפכה קרן הפרייבט אקוויטי סילברלייק למשקיעה בחברה עם השקעה של 50 מיליון דולר. סילברלייק מחזיקה כיום כ-20% מהחברה. המניע המרכזי להערכת השווי הנדיבה שנגזרה אז לחברה היה מן הסתם ההסכם עם מיקרוסופט. מלבדה השקיעו בחברה גם הקרנות ג'נסיס, ג'מיני וקיינן, ומיקרוסופט עצמה כמשקיעה אסטרטגית. בסך הכול הושקעו בחברה עד כה 84.5 מיליון דולר.
מי תהיה הראשונה לכתוב צ'ק?
היחסים בין מיקרוסופט ופריים-סנס כללו ככל הידוע גם עיקרון של "זכות סירוב ראשונה". המשמעות היא שיש למיקרוסופט אפשרות להגיב על הצעות רכישה שעומדות על הפרק.
האופציה הזו עשויה להוביל את מיקרוסופט להיות החברה הראשונה שתשלוף את פנקס הצ'קים, אם תקבל את הרושם שחברת טכנולוגיה אחרת מקדימה אותה.
בהמשך חייה של החברה התקררו היחסים של פריים-סנס עם מיקרוסופט. את מערכת זיהוי התנועה שמשתלבת בגרסת האקס בוקס החדשה, One, אשר תצא לשוק בהמשך השנה, בחרה מיקרוסופט לפתח בעצמה. מיקרוסופט פיתחה את הטכנולוגיה, בין השאר, על בסיס רכישת Canesta, שמתחרה בפריים-סנס. בניגוד לדור הנוכחי, אקס בוקס 360, שמאפשר ללקוח לרכוש את הקינקט כאביזר נפרד, בדגם ה-One הקינקט יגיע כחלק בלתי נפרד מערכת הקונסולה.
לאחרונה, חזרו פריים-סנס, ומיקרוסופט לעבודה משותפת. בתערוכת האלקטרוניקה הבידורית CES, שהתקיימה בחודש ינואר בלאס וגאס, הציגה פריים-סנס את הטכנולוגיה החדשה שלה Capri, שמאפשרת למזער את החיישן למעגל מודפס קטן במיוחד. המזעור הטכנולוגי יאפשר למכור את מוצרי החברה במחיר נמוך, ביחס לדור הקודם של המוצרים, ויקל על החברה להגיע לרווחיות.
הקאפרי היא טכנולוגיה שמותאמת לעולם של מכשירים ניידים: לפטופים, טאבלטים וסמארטפונים. טכנולוגיה כזו יכולה להשתלב בטאבלט של מיקרוסופט (ששמו Surface) ואולי גם בסמארטפון שהחברה מתכננת להוציא לשוק בעתיד, תחת אותו שם.
לענות לטלפון באמצעות תנועה
שילוב תנועה במוצרים כאלה מאפשר לשלוט - באמצעות תנועות - בפעולות כמו מענה לטלפון, ניתוק שיחה, דפדוף בספר התמונות ועוד אפשרויות תפעול. מלבד זה, הטכנולוגיה מאפשרת ניווט בשילוב מציאות מורחבת בעזרת המצלמה. האופציה הזו תאפשר ניווט גם בתוך מבנים.
טכנולוגיית קאפרי מתאימה גם לעולם הרכב - היא מסוגלת לזהות מתי הנהג הפסיק להסתכל על הכביש ולהתריע או לעצור את המכונית. מיקרוסופט פועלת גם בשוק הרכב עם המוצר שלה Sync.
"קאפרי קטן מספיק כדי להשתלב ברוב הסמארטפונים הפופולריים היום, תוך שמירה על ביצועים גבוהים הן ממרחק גבוה והן ממרחק נמוך", כך אמר ינון ברכה, מנכ"ל פריים-סנס, בעת חשיפת הטכנולוגיה.
"אנו חוזים שקאפרי תוכל להוסיף חיישני עומק ואינטראקטיביות למספר רב של מכשירים ושווקים, תוך יצירת מהפכה בממשק המשתמש ושימושיות בדרכים אותן אף אחד לא יכול היה לדמיין עד עכשיו", הוסיף ברכה.
"הטריק של פריים-סנס הוא שהיא מאפשרת לאדם הממוצע ליהנות מהטכנולוגיה מבלי להפוך לפריק, אלא על סמך היכולת האינטואיטיבית שלו. במקרה שלנו על-ידי תנועה במרחב", אמר בעבר ברכה בראיון ל"גלובס".
"אנחנו מאפשרים למכשירים הטכנולוגיים לראות. אם במצלמת סטילס יש פיקסלים, ולכל פיקסל יש צבע, אצלנו לכל פיקסל יש עומק", הוסיף ברכה, "כמו בכרית סיכות, שאפשר להטביע את הפנים. כאשר הסביבה מתורגמת למספרים, מכשיר אלקטרוני קורא אותה בקלות. זה מה שמאפשר למשתמש להישען אחורה בכורסה ולתת למכשיר לשרת אותו, ולא להפך".
פיטורים ב-2012
על פי הערכות, ערב קבלת ההשקעה מסילברלייק הציעה מיקרוסופט לרכוש את פריים-סנס בתמורה לכ-300 מיליון דולר. אין כל וודאות עד כמה מדובר היה בהצעה רצינית, אך כאשר סירבה פריים-סנס להצעה, החליטה מיקרוסופט להגביר את מאמציה להשיג יכולות כאלה משלה.
צינון היחסים עם מיקרוסופט אילץ את פריים-סנס לפטר כ-50 מתוך 190 עובדיה במהלך 2012. ינון ברכה הסביר את ההחלטה בכך ש"יש האטה מטורפת בתחום הצרכנות הדיגיטלית ולצערנו זה ממשיך לתוך 2012".
ברכה הוסיף בשעתו כי "יש לנו כסף, אבל אין לנו אישור לשרוף אותו. לוקח זמן להבין כמה האטה עמוקה בשוק הצרכני. אתה לא יכול לספר לעצמך סיפורים לאורך זמן, כאשר אתה מכיר בזה שהגיע קצב אחר ממה שחשבת שקורה, צריך להתנהג אחרת. גם אם לקוח גדול יגיע מחר בבוקר, ייקח הרבה זמן עד שיתפתח משהו. ההחלטה לבצע פיטורים התקבלה אחרי הרבה זמן".
חברת פריים-סנס בחרה שלא להגיב לידיעה.