גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכם בריכות המלח: שרי אריסון תקבל רק 140 דונם

אחרי שנים של מחלוקת האם קרקעות המריבה בעתלית ובאילת יוגדרו כ"עירוניות" או "חקלאיות", ההסדר יוצא לדרך ■ בעתלית התכנון הוא לבנות 30 אלף דירות על הקרקע ובאילת 12 אלף דירות

מועצת מקרקעי ישראל תתבקש בישיבתה ביום ראשון הקרוב לאשר את ההסדר של קרקעות בריכות המלח בעתלית ובאילת של חברת תעשיות מלח, שנרכשה על-ידי שרי אריסון ממשפחת דנקנר. זאת, אחרי מחלוקת ארוכת שנים לגבי היקף הזכויות לבנייה למגורים שלהן היו זכאים בני משפחת דנקנר במקור, לאור חילוקי הדעות על הגדרת השטח כ"עירוני" או "חקלאי". בעתלית התכנון הוא לבנות 30 אלף יח"ד על הקרקע ובאילת 12 אלף יח"ד.

על-פי ההסדר המוצע, תעשיות מלח תקבל זכויות לבנייה בשטחי המפעלים והבריכות, כך שבכל אחד משנה האתרים היא תקבל כ-70 דונם עם זכויות על-פי ייעוד הקרקע, זאת, במקום זכויות בנייה למגורים של 50% בעתלית ו-30% באילת, בהיקף של כ-850 דונם, שהובטחו למשפחת דנקנר.

תעשיות מלח מתנגדת להצעה, בסיוע משרדי עורכי הדין גורניצקי, ויינרוט והיועצת המשפטית לשעבר של רמ"י רחל זכאי.

על-פי חוות-דעת שהכין לפני חודשים אחדים היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל, עו"ד ינקי קוינט, בעת שינוי ייעוד הקרקע למגורים יהיה קיצוץ דרמטי בשווי זכויות הבנייה למגורים שהובטחו בעבר לבעלים הקודמים, משפחת דנקנר. חוות-הדעת עולה בקנה אחד עם עמדות הפרקליטות ומבקר המדינה, שלפיהן הזכויות שהובטחו לדנקנרים היו מופלגות ובלתי סבירות.

שווי הזכויות שהובטחו לדנקנר הסתמך על הגדרת הקרקע "קרקע עירונית". השווי של קרקעות בריכות המלח היה הבטוחה שקיבל בנק לאומי כשמימן למשפחת דנקנר את חלקה בשליטה על בנק הפועלים, והוערך ב-200 מיליון דולר, כנגד הלוואה של 358 מיליון דולר.

בעתלית מדובר על כ-1,300 דונם ובאילת כ-700 דונם. על-פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל, שבראשה עמד אז אהוד אולמרט, מ-2003 - ניתן היה לראות בקרקעות סוג של קרקע עירונית, ולאור זאת הוענקו לתעשיות מלח בשליטת דנקנר זכויות ייזום גבוהות במיוחד, על כ-50% מהקרקעות בעתלית ועל כ-30% מהקרקעות באילת.

דני דנקנר, באחת מפרשיות המשנה בתיק הולילנד, המכונה פרשת תעשיות מלח, מואשם כי נתן שוחד למנהל המינהל לשעבר, יעקב אפרתי. זאת, במטרה שיקדם אינטרסים של חברת תעשיות מלח, שהייתה בבעלות משפחת דנקנר.

לפי כתב האישום, דנקנר נתן למאיר רבין, עוזרו של עד המדינה, שמואל דכנר ז"ל, בשמה של תעשיות מלח ומטעמה, כ-1.1 מיליון שקל, כדי שיעבירם לאפרתי, דודו של רבין. זאת, תוך שימוש במערכת כוזבת של כיסוי חשבונאי, שנועדה להסוות את מתן כספי השוחד. אפרתי מואשם כי לקח לפחות 45 אלף שקל מכספי השוחד, והוא מכחיש את ההאשמות נגדו.

בתמורה, טוענת הפרקליטות, פעל אפרתי לקידום הסדר מקרקעין עבור תעשיות מלח, שעניינו שינוי ייעוד קרקעות בעתלית ובאילת - מייעוד של תעשיית מלח לייעוד של מגורים, תיירות ומסחר ומתן זכויות בקרקע לאחר שינוי הייעוד. דנקנר מכחיש את האישומים נגדו.

לאור חוות-הדעת השליליות של הפרקליטות והמבקר, נותרה החלטת מועצת המקרקעין מ-2003 רק עם חתימה אחת, של השר הממונה אולמרט, כששרי האוצר נמנעו מלחתום חתימה שנייה מתחייבת וההחלטה לא קיבלה תוקף. ב-2006, כשאולמרט מונה למ"מ ראש הממשלה ושר האוצר, הוא חתם את החתימה השנייה על ההחלטה מ-2003. כשנחשפה ב"גלובס" פרשת החתימה הכפולה של אולמרט, חזר בו אולמרט מחתימתו כשר אוצר.

לאחרונה התברר, כי במסמך שתוכנו וקיומו לא היו ידועים, חתם בנימין נתניהו ב-2003 על אישור העיסקה, כשהיה שר האוצר. לדברי פרקליטיו של דנקנר, עורכי הדין יורם ראב"ד ויוסי בנקל, החתימה של נתניהו הוסתרה ואין מניעה לבצע את עיסקת בריכות המלח כפי שאושרה על-ידי אולמרט.

חוות-הדעת של עו"ד קוינט בחנה את ההיסטוריה התכנונית של הקרקעות, את גובה דמי החכירה ששולמו, את היקף הקרקע המוחכרת ואת מידת השימוש בקרקע. החוזים ההיסטוריים של בריכות המלח נושאים אופי של קרקע לתעשייה או קרקע חקלאית, ודמי החכירה ששולמו בגינם היו נמוכים ובטווח מחירי קרקע חקלאית ותעשייתית.

לפי חוות-הדעת, יש להבחין בין החלק המכריע של השטחים, שבהם נעשה "שימוש אקסטנסיבי מובהק שלא היה דומה לשימוש שעושה מפעל תעשייתי רגיל", ודמי החכירה היו "נמוכים בשיעור ניכר מתשלומים בהקצאה לתעשייה", ובין שטחי החכירה שבהם נעשה שימוש אקסטנסיבי מזערי לצורכי בנייה.

על-פי חוות-הדעת ניתן להגיע למסקנה כי מדובר במקרה קיצוני, וכי "לא ניתן לסווג את קרקעות חברת המלח כקרקעות עירוניות". על-פי חוות-הדעת, רק בשטח זעיר מתוך הקרקעות הללו נעשה שימוש אינטנסיבי, היכול להעניק יתר זכויות, ובחלק המכריע של השטח נעשה שימוש אקסטנסיבי, שבגינו יש מעט זכויות.

עוד כתבות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית