גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכם בריכות המלח: שרי אריסון תקבל רק 140 דונם

אחרי שנים של מחלוקת האם קרקעות המריבה בעתלית ובאילת יוגדרו כ"עירוניות" או "חקלאיות", ההסדר יוצא לדרך ■ בעתלית התכנון הוא לבנות 30 אלף דירות על הקרקע ובאילת 12 אלף דירות

מועצת מקרקעי ישראל תתבקש בישיבתה ביום ראשון הקרוב לאשר את ההסדר של קרקעות בריכות המלח בעתלית ובאילת של חברת תעשיות מלח, שנרכשה על-ידי שרי אריסון ממשפחת דנקנר. זאת, אחרי מחלוקת ארוכת שנים לגבי היקף הזכויות לבנייה למגורים שלהן היו זכאים בני משפחת דנקנר במקור, לאור חילוקי הדעות על הגדרת השטח כ"עירוני" או "חקלאי". בעתלית התכנון הוא לבנות 30 אלף יח"ד על הקרקע ובאילת 12 אלף יח"ד.

על-פי ההסדר המוצע, תעשיות מלח תקבל זכויות לבנייה בשטחי המפעלים והבריכות, כך שבכל אחד משנה האתרים היא תקבל כ-70 דונם עם זכויות על-פי ייעוד הקרקע, זאת, במקום זכויות בנייה למגורים של 50% בעתלית ו-30% באילת, בהיקף של כ-850 דונם, שהובטחו למשפחת דנקנר.

תעשיות מלח מתנגדת להצעה, בסיוע משרדי עורכי הדין גורניצקי, ויינרוט והיועצת המשפטית לשעבר של רמ"י רחל זכאי.

על-פי חוות-דעת שהכין לפני חודשים אחדים היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל, עו"ד ינקי קוינט, בעת שינוי ייעוד הקרקע למגורים יהיה קיצוץ דרמטי בשווי זכויות הבנייה למגורים שהובטחו בעבר לבעלים הקודמים, משפחת דנקנר. חוות-הדעת עולה בקנה אחד עם עמדות הפרקליטות ומבקר המדינה, שלפיהן הזכויות שהובטחו לדנקנרים היו מופלגות ובלתי סבירות.

שווי הזכויות שהובטחו לדנקנר הסתמך על הגדרת הקרקע "קרקע עירונית". השווי של קרקעות בריכות המלח היה הבטוחה שקיבל בנק לאומי כשמימן למשפחת דנקנר את חלקה בשליטה על בנק הפועלים, והוערך ב-200 מיליון דולר, כנגד הלוואה של 358 מיליון דולר.

בעתלית מדובר על כ-1,300 דונם ובאילת כ-700 דונם. על-פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל, שבראשה עמד אז אהוד אולמרט, מ-2003 - ניתן היה לראות בקרקעות סוג של קרקע עירונית, ולאור זאת הוענקו לתעשיות מלח בשליטת דנקנר זכויות ייזום גבוהות במיוחד, על כ-50% מהקרקעות בעתלית ועל כ-30% מהקרקעות באילת.

דני דנקנר, באחת מפרשיות המשנה בתיק הולילנד, המכונה פרשת תעשיות מלח, מואשם כי נתן שוחד למנהל המינהל לשעבר, יעקב אפרתי. זאת, במטרה שיקדם אינטרסים של חברת תעשיות מלח, שהייתה בבעלות משפחת דנקנר.

לפי כתב האישום, דנקנר נתן למאיר רבין, עוזרו של עד המדינה, שמואל דכנר ז"ל, בשמה של תעשיות מלח ומטעמה, כ-1.1 מיליון שקל, כדי שיעבירם לאפרתי, דודו של רבין. זאת, תוך שימוש במערכת כוזבת של כיסוי חשבונאי, שנועדה להסוות את מתן כספי השוחד. אפרתי מואשם כי לקח לפחות 45 אלף שקל מכספי השוחד, והוא מכחיש את ההאשמות נגדו.

בתמורה, טוענת הפרקליטות, פעל אפרתי לקידום הסדר מקרקעין עבור תעשיות מלח, שעניינו שינוי ייעוד קרקעות בעתלית ובאילת - מייעוד של תעשיית מלח לייעוד של מגורים, תיירות ומסחר ומתן זכויות בקרקע לאחר שינוי הייעוד. דנקנר מכחיש את האישומים נגדו.

לאור חוות-הדעת השליליות של הפרקליטות והמבקר, נותרה החלטת מועצת המקרקעין מ-2003 רק עם חתימה אחת, של השר הממונה אולמרט, כששרי האוצר נמנעו מלחתום חתימה שנייה מתחייבת וההחלטה לא קיבלה תוקף. ב-2006, כשאולמרט מונה למ"מ ראש הממשלה ושר האוצר, הוא חתם את החתימה השנייה על ההחלטה מ-2003. כשנחשפה ב"גלובס" פרשת החתימה הכפולה של אולמרט, חזר בו אולמרט מחתימתו כשר אוצר.

לאחרונה התברר, כי במסמך שתוכנו וקיומו לא היו ידועים, חתם בנימין נתניהו ב-2003 על אישור העיסקה, כשהיה שר האוצר. לדברי פרקליטיו של דנקנר, עורכי הדין יורם ראב"ד ויוסי בנקל, החתימה של נתניהו הוסתרה ואין מניעה לבצע את עיסקת בריכות המלח כפי שאושרה על-ידי אולמרט.

חוות-הדעת של עו"ד קוינט בחנה את ההיסטוריה התכנונית של הקרקעות, את גובה דמי החכירה ששולמו, את היקף הקרקע המוחכרת ואת מידת השימוש בקרקע. החוזים ההיסטוריים של בריכות המלח נושאים אופי של קרקע לתעשייה או קרקע חקלאית, ודמי החכירה ששולמו בגינם היו נמוכים ובטווח מחירי קרקע חקלאית ותעשייתית.

לפי חוות-הדעת, יש להבחין בין החלק המכריע של השטחים, שבהם נעשה "שימוש אקסטנסיבי מובהק שלא היה דומה לשימוש שעושה מפעל תעשייתי רגיל", ודמי החכירה היו "נמוכים בשיעור ניכר מתשלומים בהקצאה לתעשייה", ובין שטחי החכירה שבהם נעשה שימוש אקסטנסיבי מזערי לצורכי בנייה.

על-פי חוות-הדעת ניתן להגיע למסקנה כי מדובר במקרה קיצוני, וכי "לא ניתן לסווג את קרקעות חברת המלח כקרקעות עירוניות". על-פי חוות-הדעת, רק בשטח זעיר מתוך הקרקעות הללו נעשה שימוש אינטנסיבי, היכול להעניק יתר זכויות, ובחלק המכריע של השטח נעשה שימוש אקסטנסיבי, שבגינו יש מעט זכויות.

עוד כתבות

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

מודיעין: פרויקט תעסוקה חדש יוקם בהשקעה של יותר ממיליארד שקל

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

בניין רשת החדשות אל ג'זירה / צילום: Shutterstock, BalkansCat

פה אחד: הממשלה הצביעה על סגירת ערוץ אל-ג'זירה בישראל

בארגון הטרור מוכנים לוותר על השלטון ועובדים על מערכת שלטונית חדשה ● המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית • דיווח בתקשורת הערבית: חמאס לא ימסור הלילה את תשובתו למתווכות • בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי על ההצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש על סף מכירת השליטה גם באלרון

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● סכום העסקה המשוער: כ-90 מיליון דולר

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור