גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צ'ק פוינט וטבע ילדים גדולים, צריך לעודד ילדים חדשים"

פרופ' אבי בן-בסט טוען כי המדינה מנסה להגשים את מטרותיו של חוק עידוד השקעות הון בדרך "עקומה ולא נכונה" ■ לדבריו, על הממשלה לתמרץ יוזמות חדשות ולא מפעלים מצליחים ממילא ■ ויש לו גם הצעות לפתרון המצב הנוכחי

חברת צ'ק פוינט, בשליטת גיל שויד, דיווחה אתמול (ה') על עלייה של 4% בהכנסותיה ברבעון השני של 2013 ל-340 מיליון דולר, לעומת 328.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. על רקע הנתונים המרשימים הללו של החברה, קשה שלא לזכור כי צ'ק פוינט היא אחת מהחברות הציבוריות שקיבלו את הטבות המס מהגדולות ביותר מהמדינה בשנים האחרונות.

כפי שנחשף השבוע, בעקבות עתירת "גלובס" לבית המשפט, בשנים 2006-2011 קיבלה צ'ק פוינט הטבות בהיקף כולל של 1.65 מיליארד שקל. חברת טבע קיבלה הטבות בסכום-עתק של 11.8 מיליארד שקל, וכיל קיבלה הטבות מס בהיקף של 2.2 מיליארד שקל.

בתגובה להודעת צ'ק פוינט על הגידול בהכנסותיה, אומר ל"גלובס" מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן-בסט מהאוניברסיטה העברית, כי "אני מברך את צ'ק פוינט על הצלחתה, אבל הדבר אינו מעיד על הצלחתו של חוק עידוד השקעות הון. להיפך, ממשלת ישראל צריכה למקד את התמריצים שלה ביוזמות חדשות ולא במפעלים שגם ככה מצליחים. חברות כמו צ'ק פוינט וטבע הם כבר מזמן ילדים גדולים ומוצלחים, הגיע הזמן לעודד ילדים חדשים".

לחוק עידוד השקעות הון, שמכוחו מעניקה המדינה הטבות מס ומענקים נוספים לחברות ישראליות, יש שתי מטרות מרכזיות. הראשונה - לעודד מגורים באזורי פיתוח ולמשוך לשם עובדים באמצעות הקמת מפעלים. השנייה - לשפר את היצוא ובכך את מאזן מטבע-החוץ במשק. אולם לטענת בן-בסט זה זמן רב, הדרך שבה מנסה המדינה להשיג את המטרות הללו היא דרך עקומה ולא נכונה.

הטבות מס פחות יעילות ממענקים

בן-בסט: "הדרך שהמחוקק בחר ללכת בה בניסיון להקטין את הפער בין היצוא ליבוא היא שגויה. החוק עושה זאת על-ידי מתן תמריצים למפעלים שמייצאים לפחות 25% מתוצרתם. אולם הדבר הזה גורם לעיוות משמעותי, שכן את הפער בין יבוא ליצוא אפשר לצמצם גם על-ידי ייצור של תחליפי יבוא. כך למשל, אם אנחנו מייצאים ב-100 דולר לחו"ל, הפער ביחס ליבוא מצטמצם ב-100 דולר, אבל גם אם אני מייצר לשוק המקומי מוצרים תחליפיים, כמו נעליים או הלבשה, אני חוסך יבוא מחו"ל. זה לא נלקח בחשבון בחוק".

בעיה נוספת בחוק לעידוד השקעות היא תמרוץ הייצור באזורי פיתוח, בדרך של הטבות מס. לדברי בן-בסט, גם כאשר נותנים מענקים כספיים לחברות ישנן בעיות, אבל הבעיות בהטבות מס הרבה יותר גדולות.

"המענקים גורמים לכך שיקומו מפעלים עתירי הון ביחס לעבודה. מאחר שהתמריץ ליזם הוא פונקציה של היקף ההשקעה, היזם יעדיף טכנולוגיה עתירת מכונות וציוד, ודלה בעובדים. מחקרים רבים שנעשו על כך באוניברסיטאות, מראים שבמפעלים באזורי הפיתוח כל שקל השקעה מייצר פחות מקומות עבודה.

"עם זאת, למענקים יש יתרון גדול על פני הטבות מס. זאת, מכיוון שהבעיה המרכזית שבפניה עומד כל יזם היא הסיכון הכרוך בהשקעה. תמרוץ ההשקעות באמצעות מענקים מצמצם את הסיכון של היזם. אם המפעל ייכשל - הוא יפסיד פחות, כי קיבל מענק.

"לעומת זאת, הטבות מס לא מטפלות בכלל בסיכון של היזמים - הן ניתנות אך ורק למצליחים. לחברות שאין להן סיכון. לכן זה לא יעיל לתמרץ חברות שמצליחות ממילא, כמו טבע וצ'ק פוינט. ההשפעה של הטבות מס על הגדלת ההשקעות היא קטנה מאוד, והן הרבה פחות יעילות מהמענקים".

- טוענים כי הטבות המס אינן מתוקצבות, וכי קשה לשלוט עליהן.

"נכון. נקודה נוספת היא שהמענקים מתוקצבים בחוק, ולכן יש לנו שליטה על ההיקפים שלהם. הטבות המס אינן מתוקצבות כלל: ככל שהמפעל ירוויח יותר - ההטבה תהיה גדולה יותר. כמה שאתה גדול ומצליח יותר - ככה תקבל מתנה יותר גדולה. זה פשוט אבסורד".

החלטה שערורייתית

- האם ישנם מדדים אמפיריים להשפעת התמריצים הניתנים בשנים האחרונות מכוח חוק העידוד על אזורי הפיתוח במדינה?

"ממחקרים שבדקו את השלכות התמריצים להשקעות על אזורי הפיתוח עולה כי עד 1980 התמריצים הגדילו את המשקל של אזורי הפיתוח בתעסוקה. אבל 3 מחקרים שונים הראו כי מאז 1980 ועד 2009 התמריצים לא מגדילים את משקל אזורי הפיתוח בתעסוקה.

"ממצא מעניין נוסף מראה כי כאשר נגמרת תקופת ההטבות, מפעלים נוטשים את אזורי הפיתוח ועוברים למרכז. הנתונים הללו מדגימים היטב את הבעייתיות ואת חוסר היעילות שבתמריצים הקיימים".

- האם החלטת הממשלה מ-1995 - לצמצם את ההטבות דרך חוק עידוד השקעות הון - לא יושמה?

"ההחלטה יושמה, אבל ב-2005 נוספה לחוק הטבה שערורייתית, שטרפה את כל הקלפים. החלטה להעניק למפעלים שונים 'תמריץ אסטרטגי', שמשמעותו היא שמפעלים גדולים שינקטו יוזמות חדשות יהיו פטורים ממס על היוזמות הללו. מהתמריץ הזה נהנו עד עתה למעשה רק 5 חברות: טבע, צ'ק פוינט, כיל, אינטל ורפאל.

"אם תסתכל מה קרה מאז 2005, מסתבר שכתוצאה מהשינוי הזה, הטבות המס קפצו דרמטית, ובעצם הלכו בסך-הכול ל-5 החברות החזקות הללו. וכך, 75% מכלל הטבות המס, שמסתכמות ב-5.6 מיליארד שקל בשנה, ניתנים ל-5 חברות.

"התופעה עוד יותר מדהימה כשרואים מה קורה בתוך החברות עצמן: טבע מקבלת 85% מההטבות, ולמעשה כמעט 60% מכל הטבות המס של מדינת ישראל. חוק עידוד השקעות הון הפך בשנים האחרונות ל'חוק עידוד השקעות טבע'.

"הממשלה מכריזה כל פעם מחדש שהיא בעד עידוד התחרות ועידוד עסקים קטנים. אבל לפי החוק הזה לא עסקים קטנים ולא בינוניים נהנים מהתמריצים, והתחרות רק הולכת וקטנה. אנחנו משתמשים במקורות של המדינה בדרך בלתי יעילה".

- מה הם הפתרונות שלך למצב הקלוקל שעליו דיברת?

"אם רוצים להגשים ביעילות את המטרות העומדות בבסיס החוק לעידוד השקעות הון, צריך דבר ראשון לבטל את סעיף 'ההעברות האסטרטגיות' בחוק, כי אין מקום להפלות לטובה חברות גדולות לעומת אחרות. דבר שני שצריך לעשותו הוא לבטל את התמריץ ליצוא, בגלל הסיבות שדיברתי עליהן קודם.

- כמו כן, צריך להשאיר את מתן התמריצים רק לאזורי הפיתוח, ולתת אותם רק באמצעות מענקים שמקטינים את סיכון ההשקעה, ולא באמצעות הטבות מס.

"ולסיום, בטווח הארוך, צריך לצמצם בהדרגה בכלל את המענקים באזורי הפיתוח ולהמיר את התקציב המיועד להם בתוכניות לשיפור איכות החיים של התושבים בפריפריה. מה שימשוך אנשים להתגורר ולעבוד באזורי הפיתוח זה איכות חיים. אנשים רוצים, בנוסף למקום עבודה, תיאטרון, תרבות, חינוך טוב, גינות ציבוריות, ניקיון. אלה דברים שחסרים באזורי הפיתוח, ושם צריכים להיות מושקעים המשאבים. תראה למשל מקום מטופח כמו כפר-ורדים בגליל. אנשים מתים לגור שם, אבל ביישובים הסמוכים לו אנשים לא רוצים לגור".

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד