גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צ'ק פוינט וטבע ילדים גדולים, צריך לעודד ילדים חדשים"

פרופ' אבי בן-בסט טוען כי המדינה מנסה להגשים את מטרותיו של חוק עידוד השקעות הון בדרך "עקומה ולא נכונה" ■ לדבריו, על הממשלה לתמרץ יוזמות חדשות ולא מפעלים מצליחים ממילא ■ ויש לו גם הצעות לפתרון המצב הנוכחי

חברת צ'ק פוינט, בשליטת גיל שויד, דיווחה אתמול (ה') על עלייה של 4% בהכנסותיה ברבעון השני של 2013 ל-340 מיליון דולר, לעומת 328.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. על רקע הנתונים המרשימים הללו של החברה, קשה שלא לזכור כי צ'ק פוינט היא אחת מהחברות הציבוריות שקיבלו את הטבות המס מהגדולות ביותר מהמדינה בשנים האחרונות.

כפי שנחשף השבוע, בעקבות עתירת "גלובס" לבית המשפט, בשנים 2006-2011 קיבלה צ'ק פוינט הטבות בהיקף כולל של 1.65 מיליארד שקל. חברת טבע קיבלה הטבות בסכום-עתק של 11.8 מיליארד שקל, וכיל קיבלה הטבות מס בהיקף של 2.2 מיליארד שקל.

בתגובה להודעת צ'ק פוינט על הגידול בהכנסותיה, אומר ל"גלובס" מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן-בסט מהאוניברסיטה העברית, כי "אני מברך את צ'ק פוינט על הצלחתה, אבל הדבר אינו מעיד על הצלחתו של חוק עידוד השקעות הון. להיפך, ממשלת ישראל צריכה למקד את התמריצים שלה ביוזמות חדשות ולא במפעלים שגם ככה מצליחים. חברות כמו צ'ק פוינט וטבע הם כבר מזמן ילדים גדולים ומוצלחים, הגיע הזמן לעודד ילדים חדשים".

לחוק עידוד השקעות הון, שמכוחו מעניקה המדינה הטבות מס ומענקים נוספים לחברות ישראליות, יש שתי מטרות מרכזיות. הראשונה - לעודד מגורים באזורי פיתוח ולמשוך לשם עובדים באמצעות הקמת מפעלים. השנייה - לשפר את היצוא ובכך את מאזן מטבע-החוץ במשק. אולם לטענת בן-בסט זה זמן רב, הדרך שבה מנסה המדינה להשיג את המטרות הללו היא דרך עקומה ולא נכונה.

הטבות מס פחות יעילות ממענקים

בן-בסט: "הדרך שהמחוקק בחר ללכת בה בניסיון להקטין את הפער בין היצוא ליבוא היא שגויה. החוק עושה זאת על-ידי מתן תמריצים למפעלים שמייצאים לפחות 25% מתוצרתם. אולם הדבר הזה גורם לעיוות משמעותי, שכן את הפער בין יבוא ליצוא אפשר לצמצם גם על-ידי ייצור של תחליפי יבוא. כך למשל, אם אנחנו מייצאים ב-100 דולר לחו"ל, הפער ביחס ליבוא מצטמצם ב-100 דולר, אבל גם אם אני מייצר לשוק המקומי מוצרים תחליפיים, כמו נעליים או הלבשה, אני חוסך יבוא מחו"ל. זה לא נלקח בחשבון בחוק".

בעיה נוספת בחוק לעידוד השקעות היא תמרוץ הייצור באזורי פיתוח, בדרך של הטבות מס. לדברי בן-בסט, גם כאשר נותנים מענקים כספיים לחברות ישנן בעיות, אבל הבעיות בהטבות מס הרבה יותר גדולות.

"המענקים גורמים לכך שיקומו מפעלים עתירי הון ביחס לעבודה. מאחר שהתמריץ ליזם הוא פונקציה של היקף ההשקעה, היזם יעדיף טכנולוגיה עתירת מכונות וציוד, ודלה בעובדים. מחקרים רבים שנעשו על כך באוניברסיטאות, מראים שבמפעלים באזורי הפיתוח כל שקל השקעה מייצר פחות מקומות עבודה.

"עם זאת, למענקים יש יתרון גדול על פני הטבות מס. זאת, מכיוון שהבעיה המרכזית שבפניה עומד כל יזם היא הסיכון הכרוך בהשקעה. תמרוץ ההשקעות באמצעות מענקים מצמצם את הסיכון של היזם. אם המפעל ייכשל - הוא יפסיד פחות, כי קיבל מענק.

"לעומת זאת, הטבות מס לא מטפלות בכלל בסיכון של היזמים - הן ניתנות אך ורק למצליחים. לחברות שאין להן סיכון. לכן זה לא יעיל לתמרץ חברות שמצליחות ממילא, כמו טבע וצ'ק פוינט. ההשפעה של הטבות מס על הגדלת ההשקעות היא קטנה מאוד, והן הרבה פחות יעילות מהמענקים".

- טוענים כי הטבות המס אינן מתוקצבות, וכי קשה לשלוט עליהן.

"נכון. נקודה נוספת היא שהמענקים מתוקצבים בחוק, ולכן יש לנו שליטה על ההיקפים שלהם. הטבות המס אינן מתוקצבות כלל: ככל שהמפעל ירוויח יותר - ההטבה תהיה גדולה יותר. כמה שאתה גדול ומצליח יותר - ככה תקבל מתנה יותר גדולה. זה פשוט אבסורד".

החלטה שערורייתית

- האם ישנם מדדים אמפיריים להשפעת התמריצים הניתנים בשנים האחרונות מכוח חוק העידוד על אזורי הפיתוח במדינה?

"ממחקרים שבדקו את השלכות התמריצים להשקעות על אזורי הפיתוח עולה כי עד 1980 התמריצים הגדילו את המשקל של אזורי הפיתוח בתעסוקה. אבל 3 מחקרים שונים הראו כי מאז 1980 ועד 2009 התמריצים לא מגדילים את משקל אזורי הפיתוח בתעסוקה.

"ממצא מעניין נוסף מראה כי כאשר נגמרת תקופת ההטבות, מפעלים נוטשים את אזורי הפיתוח ועוברים למרכז. הנתונים הללו מדגימים היטב את הבעייתיות ואת חוסר היעילות שבתמריצים הקיימים".

- האם החלטת הממשלה מ-1995 - לצמצם את ההטבות דרך חוק עידוד השקעות הון - לא יושמה?

"ההחלטה יושמה, אבל ב-2005 נוספה לחוק הטבה שערורייתית, שטרפה את כל הקלפים. החלטה להעניק למפעלים שונים 'תמריץ אסטרטגי', שמשמעותו היא שמפעלים גדולים שינקטו יוזמות חדשות יהיו פטורים ממס על היוזמות הללו. מהתמריץ הזה נהנו עד עתה למעשה רק 5 חברות: טבע, צ'ק פוינט, כיל, אינטל ורפאל.

"אם תסתכל מה קרה מאז 2005, מסתבר שכתוצאה מהשינוי הזה, הטבות המס קפצו דרמטית, ובעצם הלכו בסך-הכול ל-5 החברות החזקות הללו. וכך, 75% מכלל הטבות המס, שמסתכמות ב-5.6 מיליארד שקל בשנה, ניתנים ל-5 חברות.

"התופעה עוד יותר מדהימה כשרואים מה קורה בתוך החברות עצמן: טבע מקבלת 85% מההטבות, ולמעשה כמעט 60% מכל הטבות המס של מדינת ישראל. חוק עידוד השקעות הון הפך בשנים האחרונות ל'חוק עידוד השקעות טבע'.

"הממשלה מכריזה כל פעם מחדש שהיא בעד עידוד התחרות ועידוד עסקים קטנים. אבל לפי החוק הזה לא עסקים קטנים ולא בינוניים נהנים מהתמריצים, והתחרות רק הולכת וקטנה. אנחנו משתמשים במקורות של המדינה בדרך בלתי יעילה".

- מה הם הפתרונות שלך למצב הקלוקל שעליו דיברת?

"אם רוצים להגשים ביעילות את המטרות העומדות בבסיס החוק לעידוד השקעות הון, צריך דבר ראשון לבטל את סעיף 'ההעברות האסטרטגיות' בחוק, כי אין מקום להפלות לטובה חברות גדולות לעומת אחרות. דבר שני שצריך לעשותו הוא לבטל את התמריץ ליצוא, בגלל הסיבות שדיברתי עליהן קודם.

- כמו כן, צריך להשאיר את מתן התמריצים רק לאזורי הפיתוח, ולתת אותם רק באמצעות מענקים שמקטינים את סיכון ההשקעה, ולא באמצעות הטבות מס.

"ולסיום, בטווח הארוך, צריך לצמצם בהדרגה בכלל את המענקים באזורי הפיתוח ולהמיר את התקציב המיועד להם בתוכניות לשיפור איכות החיים של התושבים בפריפריה. מה שימשוך אנשים להתגורר ולעבוד באזורי הפיתוח זה איכות חיים. אנשים רוצים, בנוסף למקום עבודה, תיאטרון, תרבות, חינוך טוב, גינות ציבוריות, ניקיון. אלה דברים שחסרים באזורי הפיתוח, ושם צריכים להיות מושקעים המשאבים. תראה למשל מקום מטופח כמו כפר-ורדים בגליל. אנשים מתים לגור שם, אבל ביישובים הסמוכים לו אנשים לא רוצים לגור".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

וול סטריט ננעלה בעליות; פאגאיה זינקה ב-20%, פלייטיקה ב-14%

הדאו ג'ונס עלה ב-0.9% וחתם רצף של שבעה ימי עליות ● ישראליות: טאואר, קמטק, ופייבר עלו בעקבות הדוחות, סולראדג' נפלה ב-9% ● חברת משחקי הוידאו רובלוקס צללה ב-20% ● האנליסטית שמסמנת את החברה שתרוויח הכי הרבה מ-AI ● בבנק אוף אמריקה אופטימיים לגבי Arm, למרות התחזית הפושרת של החברה ● באופנהיימר ממליצים על גילת עם אפסייד של 43%, מתמודדת על שלושה חוזים גדולים

בורסת ת''א זינקה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א סוגרת שבוע ירוק: המדדים המובילים זינקו ביותר מ-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.9% ● הבורסה פרסמה את סיכום המסחר השבוע: מדדי הטכנולוגיה הובילו את העליות ● עליות שערים אפיינו גם את מדדי איגרות החוב המקומיות, בדומה לאגרות בארה"ב ● מניות קמטק, טאואר ונובה זינקו היום בעקבות הדוחות

עידן עופר, בעלי או.פי.סי אנרגיה / צילומים: סיון פרג', shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שוב מפסיד ברכב החשמלי: עידן עופר מחק עשרות מיליוני שקלים במיזם עמדות טעינה

כעשור לאחר קריסת מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס שהוביל עופר, הפחיתה או.פי.סי אנרגיה שבשליטתו כ־44 מיליון שקל מהשקעה שביצעה במניות חברת טעינת הרכב ג'ינרג'י ● זאת לאחר שניסיון להפריד כוחות עם יזם החברה נכשל

וולבו EX30 TWIN MOTOR / צילום: יח''צ

החל מ-234 אלף שקל: הרכב שמצליח לעורר סערה

רכב הפנאי החשמלי הקומפקטי של וולבו מצליח לשלב ביצועים רציניים מאוד עם טווח נסיעה שימושי ושלדה אירופית ● יש כמה מוזרויות בתא הנוסעים, אך החבילה הכוללת מרשימה מאוד

שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו. הבור התקציבי מעמיק / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

מודי'ס בדוח על ישראל: הגירעון והחוב יהיו גבוהים מהצפוי. השלכות המלחמה על הכלכלה יימשכו שנים

סוכנות הדירוג לא שינתה את דירוג האשראי של ישראל והשאירה את התחזית השלילית, זאת לאחר שבפברואר הורידה את הדירוג ל-A2 ● במודי'ס ציינו כי למרות שהסיכון להסלמה לעימות צבאי עם איראן אינו זניח, הוא עדיין נמוך יחסית "בשל גורמים ממתנים"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP(Kin Cheung), Shutterstock

רדיקלים מוסלמיים מנצחים בבחירות מקומיות באנגליה ופוטין מתקרב אל פטר הגדול

מוסלמים מנצחים בבחירות מקומיות באנגליה עם דגלים פלסטיניים ועם כרזות לטובת עזה ● אדאני (מנמל חיפה) הופך לכדור משחק בבחירות בהודו ● פוטין, תקופת כהונה חמישית, משתווה לסטאלין ● חדשות משפטיות טובות לטראמפ ● אורנגאוטן חובש את הפצע

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

חדשות טובות לענף הבנייה: טורקיה אישרה לחדש אספקות לישראל

בזמן שבישראל משרד החוץ ומשרד הכלכלה פועלים בקדחתנות בימים האחרונים כדי להפסיק את התלות הישראלית ביבוא מטורקיה גם בטווח הארוך, משרד המסחר הטורקי שלח מכתבים למפעלים בענף הבניין המקומי ועדכן אותם על אישור זמני לחדש את האספקות לישראל

ערן כהן, מנכ''ל אלסטום ישראל / צילום: אלסטום

מנכ"ל אלסטום בישראל לא חושב שצפויה בריחת משקיעים: "הפן הכלכלי קובע"

ערן כהן, מנכ"ל אלסטום ישראל, תאגיד התשתיות הצרפתי, מסביר כי פעילות החברות הזרות לא נפגעה, למרות המלחמה: "מה שמוביל זה האינטרס העסקי" ● בראיון לגלובס הוא מתייחס לראשונה לטענות על עיכוב בקו האדום ולעזיבת החברה הספרדית שבנתה את הרכבת הקלה בירושלים

''ספגטי'' טונה. כחולת סנפיר מיוון / צילום: אסף קרלה

אחת המסעדות הטובות בישראל שינתה גישה בגלל המלחמה - ובינתיים, זה כנראה משתלם

מסעדת העילית היפנית איי, שאיבדה טבח בנובה, נסגרה לכמה חודשים ● היא נפתחה מחדש נגישה יותר, תוך שמירה על עומק הטעמים והייחודיות

חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה / צילום: Associated Press, Vahid Salemi

עם למעלה מ-30 אלף חיילים: האיום החדש של איראן על ישראל

חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה, התייחס לסוגיה של פעילות ימית באגן הים התיכון, לצורך הידוק ההתקפה על ישראל ● זוהי לא הפעם הראשונה שמתייחסים באיראן לסוגיה זו, ולפני חודשים ספורים הוקם בסיג' ימי, משמר מתנדבים שיכלול לפי טהרן כ־55 אלף איש על כ־33 אלף כלים

בניין חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

האנליסטים מרוצים מטבע: "השוק עוד לא עיכל את שינוי ה-DNA בחברה"

טבע פרסמה אתמול דוחות ואשררה את התחזית השנתית, כשבמקביל דיווחה על תוצאות חיוביות בניסוי קליני בתרופה מקורית לטיפול בסכיזופרניה ● האנליסטים מעריכים כי התרופה תוכל להימכר במאות מיליוני דולרים ואף למעלה ממיליארד דולר

היישוב עלי ביהודה ושומרון / צילום: מיכאל יעקובסון

לראשונה: בג"ץ חייב את המשטרה לחקור בנייה לא חוקית ביו"ש

בג"ץ קבע כי על משטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית בגין בנייה לא חוקית במאחז היובל, שנמצא ביישוב עלי ● ההכרעה בעתירה, שהוגשה על־ידי תנועת "שלום עכשיו", נדחתה מאז 2018, עקב הצהרת המדינה כי תוקם יחידת אכיפה ייעודית שתחקור חשדות לבנייה לא חוקית - שהקמתה בסוף בוטלה

לוחמי צה''ל ברצועת עזה, השבוע

הותר לפרסום: ארבעה לוחמים נפלו בקרבות ברצועת עזה, ארבעה נוספים נפצעו קשה

באותו אירוע שבו נפלו הלוחמים, נפצעו קשה קצין ולוחם. בדרום הרצועה נפצעו קשה שני לוחמים נוספים • בקבינט המלחמה והקבינט המורחב אישרו פה אחד: צה"ל יעמיק את הפעולה ברפיח • אזעקות הופעלו בבאר שבע ובגליל • זוהתה נפילה בבאר שבע, נזק נגרם לבית • עדכונים בולטים

רינת אפרימה, מנכ''לית קימברלי קלארק ישראל / צילום: נירי גתמון

אחרי 7 חודשים עם מ"מ: זו המנכ"לית החדשה של קימברלי קלארק ישראל

אפרימה תחליף את דורון רוזנפלד, סמנכ''ל הכספים, שכיהן כמ"מ מנכ"ל קימברלי קלארק ישראל מאז סוף ספטמבר 2023, לאחר שטל רבן הודיע על פרישה

ברוכים הבאים

להתעורר מול חיזבאללה: הכפר הבדואי שתושביו לא מוכנים לנטוש

בתחילת המלחמה פונו אנשי ערב אל-עראמשה מבתיהם, אך הקשיים הכלכליים והמנטליים גרמו להם לחזור לכפר, הסמוך לגבול לבנון ● הפחד אמנם קיים, אך מבחינתם אין אפשרות אחרת: "הגענו למצב שבו למשפחות אין כסף לקנות גלידה לילדים שלהן. כמה אפשר לשבת במלון?"

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הדאו ננעל בעליות בשבוע הטוב ביותר מתחילת השנה

נעילה חיובית באירופה ● מדד הניקיי ננעל בעליות של 0.5%, בורסת שנחאי ננעלה ללא שינוי ממשי, ומדד שנזן ננעל בירידה של 0.6% ● מניית שירות אחסון הענן דרופבוקס עולה לאחר שאמש פרסמה דוחות שעלו על התחזיות ● אחרי שני רבעונים של צמיחה שלילית, התמ"ג הבריטי עלה

מטוס הריגול הבריטי ''Shadow R1'' / צילום: צילום מאתר חיל האוויר הבריטי

דיווח: מטוסי ריגול בריטיים אספו 1,000 שעות של צילום ברצועת עזה

לפי הפרסום באתר Declassified UK, במהלך גיחות האיסוף של חיל האוויר נאספו עד 1,000 שעות של צילומים מאז חודש דצמבר, ואלו נמשכות גם בימים האחרונים ● בין 132 החטופים שנמצאים בשבי חמאס מאז ה־7 יש שני אזרחים בריטים, והמשימות נובעות גם מהצורך לאתר אותם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

השר ברקת: "הצעד של ארדואן יפגע בעיקר בתדמית הכלכלה הטורקית"

לפי נוכחים בכנס מכון היצוא בנושא קשרי הסחר של ישראל עם טורקיה אמר שר הכלכלה ניר ברקת כי תגובה לטורקיה תפגע ביוקר המחיה ● אך לא כולם מסכימים, יעל רביע־צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אמרה כי "צריך לצמצם את היקפי הסחר עם טורקיה"

קמפיין טורנדו

האם הצופים עדיין זוכרים מי הייתה הפרזנטורית הקודמת של טורנדו?

הנוכחות הגבוהה של מותג המזגנים על המסך הופכת את הפרסומת בכיכובה של נעמי לבוב לאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● המפרסם שהשקיע את הסכום הגבוה ביותר, זה השבוע השני, הוא free TV כ–1.4 מיליון שקל

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

רשות החברות דורשת להקפיא את הליך מינוי מנכ"ל נת"ע

דרישה מאחד מחברי ועדת האיתור לפרוש, גרמה למ"מ רשות החברות ינקי קוינט להקפיא את הליך בחית המנכ"ל "מחשש לתקינות ההליך" ● אך לגלובס נודע כי והבה לא השתתף בניקוד המועמדים ● ומי המועמדים המובילים לתפקיד?