האם מותר לשופטים להתעלם מהפרת חוק על-ידי רשויות ציבוריות, בנימוק שיש "לעודד אותן לשמור על החוק"? כך פעלה באחרונה שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מרים סוקולוב, שסירבה לפסוק הוצאות לחובתה של עיריית תל-אביב, במסגרת עתירה מינהלית נגד העירייה שהגישו תושבי שכונת רמת-אביב, ושבמהלכה התברר כי העירייה אכן פעלה שלא כדין.
"יש צורך לעודד רשויות ציבוריות לעשות את המוטל עליהן, גם אם הן מגיעות במסגרת עתירה מינהלית לבית המשפט", כתבה סוקולוב בנמקה את סירובה לפסוק הוצאות לחובת העירייה, "ועל מנת לעודדן ניתן אף לפטור אותן מתשלום הוצאות במקרים המתאימים".
העותרים, תושבים אחד הרחובות ברמת-אביב שבצפון תל-אביב, החליטו לפני חודשים אחדים להגיש עתירה מינהלית נגד העירייה, באמצעות עו"ד רותי גבעון, לטענתם בשל הפרות חוק מצידה במשך שנים ארוכות.
בסמוך לבתיהם של העותרים קיים שטח ציבורי פתוח (שצ"פ) המשמש כגן ציבורי לרווחת התושבים, אלא שהעירייה התירה לקבלן הגינון להשתלט על השטח, להחנות בו מכוניות וטרקטורים, להפוך אותו למשרדיו ואף להקים בו מטמנת פסולת.
בהמשך, לאחר פניית התושבים לעירייה, היא אף יצקה במקום משטח בטון בלא היתרים מתאימים, והודיעה כי תפסיק את הבנייה, רק לאחר שהתושבים פנו לקבלת צו הפסקת עבודות.
השופטת סוקולוב קיימה שני דיונים בעתירה המינהלית. בין הדיון הראשון לשני פעלה העירייה לתקן את מרבית הליקויים שעליהם הצביעו התושבים בעתירתם - ופירוש הדבר, לטענתם, היה שהעירייה מודה בכך שעד לאותו זמן פעלה שלא כדין. לפיכך הם ביקשו מבית המשפט שיפסוק הוצאות לטובתם, כדי שהוצאות שכירת עורכת הדין שייצגה אותם בהליכים מול העירייה ובעתירה המינהלית, שהגיעו ל-28 אלף שקל, לא יצטרכו לצאת מכיסם.
"אחרי הדיון הקודם בבית המשפט, הנחתה השופטת את העירייה לבצע מספר פעולות שיועילו וייטיבו את השימוש בשצ"פ", אמרה נציגת העירייה בבית המשפט. "העירייה מיהרה לעשות כן ועשתה כן במלוא הרצון, מתוך תודעת שירות כתפקידה של העירייה, ולכן אני סבורה כי אין לחייב את העירייה בהוצאות".
ביצוע מהיר
השופטת סוקולוב סירבה לפסוק הוצאות לטובת התושבים העותרים: "אין מחלוקת על כך שכל המוטל על העירייה בוצע בדחיפות, בהתאם להוראת בית המשפט", היא כתבה, "ואת שנותר יש לבצע תוך שבועיים. בנסיבות הללו, אינני סבורה כי יש לחייב את העירייה בתשלום הוצאות, ולו גם מחצית ההוצאות כפי שביקש העותר".
לדבריה, "יש צורך לעודד רשויות ציבוריות לבצע את המוטל עליהן, גם אם הן מגיעות במסגרת עתירות לבית המשפט, בזמן קצר וביעילות. ועל מנת לעודדן, ניתן אף לפטור אותן מתשלום הוצאות במקרים המתאימים".
השופטת הורתה, עם זאת, להשיב לעותרים את אגרת בית המשפט.
כדי להביע את התרעומת על התנהלות השופטת סוקולוב, פנו התושבים לנציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג.
"הטענות שלנו בעתירה בעצם התקבלו על-ידי העירייה, שבכך הודתה כי עד אז היא פעלה בנגוד לחוק", כתב נציג התושבים, העיתונאי יוסי מלמן, בתלונה לנציב. "ההיגיון שלי אומר שהשופטת הייתה צריכה דווקא להטיל הוצאות על העירייה, כדי שתבין שעליה לכבד את החוק ככתבו וכלשונו ומיד, ולא לגרור רגליים, למשוך אזרחים באף, להביאם לבית המשפט ולגזול מזמנם, מזמנו של בית המשפט ולגרום להוצאות מיותרות גם לקופה הציבורית".
מלמן אף הלין על כך שהשופטת מנעה ממנו לשאת דברים באולם בית המשפט, ואף סירבה לציין את סירובה לעשות כן בפרוטוקול הדיון.
נדחתה התלונה
נציב התלונות על שופטים, אליעזר גולדברג, דחה את תלונת התושבים בכל הנוגע לסירובה של השופטת סוקולוב לאפשר למלמן לשאת דברים בבית המשפט, בנימוק שהיה מיוצג. ואולם, בכל הנוגע לסירובה של השופטת סוקולוב לציין את סירובה בפרוטוקול - התלונה נמצאה מוצדקת.
"אינני רואה מקום לדחות את גירסת המתלונן ובאת-כוח העותרים, כי המתלונן ביקש מכבוד השופטת כי סירובה לאפשר לו לשאת דברים יירשם בפרוטוקול", כתב הנציב אליעזר גולדברג בהחלטתו. "רישום החלטת הסירוב התחייב כדי שהפרוטוקול ישקף כראוי את קורות הדיון, גם נוכח בקשת באת-כוח העותרים שנרשמה, לאפשר למתלונן להישמע". (עת"מ 10565/12/12).