שבירת קרטל האשלג העולמי שצפוי להוביל לירידת מחירים וכתוצאה מכך לירידה ברווחי החברות המפיקות אותו, הוא כאב ראש נוסף - וגדול מקודמיו - עבור בעלת השליטה בכיל , החברה לישראל של עידן עופר. מכירות האשלג היוו 33% מהכנסות החברה ב-2012 ותרמו כ-63% מהרווח התפעולי בשנה זו. מכאן, שהירידה במחיר האשלג צפויה לפגוע בצורה משמעותיות ברווחיותה של כיל.
כיל היא החזקת העוגן של החברה לישראל, וגם אחרי הירידה החדה במניית החברה בחצי השנה האחרונה, היא מהווה כמעט 80% מהפורטפוליו שלה. ההחזקה בכיל, וקבלת הדיבידנדים שזרמו ממנה, אפשרו לחברה לישראל לגייס עד היום חוב בריביות נמוכות וללא ביטחונות, ולממן את ההשקעות השאפתניות שלה, שרובן התבררו ככישלונות.
הדוגמה האחרונה לכך הייתה התנפצות חזון הרכב החשמלי של חברת בטר פלייס, שהחברה לישראל הייתה משקיע עיקרי שלה. בטר פלייס הגישה בקשת פירוק במאי האחרון, לא לפני שהחברה לישראל השקיעה בה קרוב ל-300 מיליון דולר. השקעת ענק נוספת בענף הרכב שטיבה יתברר בשנה הבאה, אך כבר היום החששות הנלווים לה רבים, היא במיזם הרכב הסיני "קורוס", בו השקיעה החברה לישראל עד כה 368 מיליון דולר.
גם מההשקעות קונבנציונליות יותר שביצעה החברה לישראל בשנים האחרונות היא לא ממש רוותה נחת. ב-2007 רכשה החברה מהמדינה את מניות השליטה בבית הזיקוק בחיפה בתמורה לכ-2.4 מיליארד שקל, ונכון להיום נמצאת החברה לישראל בהפסד של כ-900 מיליון שקל "על הנייר" בגין השקעה זו.
השקעה כושלת נוספת בחסות מדינת ישראל היא זו שנעשתה בחברת הספנות צים, השוקעת תחת נטל החובות שלה. החברה לישראל עלולה לאבד נתח משמעותי ואולי אף את כל החזקתה בצים, במסגרת הסדר חוב שני בארבע שנים עם נושיה השונים. זאת, לאחר שבמסגרת ההסדר הקודם היא הזרימה לצים למעלה מחצי מיליארד דולר.
גם יצרנית השבבים טאואר מסרבת להתרומם, ונראה שבתוכניות העבודה של החברה לישראל כבר לוקחים בחשבון הזרמה של עשרות מיליוני שקלים לחברה מדי מספר שנים. הפעם האחרונה שהזרמה כזאת בוצעה הייתה בחודש האחרון.
גם השקעת העוגן שוקעת
כאמור, על כל ההפסדים וההזרמות הללו חיפתה עד היום כיל באמצעות הדיבידנדים ששילמה (ב-2012 לבדה חילקה החברה דיבידנדים בהיקף של למעלה ממיליארד דולר), אלא ששילוב של מספר אירועים בחצי השנה האחרונה הביא לכך שכעת גם השקעת העוגן של החברה לישראל עוברת זעזוע. כולל הצניחה שנרשמה היום במנייתה איבדה כיל לא פחות משליש משוויה מאז תחילת השנה.
בין האירועים הללו ניתן לציין את שער הדולר הנמוך וההאטה הכלכלית בעולם, שבאה לידי ביטוי בגידול בהיצע הפוספטים; את סירובו של שר האוצר למכירת כיל לפוטאש (בין היתר מכיוון ששר הרווחה ממפלגתו, הוא גם ראש עיריית דימונה שרבים מתושביה מועסקים במפעלי כיל); ואת הקמת ועדת ששינסקי 2 שתבחן את היקף התמלוגים והמס שמשלמת כיל למדינה. הוועדה צפויה לפרסם את המלצותיה ביוני 2014, ועד שהן יאושרו תחלוף לפחות עוד שנה וחצי של חוסר ודאות עבור המשקיעים.
ההודעה היום על פירוק קרטל האשלג היא נדבך נוסף ומרכזי בסערה המושלמת שחווה כיל בתקופה האחרונה, בה נראה שכל הגורמים, חיצוניים ופנימיים, חברו כנגדה.