מספיחי פרשת חברות-הקש של ח"כ אביגדור ליברמן: הפרקליטות, בראשות היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורתה על סגירת תיקי החקירה נגד מיכל ליברמן-גילון, בתו של שר החוץ לשעבר; נגד פרקליטו, עו"ד יואב מני; ונגד שרון שלום, שהיה ראש הסגל של ליברמן; בשל חוסר ראיות מספיקות. זאת, בדומה לעילת סגירת התיק בפרשה נגד ליברמן עצמו - כך נודע ל"גלובס".
ההחלטה לסגור את תיקי החקירה נגד השלושה התקבלה כבר לפני מספר חודשים, ואולם היא לא פורסמה עד היום.
החשדות נגד ליברמן בפרשת "חברות-הקש" עסקו בשליטתו בחברות שונות, שאליהן הועברו כספים בהיקף של מיליוני דולרים שמקורם באנשי עסקים פרטיים, בין השנים 2001-2008, בהן כיהן כשר וכחבר כנסת.
עו"ד מני היה חשוד בשותפות למירמה והפרת אמונים וקבלת דבר בימרמה בנסיבות מחמירות; ליברמן-גילון ושלום היו חשודים בהלבנת הון וסיוע למירמה והפרת אמונים.
כספים מאנשי עסקים
לאחר פרישתו מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ב-1997, החל ליברמן בפעילות עסקית בארץ ובעולם, באמצעות שתי חברות שהקים בישראל ובקפריסין. לפי החשד שנחקר, לצד פעילות החברות קיים ליברמן מערכות קשרים עם אנשי עסקים בארץ ובחו"ל, שכתוצאה מהן התקבלו בחברות הללו, ומאוחר יותר גם בתאגידים נוספים שהקים, כספים בסכומי-עתק, לרבות כספים שלא הגיעו כתוצאה מפעילות אותם תאגידים, ולא שיקפו תמורה עבור פעילותם.
בפרשה נחקר חשד כי לקראת מינויו של ליברמן לשר ובמהלך תקופות כהונותיו הציבוריות לאחר מכן, הוא קשר קשר עם עו"ד מני לגיבוש תוכנית לצורך המשך הפעילות הפיננסית, שלא כדין. השניים פעלו, לפי החשד, באופן שיטתי ומכוון להסתרת הפעילות, תוך ביצוע מעשי מירמה שיטתיים ומתמשכים כלפי הציבור ומוסדות המדינה.
ליברמן נחשד כי במקביל לכהונותיו הציבוריות המשיך לקיים את עסקיו הפרטיים, ובתוך כך המשיך גם ליהנות מהזרמתם של אותם תקבולים לחברות שבשליטתו, תוך הפרת חובות הדיווח על פעילותו האמורה ותוך הגשת דוחות כוזבים על פעילותו ונכסיו.
לפי החשד, שלא התגבש לבסוף לכתב אישום, הציג ליברמן מצג כוזב כלפי הציבור ומבקר המדינה, ולפיו מכר במלואן את כל זכויותיו בחברות. זאת, אף שהמשיך לקיים את עסקיו באמצעות אותם תאגידים ונהנה מהזרמת הכספים לחברות שבשליטתו, באמצעות תאגידים חדשים שייסד או שרכש בישראל, בקפריסין ובאיי הבתולה הבריטיים, שנרשמו על שם "אנשי-קש" אחרים.
ליברמן עומד בימים אלה לדין בבית משפט השלום בירושלים בפרשה אחרת. הוא מואשם במירמה והפרת אמונים, על כך שבמהלך כהונתו כשר החוץ פעל לקידום מינויו של זאב בן-אריה לשגריר ישראל בלטביה. זאת, למרות שבתפקידו הקודם של בן-אריה, כשגריר בבלארוס, הדליף לליברמן פרטים מתוך מסמך חיקור הדין שהתבקש להעביר לשלטונות בלארוס, במסגרת חקירת משטרת ישראל נגד ליברמן בפרשת חברות-הקש - חקירה שכאמור הסתיימה ללא כתב אישום.