מאבק החניה העיקש בישראל הגיע לסיומו עם זיכויו של עו"ד יורם ניצן. ניצן הורשע בפברואר האחרון ונקנס ב-9,000 שקל, תוך שבית משפט השלום בירושלים כינה אותו "עבריין חניה סדרתי" - אולם הוא ערער למחוזי בירושלים וזוכה מחמת הספק.
ניצן הורשע בפברואר ב-5 מקרים של חניה על המדרכה ברחוב הלל בירושלים, ספג קנס גדול יחסית בסך 9,000 שקל והוגדר על-ידי השופט פאול שטרק בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים כ"עבריין חניה סדרתי".
מפרוטוקול הדיון התברר כי ניצן מנהל מאבק של איש אחד כנגד מוסדות השלטון, בראש ובראשונה מול עיריית ירושלים, על מה שהוא מכנה "זכות החניה". לדבריו, הוא זכה כבר ב-30 תיקי חניה, ועוד כ-30 תיקים נגדו בעבירות חניה עומדים פתוחים.
לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בירושלים, בעקבות ערעור שהגיש ניצן, כי יש לבטל את פסק הדין של בית משפט השלום בעיר ולזכות את ניצן מחמת הספק.
המחלוקת העיקרית בתיק הייתה האם המקום בו חנה ניצן ברחוב הלל בירושלים הוא אכן מדרכה או לא.
"הגדרת המקום כשטח מיועד דווקא למעבר הולכי רגל איננה חד-משמעית", קבעה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן. "לפיכך היה מקום לזכות את המערער, ולו מחמת הספק".
ניצן טען כי לא הייתה מניעה לחנות במקום בו חנה ברחוב הלל, אולם העירייה טענה כי מדובר במדרכה.
"כל הפקחים שנתנו למערער דוחות העידו כי רכבו של המערער חנה על מדרכה. לדעת כולם המקום הוא מדרכה", נכתב בפסק הדין. "עם זאת, יתר הראיות אינן תומכות בכך מעבר לספק סביר, ומכל מקום - לא ניתן לקבוע כי הבנת המערער את מצב הדברים לא הייתה סבירה".
ניצן הוכיח בראיות כי לא מדובר בהכרח במדרכה, ובין היתר הציג תמונות של המקום בו חנה רכבו והראה כי באותו מקום ישנם סימוני חניה, ובין היתר גם סימון לחניית נכים. כמו כן הוא הוכיח כי "משבצות" החניה תחומות באבני שפה משמאל לחניה האחרונה ולאורך הכביש מאחורי כלי הרכב החונים.
"ניתן לראות זאת בבירור", נכתב בפסק הדין, "בין החניה האחרונה בשרשרת לחניה הראשונה שלאחריה מפרידה דרך הגישה למבוא המתמיד, וזו חוצה את המדרכה שלצד רחוב הלל, לצד הבניינים, ונכנסת למבוא המתמיד".