מה נגזר על עורך הדין שהוביל את מאבק החניה העיקש בישראל?

ביהמ"ש הכריע: הרשעה, קנס חריג של 9,000 שקל והכינוי הלא-מחמיא "עבריין חניה סדרתי" ■ סיפורו של עו"ד ניצן יורם, שהחליט להילחם על אחת הזכויות הבסיסיות של כל אזרח: הזכות לחניה ■ עוד 30 תיקים נגדו עומדים פתוחים

עורך הדין ניצן יורם הורשע בתחילת השבוע ב-5 מקרים של חניה על המדרכה ברחוב הלל בירושלים, ספג קנס גדול יחסית בסך 9,000 שקל והוגדר על-ידי השופט פאול שטרק בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים כ"עבריין חניה סדרתי".

אלה העובדות, אבל הן בהחלט לא מספרות את כל הסיפור כאן. מפרוטוקול הדיון מתברר כי עו"ד יורם מנהל מאבק של איש אחד כנגד מוסדות השלטון, בראש ובראשונה מול עיריית ירושלים, על מה שהוא מכנה "זכות החניה". לדברי עו"ד יורם, הוא זכה כבר ב-30 תיקי חניה, ועוד כ-30 תיקים נגדו בעבירות חניה עומדים פתוחים.

נאום הנאשם: "זכות החניה"

בנאום הסיכום שלו בפני בית המשפט השבוע הוא אמר את הדברים הבאים: "כשהתחלתי ללמוד משפטים קראתי על עו"ד ראלף ניידר, שהיה נלחם את מלחמות האזרח הקטן מול גופים גדולים. עובדה ידועה שבישראל בכלל ובירושלים בפרט, אזרחים משתדלים להגיע כמה שפחות לבית המשפט על קנסות חניה, משום שלא משתלם להם לבזבז שני ימי עבודה. הרבה אזרחים החשים כי הינם זכאים מוותרים ומשלמים את הקנסות, וכך העירייה גורפת סכומים אדירים שאינם מגיעים לה.

"כאשר סיימתי משפטים, ראיתי שלהיות כמו ראלף ניידר לא אצליח, אך אני מנסה להילחם את מלחמתו של האזרח הקטן ולמנוע מפקחים ללחוץ על הדק המסופון בקלות יתר. מאז שנת 2000 אני משתדל לנהל עם העירייה את ענייני הדוחות. בחלק מהמקרים אני מצליח לבטל דוחות. במקרים מסוימים זוכיתי, ובשני מקרים שלא זוכיתי ערערתי למחוזי ושם זוכיתי.

"... לא ייתכן שהעירייה, עם כל הכבוד, הפקחים והתובעים, החלטתם אינה שיפוטית, וכל זמן שאין החלטה שיפוטית, וכל אזרח, אם הוא חושב שמותר לו לעמוד במקום מסוים, הוא יכול לעשות זאת, אלא אם בית המשפט רוצה לתת להם את הזכות להיות שופטים. אם במקום מסויים יסתבר כי העירייה טעתה, ובית המשפט יקבע כי המקום מותר לחניה, ייצא שהאזרח הפסיד את זכותו להחנות באותו מקום, ובכך הוא יפסיד את חופש תנועתו (חופש החניה).

"לאור עברי וההצלחות בוויכוחים עם העירייה בלפחות 30 מקרים, אני די מהווה לעירייה 'קוץ'. יש לי הרגשה שפשוט מנסים בעזרת בית המשפט לעניינים מקומיים - למרות שאני בא בשמם של האזרחים הקטנים - לנסות ולמנוע ממני ומשכמוני להגיע לבתי המשפט על-ידי בקשה לקנסות גבוהים והוצאות, כך שמבחינה זו בית המשפט צריך לתת את הקנס המינימלי".

החלטת בית המשפט

בית המשפט לא התרשם יתר על המידה מנאום הנאשם/עורך הדין. השופט שטרק קבע בגזר הדין: "בפני בית המשפט נאשם אשר במקצועו הינו עורך דין, אשר הורשע ב-5 עבירות חניה על מדרכה ברחוב הלל, כאשר מדובר בחניה באותו מקום באופן סדרתי...

"... כאשר מדובר בעבירה שבוצעה מספר פעמים באופן סדרתי, יש לקבוע את העונש המירבי בהתאם לתחום עונש ההלימה, בהתחשב כי מדובר ביותר מעבירה אחת אשר הינן אותן עבירות באותן נסיבות בפרק זמן ממושך. הקנס המקורי בגין כל עבירת חניה על מדרכה הינו 500 שקל, המהווה את הקנס המינימלי והרף התחתון לתחום עונש ההלימה, כאשר לטעמי, מדובר במספר לא מועט של עבירות, יש לקבוע את הרף העליון של עונש ההלימה בסך 2,000 שקל. ביחס לעבירה עצמה, מדובר בחניה על המדרכה, כאשר קיימת מצוקה קשה ביותר של חניה במרכז העיר ירושלים.

"הנאשם טען על עצם ביצוע העבירה כי הוא לקח לידו את דגל המרד של האזרח הקטן כנגד יד האכיפה הקשה של העירייה בענייני עבירות חניה. ניתן לומר כי הנאשם החליט במסע של התנגדות לאכיפת החוק הדומה למסע של civil disobedience, כאשר הרעיון הפילוסופי מאחורי העניין הינו הבאה לשינוי במצב חוקי או משפטי על מבצע העבירה לשאת בעונשים, עד אשר הריבון מבין את הפסול בעניין קיום החוק, כך נכתב על-ידי מרטין לותר קינג, גנדי והפילוסוף טורו.

"כל עוד לא נקבע על-ידי ערכאה שיפוטית אחרת, על בת המשפט לנקוט בעונש תואם את הנסיבות, בפרט כאשר מדובר בעבריין סדרתי. אין נסיבות מקלות ברמה האישית של הנאשם...

"בהיות הנאשם עורך דין במקצועו, קיימת נסיבה לחומרה, שכן הנאשם אמור להבין את מהות מעשיו ואת הדרך להימנע מן העבירות אשר יוחסו לו... דהיינו לאחר קבלת הדוח הראשון, היה על הנאשם להמתין עד הכרעה שיפוטית בטרם ביצוע עבירות נוספות.

"בכך שהנאשם בחר לנקוט בהמשך ביצוע עבירות, על מנת להדגיש את המחאה במעשיו, עליו לשאת בתוצאה, כל עוד לא הוכרע אחרת על-ידי ערכאה שיפוטית... בשילוב בין ריבוי העבירות לבין קיום הרשעות אחרות אשר בגינן הנאשם כבר הורשע וההרשעה אושרה בערכאת ערעור, בית המשפט בדעה כי יש לקבוע עונש בכיוון הרף העליון".

עם זאת, ועל אף הטלת קנס גבוה בסך 9,000 שקל, בית המשפט קבע לנאשם הוצאות משפט נמוכות יחסית, בסך 750 שקל - בניגוד לדרישת התביעה להשית עליו הוצאות גבוהות בגין הגשת תביעה קנטרנית שמכלה את משאבי המערכת המשפטית לריק.

"מתעורר בלב בית המשפט סימן שאלה בעניין נוכח חוק כבוד האדם וחירותו והאם מדובר בסעיף הרתעתי לנאשם שעומד על זכותו לקבל את יומו בבית המשפט", כותב השופט שטרק, לאחר שלמעשה כבר "זרק מכל המדרגות" המשפטיות את הנאשם, עו"ד יורם.