"בישראל נפתחים בכל שנה 750 אלף תיקים חדשים, שזה מספר דמיוני; לעומת זאת, יש רק 700 שופטים ורשמים. שופט יושב על שמיעה, הכנה וכתיבה של תיקים בין 10 וחצי שעות ל-11 שעות ביום, וזה עוד לפני שהוא קורא פסיקות ועושה דברים נוספים" - כך אמר היום (ד') ל"גלובס" מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, בראיון לקראת שנת המשפט החדשה שתיפתח בשבוע הבא.
שפיצר כיהן בעבר כנשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ומכהן כמנהל בתי המשפט מחודש מארס 2012. לדבריו, חסרים עדיין שופטים רבים כדי להקל על עומס העבודה הרב, שמביא גם להתארכות ולהתמשכות ההליכים המשפטיים ולפגיעה במתדיינים. עם זאת, הוא מציין כי במערכת בתי המשפט קיים כיום מלאי התיקים הנמוך ביותר זה שנים.
"עשינו לא מזמן מחקר מקיף על משקלות התיקים, כי סברנו שחלוקת הנטל תלויה לא רק בכמויות תיקים אלא גם בסוגי התיקים ובגודלם. הרי לא תיק הארכת מעצר כתיק תביעה ייצוגית. שקללנו את הנושא וקבענו משקלות תיקים שמשמשים היום בסיס לחלוקת המשאבים בין השופטים, וכך אנחנו יודעים היכן מרוכזים העומסים השונים, לפי משקל ולא לפי כמות".
ממשקים בתוך ומחוץ לבית
אחד המושגים שחוזרים שוב ושוב לאורך הריאיון עם השופט שפיצר הוא "ממשקים". לדבריו, מערכת המשפט מתמקדת בתקופה האחרונה ב"ממשקים". כלומר, בעבודה משותפת, בשיתוף-פעולה ובניהול משותף "בתוך הבית" עם נשיאי בתי המשפט השונים; ו"מחוץ לבית" עם המשטרה, שירות בתי הסוהר, הסנגוריה, הפרקליטות וגורמים נוספים רבים.
כדוגמה "לפירות הנהדרים" של שיתופי-הפעולה בין הנהלת בתי המשפט לבין המשטרה והשב"ס, מביא שפיצר את נושא הארכות המעצרים של חשודים בפלילים. "לקצין משטרה יש סמכות לשחרר עציר בתחנה בלי להביא אותי בפני שופט. אחרי דיון משותף של צוות בראשות מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, ושל נציב שב"ס ושלי, הגענו להסכמות להרחיב באופן משמעותי את השימוש בסמכות הזו, וזה כבר מיושם בשטח".
- מהו האתגר הבוער ביותר עבור מערכת המשפט לקראת שנת המשפט החדשה?
"האתגר הכללי של המערכת הוא לשפר את השירות שהיא נותנת, להביא לקיצור הליכים, לנהל את ההליכים בדרך טובה, מקצועית וראויה; והמערכת אכן עושה את זה, הן כלפי פנים בהיערכות פנימית, והן בהיערכות חיצונית. שוב, זה תהליך, והתהליך הזה כבר הניב פירות.
"על-פי הנתונים שיש לנו, במחצית הראשונה של השנה סגרנו 37 אלף תיקים יותר ממה שנפתחו; ונכון לסוף חודש יוני 2013, במערכת בתי המשפט קיים מלאי התיקים הנמוך ביותר זה 16 שנה".
ועדיין, מתדיינים רבים מתלוננים על עינוי דין, עומס עצום; וגם שופטים מתלוננים על עומס ועל הליכים משפטיים שנמשכים לעתים שנים ארוכות.
"הנושא הזה מטופל על-ידינו. כל נשיא של בית משפט מקבל כיום אחת לחודש דוח עדכני על הפעילות של בית המשפט שלו בחודש החולף, כולל תיקים ישנים, ומעת לעת אנחנו מעבירים דוחות יותר מפורטים. כך שלנשיאים היום, שהם גורם מרכזי בניהול של מערכת המשפט, יש כלי עבודה משופרים וטובים לפקח. רואים שיפור ממשי בכל התהליך".
עלילת כזב על סגל שיפוטי
התקשורת הישראלית הוצפה באחרונה בפרסומים על שופטים שהתבטאו באופן לא הולם כלפי נפגעות תקיפה מינית שעניינן נדון בבית המשפט. במקרה אחד התפטר השופט בדימוס ניסים ישעיה, לאחר שפורסם כי בעת דיון משפטי הוא אמר כי "יש בנות שנהנות מאונס".
בהמשך הואשם השופט בדימוס נתן נחמני בכך שבמהלך דיון בבית משפט לענייני משפחה בשנת 2008 סירב להתרשם מטענת אב לילדה בת 5 כי סבה של הילדה מלקק את שדיה.
מקרה נוסף, שהיכה גלים - והחודש התברר כעורבא פרח - היה הפרסום כי שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, צבי סגל, משה דרורי ויורם נועם, אילצו לכאורה במהלך משפטם של נאשמים באונס, את הנערה המתלוננת לכרוע על ארבע ולהדגים כיצד נאנסה.
אחרי חקירת העניין, נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, העניק גיבוי מוחלט לשופטים סגל, דרורי ונועם, דחה באופן גורף את התלונה שהוגשה בעניינם וקבע כי "שמיעת ההקלטה (מהדיון) אינה מותירה כל ספק בכך שהמתלוננת לא התבקשה לכרוע על ארבע ולהדגים את מעשה האונס שבוצע בה".
כשמנהל בתי המשפט מתבקש להתייחס לתופעה הזו, מדגיש שפיצר את החשיבות להפריד בין המקרים השונים, ויוצא להגנת השופטים שהושמצו. "היו שני מקרים של שופטים שהתבטאו בצורה בוטה ולא ראויה. והשופטים האלה - ואני אומר את זה לשבחם - הכירו בחומרת הדברים, קיבלו אחריות על המעשה, האחד תוך יום, והשני תוך מספר ימים, והודיעו על פרישתם.
"המקרה השלישי הוא מקרה של עלילת כזב על סגל שיפוטי, עם טענות ומענות מצוצות מהאצבע ופרי הדמיון. נציב תלונות הציבור על שופטים הביע אמירה נחרצת שמדובר בעלילה, ורבים-רבים חייבים התנצלות לאותו הרכב שופטים, על פגיעות קשות, מעליבות ופוגעניות, שבסופו של יום פגעו גם בהרכב השופטים עצמו, וגם הוציאו את דיבת המערכת כולה".
- סקרים מראים שישנה ירידה נמשכת באמון הציבור במערכת המשפט. האם האמון יחזור בשנים הקרובות?
"מערכת המשפט היא חלק ממערכות שלטון אחרות, והאמון בכל הגורמים השלטוניים נמצא בירידה. אצלנו הירידה באמון דווקא קצת יותר מתונה. ככל שאנחנו מדברים על אמון ביושרה של השופטים, במקצועיות של השופטים, בעבודה הנקייה שמערכת המשפט מייצרת - הרי שלדעתי, אם היו מנטרלים את הרכיבים האלה לשאלה נפרדת, היינו מגיעים לתוצאות גבוהות ביותר.
"יש לנו הרבה מה לשפר, אבל כשאתה בא לבית המשפט, אתה יודע שהתהליך, גם במקרה הטוב, הוא עניין של כמה חודשים טובים, וברור שנוצרת תחושה של התמשכות הליכים, ואולי של סחבת. יכול להיות שגם לאלה יש חלק בתוצאות המחקרים הללו, אבל אנחנו מנסים להשתפר".
- לסיום, מה החלום שלך לגבי מערכת המשפט? מה היית רוצה שיקרה כדי שהמערכת תתפקד ביעילות ולשביעות-רצון הכול?
"אני חושב שמערכת המשפט היא מערכת שנוסעת בעלייה, ואני מקווה שיהיו לנו את כל הכוחות להמשיך להתמיד בעלייה הזאת, שנשכיל להגיע למצב שבו אנחנו עובדים היטב, באופן יעיל, רגוע ונינוח, ושהתקשורת תעסוק במשפט ולא בשופטים".