גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אובדן עשתונות" בשוק ההעברות? "איבוד כל רסן"? לא בדיוק

קבוצה מהליגות הבכירות בזבזה רק 5.9 מ' אירו בממוצע על רכש; לפני כעשור הקבוצות הגדולות הוציאו 25% מהמחזור על שחקנים חדשים, וכיום - 9% בלבד

גארת בייל הפך באופן טבעי את חלון ההעברות של קיץ 2013 לסוג של היסטוריה. כמעט בלתי אפשרי להסביר איך הגיע הכדורגל למצב שבו קבוצת כדורגל משלמת בין 91 ל-100מיליון אירו על שחקן כדורגל (ועוד וולשי), או איך בקיץ אחד - ובתקופה של מצב כלכלי לא משהו - שולמו על לא פחות מחמישה שחקנים סכומי העברה של מעל 50 מיליון אירו (אוזיל, ניימאר, פלקאו, קבאני, בייל). הפרשנות הטבעית שמתלווה לחלונות ההעברות בשנים האחרונות היא של יציאה מפרופורציות וירידה מהפסים.

אבל למען האמת, המספרים די מרמים. הכדורגל האירופי, בכל הקשור לשוק ההעברות, מתנהל הרבה יותר בשפיות בהשוואה לחמש או עשר שנים לאחור. וגם בלי קשר להשוואות לעבר, לא בטוח שהמספרים ברוב המקרים אכן מתארים אובדן עשתונות. כן כן. הנה כמה הסברים:

אין היגיון בשיגעון 1?
בחלון הנוכחי הוציאו אמנם 98 הקבוצות בחמש הליגות הבכירות באירופה סכום של כ-2.1 מיליארד אירו. אבל אי אפשר לקחת את המספרים המוחלטים ולהציג אותם במנותק מהמשמעות האמיתית שלהם. בואו נסביר: מאוד סקסי לדבר על ההוצאה הכספית של קבוצות על רכש, אבל אי אפשר להתעלם מהסכום שנכנס במקביל לחשבון הבנק של הקבוצות ממכירת שחקנים. אותן 98 קבוצות ש"התפרעו", גם הכניסו ממכירת שחקנים סכום של 1.51 מיליארד אירו. כך שבאופן מוחלט, הבזבוז האמיתי על רכישת שחקנים הסתכם ב-586 מיליון אירו נטו.

זה נשמע לכם הרבה אולי, אבל המשמעות של המספר הזה היא שכל קבוצה בליגות הבכירות באירופה בזבזה בממוצע 5.9 מיליון אירו נטו על רכש.

הסכום הזה הוא בגבול הסביר, אם נזכור שקבוצת כדורגל בלבל הבכיר של אירופה (אותן 98 קבוצות) מכניסה נכון להיום ממוצע של כ-100 מיליון אירו. במלים אחרות, מכל הטירוף הגדול של מסעות הרכש וצעקות הפרשנים לשפיות - קבוצות בסופו של יום השקיעו העונה כ-5% מהמחזור שלהן על הצטיידות בשחקנים. סכום שאפשר להבין אותו בהתחשב בכך ששחקנים הם בסופו של יום הנכסים המשמעותיים ביותר למועדון כדורגל.

הסכומים לאורך השנים גדלו אמנם, אבל זה קרה ביחס ישיר לכך שהמחזור (ההכנסות) של הקבוצות גדל. בואו ניקח לדוגמה את קיץ 2007 שהיה קיץ כבד במיוחד בשוק ההעברות: באותו קיץ בזבזה כל אחת מהקבוצות בחמש הליגות הבכירות באירופה בממוצע 7.2 מיליון אירו נטו על רכש, סכום ששיקף הוצאה של 9% מהמחזור הממוצע של כל מועדון אז. הרבה יותר גרוע מהיום. גם אם הולכים עשר שנים אחורה, לעונות 2002/03 או 2003/04 מתברר ששיעור הבזבוזים של הקבוצות עמד על סכום פחות או יותר דומה לזה של היום - בסביבות 5% מהמחזור הממוצע של קבוצה אז. כלומר, מה זה משנה אם בקייצים של 2006 או 2007 מחירי השחקנים היו "שפויים" יותר, כשהנטל היחסי על המועדונים היה כבד יותר?

אין היגיון בשגעון 2?
לצורך העניין בדקנו באופן שרירותי שש קבוצות עשירות שידועות לאורך השנים ככאלו שנוטות לבזבז יותר מהיתר וגם מחויבות לרף תחרותי הכי גבוה שיש - ריאל מדריד, ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, מילאן, באיירן מינכן. בקיץ הנוכחי ההוצאה נטו שלהן (הוצאות על רכש בקיזוז ההכנסות ממכירת שחקנים) הסתכמה ב-231 מיליון אירו. סכום שלמעשה משקף כ-40% מהבזבוז נטו של כלל חלון ההעברות הנוכחי. האם הסכום הזה הוא חסר פרופורציות? לא בטוח.

ההכנסות השנתיות של ששת המועדונים הללו מסתכמות בקרוב ל-2.5 מיליארד אירו, כך שסך ההוצאה על רכש מהווה סכום כמעט זניח בחיי היומיום שלהם - כ-9.5% מהמחזור השנתי בלבד. לפני 9 שנים, כששולמו סכומים נמוכים יותר עבור שחקנים ושעוד נראה היה שיש היגיון מסוים בשוק, אותן שש קבוצות בזבזו 340 מיליון אירו נטו בחלון ההעברות הקייצי של 2004, סכום שהיווה כ-25% מהמחזור השנתי שלהן.

ברצלונה, אז עדיין לא קבוצה עשירה, בזבזה בקיץ 2004 סכום שהיווה 27% מהמחזור השנתי שלה על רכש; בקיץ 2013 היא בזבזה כמעט אותו סכום, רק שהסכום הזה היווה בקושי 8% מהמחזור שלה. צ'לסי? רומאן אברמוביץ' בזבז בקיץ 2004 נתח של 66% מההכנסות של המועדון על רכש, והנה בקיץ 2013 הרכש הקייצי מהווה רק כ-15% מהמחזור השנתי.

שורה תחתונה: בעשור האחרון ההכנסות של מועדוני הכדורגל גדלו בקצב גבוה הרבה יותר מקצב הגידול של מחירי השחקנים.

אין היגיון בשיגעון 3?
חייבים להסביר ולסכם את הנקודה הזאת דרך סיפור גארת בייל. איזו רכישה כבדה יותר - זו של בייל או זו של כריסטיאנו רונאלדו? כשריאל מדריד קבעה את השיא הקודם והביאה את רונאלדו בקיץ 2009 עבור 94 מיליון אירו, הרכישה הזאת היתה שווה כ-25% מהמחזור השנתי של הבלאנקוס אז (הכנסות של 401 מיליון אירו). כשריאל "השתגעה" הקיץ והסכימה לשלם 100 מיליון עבור גארת בייל, היא כבר עושה את זה כשהמועדון עשה התקדמות כלכלית אדירה ומעמיד הכנסות שמתקרבות ל-550 מיליון אירו.

הדבר הזה היה נכון בכל 13 השנים האחרונות, כשריאל ניפצה חמש פעמים את שיא ההעברות: בכל פעם שעשתה את זה (פיגו 2000, זידאן 2001, קאקה 2009, רונאלדו 2009, בייל 2013) היא כבר היתה בנקודה כלכלית אחרת לגמרי בחייה.

לאורך העשור האחרון ריאל שמרה על ממוצע של 50 מיליון אירו בכל קיץ על רכישת שחקנים (עם חריגות למעלה ולמטה). רק שאת העשור הזה היא החלה כארגון שההכנסה השנתית שלו מסתכמת בסביבות 200 מיליון אירו לעונה, והיא מסיימת אותו כשההכנסה השנתית שלה כבר מגרדת את רף ה-550 מיליון אירו.

אין היגיון בשיגעון 4?
המספרים המוחלטים של שוק ההעברות מחמיצים את הנקודה האמיתית. באופן טבעי, המספרים מוטים בצורה קיצונית בגלל פעילות מצומצמת מאוד של כמה מועדוני ענק, ובגלל כניסה נקודתית של אוליגרכים או איילי נפט לכדורגל. אבל רוב המועדונים דווקא משתמשים בשוק ההעברות כדי לייצב את עצמם ולשרוד.

מתוך 98 המועדונים בליגות הבכירות, 59 סיימו את שוק ההעברות של קיץ 2013 עם רווח (60% הרוויחו בשוק "נטול הרסן" הזה). אם שמים בצד את מועדוני הפרמיירליג העשירים שממילא יחזירו את הכסף הזה בזכות הסכמי הטלוויזיה הגואים, אז אפשר להגיד שכל הכדורגל האירופי מתגלגל יפה מאוד ובשפיות מעסקאות הקח-תן האלו: 57 מתוך 78 מועדוני ארבע הליגות הבכירות הנותרות (ללא הליגה האנגלית) סיימו את השוק של 2013 עם רווח. וזה קורה למרות - או אולי בעצם בזכות - "סכומי העברות לא הגיוניים".

שפיות או טירוף? בזבוז נטו בקיץ 2013 מול קיץ 2004
ריאל מדריד
2013:
בזבוז על רכש 58 מ' אירו; הכנסה מוערכת 550 מ' אירו (9% מהמחזור השנתי)
2004: בזבוז על רכש 53 מיליון אירו; הכנסה שנתית 207 מ' אירו (27% מהמחזור)

ברצלונה
2013:
בזבוז על רכש 41 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 500 מ' אירו (8% מהמחזור)
2004:
בזבוז על רכש 57 מ' אירו; הכנסה שנתית 207 מ' אירו (27% מהמחזור)

באיירן
2013:
בזבוז על רכש 21 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 390 מ' אירו (5.3% מהמחזור)
2004: בזבוז על רכש 57 מ' אירו; הכנסה שנתית 207 מ' אירו (27% מהמחזור)

מנצ'סטר יונייטד
2013:
בזבוז על רכש 34 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 410 מ' אירו (8% מהמחזור)
2004: בזבוז על רכש 54 מ' אירו; הכנסה שנתית 246 מ' אירו (22% מהמחזור)

צ'לסי
2013:
בזבוז על רכש 67 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 340 מ' אירו (20%מהמחזור)
2004: בזבוז על רכש 146 מ' אירו; הכנסה שנתית 220 מ' אירו (66% מהמחזור)

מילאן
2013:
בזבוז על רכש 10 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 260 מ' אירו (4% מהמחזור)
2004: בזבוז על רכש 5 מ' אירו; הכנסה שנתית 234 מ' אירו (2% מהמחזור)

עוד כתבות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת