גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אובדן עשתונות" בשוק ההעברות? "איבוד כל רסן"? לא בדיוק

קבוצה מהליגות הבכירות בזבזה רק 5.9 מ' אירו בממוצע על רכש; לפני כעשור הקבוצות הגדולות הוציאו 25% מהמחזור על שחקנים חדשים, וכיום - 9% בלבד

גארת בייל הפך באופן טבעי את חלון ההעברות של קיץ 2013 לסוג של היסטוריה. כמעט בלתי אפשרי להסביר איך הגיע הכדורגל למצב שבו קבוצת כדורגל משלמת בין 91 ל-100מיליון אירו על שחקן כדורגל (ועוד וולשי), או איך בקיץ אחד - ובתקופה של מצב כלכלי לא משהו - שולמו על לא פחות מחמישה שחקנים סכומי העברה של מעל 50 מיליון אירו (אוזיל, ניימאר, פלקאו, קבאני, בייל). הפרשנות הטבעית שמתלווה לחלונות ההעברות בשנים האחרונות היא של יציאה מפרופורציות וירידה מהפסים.

אבל למען האמת, המספרים די מרמים. הכדורגל האירופי, בכל הקשור לשוק ההעברות, מתנהל הרבה יותר בשפיות בהשוואה לחמש או עשר שנים לאחור. וגם בלי קשר להשוואות לעבר, לא בטוח שהמספרים ברוב המקרים אכן מתארים אובדן עשתונות. כן כן. הנה כמה הסברים:

אין היגיון בשיגעון 1?
בחלון הנוכחי הוציאו אמנם 98 הקבוצות בחמש הליגות הבכירות באירופה סכום של כ-2.1 מיליארד אירו. אבל אי אפשר לקחת את המספרים המוחלטים ולהציג אותם במנותק מהמשמעות האמיתית שלהם. בואו נסביר: מאוד סקסי לדבר על ההוצאה הכספית של קבוצות על רכש, אבל אי אפשר להתעלם מהסכום שנכנס במקביל לחשבון הבנק של הקבוצות ממכירת שחקנים. אותן 98 קבוצות ש"התפרעו", גם הכניסו ממכירת שחקנים סכום של 1.51 מיליארד אירו. כך שבאופן מוחלט, הבזבוז האמיתי על רכישת שחקנים הסתכם ב-586 מיליון אירו נטו.

זה נשמע לכם הרבה אולי, אבל המשמעות של המספר הזה היא שכל קבוצה בליגות הבכירות באירופה בזבזה בממוצע 5.9 מיליון אירו נטו על רכש.

הסכום הזה הוא בגבול הסביר, אם נזכור שקבוצת כדורגל בלבל הבכיר של אירופה (אותן 98 קבוצות) מכניסה נכון להיום ממוצע של כ-100 מיליון אירו. במלים אחרות, מכל הטירוף הגדול של מסעות הרכש וצעקות הפרשנים לשפיות - קבוצות בסופו של יום השקיעו העונה כ-5% מהמחזור שלהן על הצטיידות בשחקנים. סכום שאפשר להבין אותו בהתחשב בכך ששחקנים הם בסופו של יום הנכסים המשמעותיים ביותר למועדון כדורגל.

הסכומים לאורך השנים גדלו אמנם, אבל זה קרה ביחס ישיר לכך שהמחזור (ההכנסות) של הקבוצות גדל. בואו ניקח לדוגמה את קיץ 2007 שהיה קיץ כבד במיוחד בשוק ההעברות: באותו קיץ בזבזה כל אחת מהקבוצות בחמש הליגות הבכירות באירופה בממוצע 7.2 מיליון אירו נטו על רכש, סכום ששיקף הוצאה של 9% מהמחזור הממוצע של כל מועדון אז. הרבה יותר גרוע מהיום. גם אם הולכים עשר שנים אחורה, לעונות 2002/03 או 2003/04 מתברר ששיעור הבזבוזים של הקבוצות עמד על סכום פחות או יותר דומה לזה של היום - בסביבות 5% מהמחזור הממוצע של קבוצה אז. כלומר, מה זה משנה אם בקייצים של 2006 או 2007 מחירי השחקנים היו "שפויים" יותר, כשהנטל היחסי על המועדונים היה כבד יותר?

אין היגיון בשגעון 2?
לצורך העניין בדקנו באופן שרירותי שש קבוצות עשירות שידועות לאורך השנים ככאלו שנוטות לבזבז יותר מהיתר וגם מחויבות לרף תחרותי הכי גבוה שיש - ריאל מדריד, ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, מילאן, באיירן מינכן. בקיץ הנוכחי ההוצאה נטו שלהן (הוצאות על רכש בקיזוז ההכנסות ממכירת שחקנים) הסתכמה ב-231 מיליון אירו. סכום שלמעשה משקף כ-40% מהבזבוז נטו של כלל חלון ההעברות הנוכחי. האם הסכום הזה הוא חסר פרופורציות? לא בטוח.

ההכנסות השנתיות של ששת המועדונים הללו מסתכמות בקרוב ל-2.5 מיליארד אירו, כך שסך ההוצאה על רכש מהווה סכום כמעט זניח בחיי היומיום שלהם - כ-9.5% מהמחזור השנתי בלבד. לפני 9 שנים, כששולמו סכומים נמוכים יותר עבור שחקנים ושעוד נראה היה שיש היגיון מסוים בשוק, אותן שש קבוצות בזבזו 340 מיליון אירו נטו בחלון ההעברות הקייצי של 2004, סכום שהיווה כ-25% מהמחזור השנתי שלהן.

ברצלונה, אז עדיין לא קבוצה עשירה, בזבזה בקיץ 2004 סכום שהיווה 27% מהמחזור השנתי שלה על רכש; בקיץ 2013 היא בזבזה כמעט אותו סכום, רק שהסכום הזה היווה בקושי 8% מהמחזור שלה. צ'לסי? רומאן אברמוביץ' בזבז בקיץ 2004 נתח של 66% מההכנסות של המועדון על רכש, והנה בקיץ 2013 הרכש הקייצי מהווה רק כ-15% מהמחזור השנתי.

שורה תחתונה: בעשור האחרון ההכנסות של מועדוני הכדורגל גדלו בקצב גבוה הרבה יותר מקצב הגידול של מחירי השחקנים.

אין היגיון בשיגעון 3?
חייבים להסביר ולסכם את הנקודה הזאת דרך סיפור גארת בייל. איזו רכישה כבדה יותר - זו של בייל או זו של כריסטיאנו רונאלדו? כשריאל מדריד קבעה את השיא הקודם והביאה את רונאלדו בקיץ 2009 עבור 94 מיליון אירו, הרכישה הזאת היתה שווה כ-25% מהמחזור השנתי של הבלאנקוס אז (הכנסות של 401 מיליון אירו). כשריאל "השתגעה" הקיץ והסכימה לשלם 100 מיליון עבור גארת בייל, היא כבר עושה את זה כשהמועדון עשה התקדמות כלכלית אדירה ומעמיד הכנסות שמתקרבות ל-550 מיליון אירו.

הדבר הזה היה נכון בכל 13 השנים האחרונות, כשריאל ניפצה חמש פעמים את שיא ההעברות: בכל פעם שעשתה את זה (פיגו 2000, זידאן 2001, קאקה 2009, רונאלדו 2009, בייל 2013) היא כבר היתה בנקודה כלכלית אחרת לגמרי בחייה.

לאורך העשור האחרון ריאל שמרה על ממוצע של 50 מיליון אירו בכל קיץ על רכישת שחקנים (עם חריגות למעלה ולמטה). רק שאת העשור הזה היא החלה כארגון שההכנסה השנתית שלו מסתכמת בסביבות 200 מיליון אירו לעונה, והיא מסיימת אותו כשההכנסה השנתית שלה כבר מגרדת את רף ה-550 מיליון אירו.

אין היגיון בשיגעון 4?
המספרים המוחלטים של שוק ההעברות מחמיצים את הנקודה האמיתית. באופן טבעי, המספרים מוטים בצורה קיצונית בגלל פעילות מצומצמת מאוד של כמה מועדוני ענק, ובגלל כניסה נקודתית של אוליגרכים או איילי נפט לכדורגל. אבל רוב המועדונים דווקא משתמשים בשוק ההעברות כדי לייצב את עצמם ולשרוד.

מתוך 98 המועדונים בליגות הבכירות, 59 סיימו את שוק ההעברות של קיץ 2013 עם רווח (60% הרוויחו בשוק "נטול הרסן" הזה). אם שמים בצד את מועדוני הפרמיירליג העשירים שממילא יחזירו את הכסף הזה בזכות הסכמי הטלוויזיה הגואים, אז אפשר להגיד שכל הכדורגל האירופי מתגלגל יפה מאוד ובשפיות מעסקאות הקח-תן האלו: 57 מתוך 78 מועדוני ארבע הליגות הבכירות הנותרות (ללא הליגה האנגלית) סיימו את השוק של 2013 עם רווח. וזה קורה למרות - או אולי בעצם בזכות - "סכומי העברות לא הגיוניים".

שפיות או טירוף? בזבוז נטו בקיץ 2013 מול קיץ 2004
ריאל מדריד
2013:
בזבוז על רכש 58 מ' אירו; הכנסה מוערכת 550 מ' אירו (9% מהמחזור השנתי)
2004: בזבוז על רכש 53 מיליון אירו; הכנסה שנתית 207 מ' אירו (27% מהמחזור)

ברצלונה
2013:
בזבוז על רכש 41 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 500 מ' אירו (8% מהמחזור)
2004:
בזבוז על רכש 57 מ' אירו; הכנסה שנתית 207 מ' אירו (27% מהמחזור)

באיירן
2013:
בזבוז על רכש 21 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 390 מ' אירו (5.3% מהמחזור)
2004: בזבוז על רכש 57 מ' אירו; הכנסה שנתית 207 מ' אירו (27% מהמחזור)

מנצ'סטר יונייטד
2013:
בזבוז על רכש 34 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 410 מ' אירו (8% מהמחזור)
2004: בזבוז על רכש 54 מ' אירו; הכנסה שנתית 246 מ' אירו (22% מהמחזור)

צ'לסי
2013:
בזבוז על רכש 67 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 340 מ' אירו (20%מהמחזור)
2004: בזבוז על רכש 146 מ' אירו; הכנסה שנתית 220 מ' אירו (66% מהמחזור)

מילאן
2013:
בזבוז על רכש 10 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 260 מ' אירו (4% מהמחזור)
2004: בזבוז על רכש 5 מ' אירו; הכנסה שנתית 234 מ' אירו (2% מהמחזור)

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בכיר אמריקני: ארה"ב תהיה מוכנה לשקול הצעה איראנית ל"העשרה סמלית" של אורניום

דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר