גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אובדן עשתונות" בשוק ההעברות? "איבוד כל רסן"? לא בדיוק

קבוצה מהליגות הבכירות בזבזה רק 5.9 מ' אירו בממוצע על רכש; לפני כעשור הקבוצות הגדולות הוציאו 25% מהמחזור על שחקנים חדשים, וכיום - 9% בלבד

גארת בייל הפך באופן טבעי את חלון ההעברות של קיץ 2013 לסוג של היסטוריה. כמעט בלתי אפשרי להסביר איך הגיע הכדורגל למצב שבו קבוצת כדורגל משלמת בין 91 ל-100מיליון אירו על שחקן כדורגל (ועוד וולשי), או איך בקיץ אחד - ובתקופה של מצב כלכלי לא משהו - שולמו על לא פחות מחמישה שחקנים סכומי העברה של מעל 50 מיליון אירו (אוזיל, ניימאר, פלקאו, קבאני, בייל). הפרשנות הטבעית שמתלווה לחלונות ההעברות בשנים האחרונות היא של יציאה מפרופורציות וירידה מהפסים.

אבל למען האמת, המספרים די מרמים. הכדורגל האירופי, בכל הקשור לשוק ההעברות, מתנהל הרבה יותר בשפיות בהשוואה לחמש או עשר שנים לאחור. וגם בלי קשר להשוואות לעבר, לא בטוח שהמספרים ברוב המקרים אכן מתארים אובדן עשתונות. כן כן. הנה כמה הסברים:

אין היגיון בשיגעון 1?
בחלון הנוכחי הוציאו אמנם 98 הקבוצות בחמש הליגות הבכירות באירופה סכום של כ-2.1 מיליארד אירו. אבל אי אפשר לקחת את המספרים המוחלטים ולהציג אותם במנותק מהמשמעות האמיתית שלהם. בואו נסביר: מאוד סקסי לדבר על ההוצאה הכספית של קבוצות על רכש, אבל אי אפשר להתעלם מהסכום שנכנס במקביל לחשבון הבנק של הקבוצות ממכירת שחקנים. אותן 98 קבוצות ש"התפרעו", גם הכניסו ממכירת שחקנים סכום של 1.51 מיליארד אירו. כך שבאופן מוחלט, הבזבוז האמיתי על רכישת שחקנים הסתכם ב-586 מיליון אירו נטו.

זה נשמע לכם הרבה אולי, אבל המשמעות של המספר הזה היא שכל קבוצה בליגות הבכירות באירופה בזבזה בממוצע 5.9 מיליון אירו נטו על רכש.

הסכום הזה הוא בגבול הסביר, אם נזכור שקבוצת כדורגל בלבל הבכיר של אירופה (אותן 98 קבוצות) מכניסה נכון להיום ממוצע של כ-100 מיליון אירו. במלים אחרות, מכל הטירוף הגדול של מסעות הרכש וצעקות הפרשנים לשפיות - קבוצות בסופו של יום השקיעו העונה כ-5% מהמחזור שלהן על הצטיידות בשחקנים. סכום שאפשר להבין אותו בהתחשב בכך ששחקנים הם בסופו של יום הנכסים המשמעותיים ביותר למועדון כדורגל.

הסכומים לאורך השנים גדלו אמנם, אבל זה קרה ביחס ישיר לכך שהמחזור (ההכנסות) של הקבוצות גדל. בואו ניקח לדוגמה את קיץ 2007 שהיה קיץ כבד במיוחד בשוק ההעברות: באותו קיץ בזבזה כל אחת מהקבוצות בחמש הליגות הבכירות באירופה בממוצע 7.2 מיליון אירו נטו על רכש, סכום ששיקף הוצאה של 9% מהמחזור הממוצע של כל מועדון אז. הרבה יותר גרוע מהיום. גם אם הולכים עשר שנים אחורה, לעונות 2002/03 או 2003/04 מתברר ששיעור הבזבוזים של הקבוצות עמד על סכום פחות או יותר דומה לזה של היום - בסביבות 5% מהמחזור הממוצע של קבוצה אז. כלומר, מה זה משנה אם בקייצים של 2006 או 2007 מחירי השחקנים היו "שפויים" יותר, כשהנטל היחסי על המועדונים היה כבד יותר?

אין היגיון בשגעון 2?
לצורך העניין בדקנו באופן שרירותי שש קבוצות עשירות שידועות לאורך השנים ככאלו שנוטות לבזבז יותר מהיתר וגם מחויבות לרף תחרותי הכי גבוה שיש - ריאל מדריד, ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, מילאן, באיירן מינכן. בקיץ הנוכחי ההוצאה נטו שלהן (הוצאות על רכש בקיזוז ההכנסות ממכירת שחקנים) הסתכמה ב-231 מיליון אירו. סכום שלמעשה משקף כ-40% מהבזבוז נטו של כלל חלון ההעברות הנוכחי. האם הסכום הזה הוא חסר פרופורציות? לא בטוח.

ההכנסות השנתיות של ששת המועדונים הללו מסתכמות בקרוב ל-2.5 מיליארד אירו, כך שסך ההוצאה על רכש מהווה סכום כמעט זניח בחיי היומיום שלהם - כ-9.5% מהמחזור השנתי בלבד. לפני 9 שנים, כששולמו סכומים נמוכים יותר עבור שחקנים ושעוד נראה היה שיש היגיון מסוים בשוק, אותן שש קבוצות בזבזו 340 מיליון אירו נטו בחלון ההעברות הקייצי של 2004, סכום שהיווה כ-25% מהמחזור השנתי שלהן.

ברצלונה, אז עדיין לא קבוצה עשירה, בזבזה בקיץ 2004 סכום שהיווה 27% מהמחזור השנתי שלה על רכש; בקיץ 2013 היא בזבזה כמעט אותו סכום, רק שהסכום הזה היווה בקושי 8% מהמחזור שלה. צ'לסי? רומאן אברמוביץ' בזבז בקיץ 2004 נתח של 66% מההכנסות של המועדון על רכש, והנה בקיץ 2013 הרכש הקייצי מהווה רק כ-15% מהמחזור השנתי.

שורה תחתונה: בעשור האחרון ההכנסות של מועדוני הכדורגל גדלו בקצב גבוה הרבה יותר מקצב הגידול של מחירי השחקנים.

אין היגיון בשיגעון 3?
חייבים להסביר ולסכם את הנקודה הזאת דרך סיפור גארת בייל. איזו רכישה כבדה יותר - זו של בייל או זו של כריסטיאנו רונאלדו? כשריאל מדריד קבעה את השיא הקודם והביאה את רונאלדו בקיץ 2009 עבור 94 מיליון אירו, הרכישה הזאת היתה שווה כ-25% מהמחזור השנתי של הבלאנקוס אז (הכנסות של 401 מיליון אירו). כשריאל "השתגעה" הקיץ והסכימה לשלם 100 מיליון עבור גארת בייל, היא כבר עושה את זה כשהמועדון עשה התקדמות כלכלית אדירה ומעמיד הכנסות שמתקרבות ל-550 מיליון אירו.

הדבר הזה היה נכון בכל 13 השנים האחרונות, כשריאל ניפצה חמש פעמים את שיא ההעברות: בכל פעם שעשתה את זה (פיגו 2000, זידאן 2001, קאקה 2009, רונאלדו 2009, בייל 2013) היא כבר היתה בנקודה כלכלית אחרת לגמרי בחייה.

לאורך העשור האחרון ריאל שמרה על ממוצע של 50 מיליון אירו בכל קיץ על רכישת שחקנים (עם חריגות למעלה ולמטה). רק שאת העשור הזה היא החלה כארגון שההכנסה השנתית שלו מסתכמת בסביבות 200 מיליון אירו לעונה, והיא מסיימת אותו כשההכנסה השנתית שלה כבר מגרדת את רף ה-550 מיליון אירו.

אין היגיון בשיגעון 4?
המספרים המוחלטים של שוק ההעברות מחמיצים את הנקודה האמיתית. באופן טבעי, המספרים מוטים בצורה קיצונית בגלל פעילות מצומצמת מאוד של כמה מועדוני ענק, ובגלל כניסה נקודתית של אוליגרכים או איילי נפט לכדורגל. אבל רוב המועדונים דווקא משתמשים בשוק ההעברות כדי לייצב את עצמם ולשרוד.

מתוך 98 המועדונים בליגות הבכירות, 59 סיימו את שוק ההעברות של קיץ 2013 עם רווח (60% הרוויחו בשוק "נטול הרסן" הזה). אם שמים בצד את מועדוני הפרמיירליג העשירים שממילא יחזירו את הכסף הזה בזכות הסכמי הטלוויזיה הגואים, אז אפשר להגיד שכל הכדורגל האירופי מתגלגל יפה מאוד ובשפיות מעסקאות הקח-תן האלו: 57 מתוך 78 מועדוני ארבע הליגות הבכירות הנותרות (ללא הליגה האנגלית) סיימו את השוק של 2013 עם רווח. וזה קורה למרות - או אולי בעצם בזכות - "סכומי העברות לא הגיוניים".

שפיות או טירוף? בזבוז נטו בקיץ 2013 מול קיץ 2004
ריאל מדריד
2013:
בזבוז על רכש 58 מ' אירו; הכנסה מוערכת 550 מ' אירו (9% מהמחזור השנתי)
2004: בזבוז על רכש 53 מיליון אירו; הכנסה שנתית 207 מ' אירו (27% מהמחזור)

ברצלונה
2013:
בזבוז על רכש 41 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 500 מ' אירו (8% מהמחזור)
2004:
בזבוז על רכש 57 מ' אירו; הכנסה שנתית 207 מ' אירו (27% מהמחזור)

באיירן
2013:
בזבוז על רכש 21 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 390 מ' אירו (5.3% מהמחזור)
2004: בזבוז על רכש 57 מ' אירו; הכנסה שנתית 207 מ' אירו (27% מהמחזור)

מנצ'סטר יונייטד
2013:
בזבוז על רכש 34 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 410 מ' אירו (8% מהמחזור)
2004: בזבוז על רכש 54 מ' אירו; הכנסה שנתית 246 מ' אירו (22% מהמחזור)

צ'לסי
2013:
בזבוז על רכש 67 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 340 מ' אירו (20%מהמחזור)
2004: בזבוז על רכש 146 מ' אירו; הכנסה שנתית 220 מ' אירו (66% מהמחזור)

מילאן
2013:
בזבוז על רכש 10 מ' אירו; הכנסה שנתית מוערכת 260 מ' אירו (4% מהמחזור)
2004: בזבוז על רכש 5 מ' אירו; הכנסה שנתית 234 מ' אירו (2% מהמחזור)

עוד כתבות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם