בית המשפט לענייני משפחה בירושלים חייב בני זוג חרדים להשיב הלוואת גמ"ח בסך 45 אלף דולר מכספי תמורה של מכירת הדירה המשותפת, וזאת בלי שהוצגו מסמכים משפטיים המוכיחים את קבלת ההלוואה, ומבלי שנותן הגמ"ח - הנחשב צד ג' בהליך - הגיש תביעה.
לצורך ביצוע החזר הגמ"ח אף מינה בית המשפט את עו"ד אביבית מוסקוביץ, מומחית בדיני משפחה, שייצגה את הגבר - לדאוג לביצוע החזר ההלוואה בסכומה הנומינלי, וזאת משום שהלוואת גמ"ח ניתנת ללא ריבית וללא הצמדה.
תחילתה של הפרשה בהליך גירושים בין בני זוג חרדים, שכלל חלוקת נכסים. לאחר מכירת הדירה המשותפת הגיש הגבר בקשה לבית המשפט לקיזוז חובות שיש לשלם מתוך הנכס. לטענתו, לבני הזוג ניתנה הלוואת גמ"ח לצורך רכישת הדירה בסך 45 אלף דולר, שיש להשיבם מתוך מכירת הדירה.
להוכחת דבריו הציג האדם שנתן את הגמ"ח בחקירתו בפני בית המשפט פתק קרוע וישן אודות סכום ההלוואה בלבד. האישה התנגדה לטענת הקיזוז וטענה כי החזר הגמ"ח התבצע במהלך השנים, ואין בפתק קרוע ומהוה כדי לבסס טענת הלוואה.
לנוכח הטענות הסותרות, ובהיעדר מסמך ברור בדבר מתן הגמ"ח, ביקש בית המשפט לזמן את נותן הגמ"ח. נותן ההלוואה, שלא ידע על מכירת הדירה ואף טרם ביקש את פירעונה, התייצב בבית המשפט ואישר את דברי הבעל, לפיהם ניתנה לבני הזוג הלוואה לפני מספר שנים לצורך רכישת דירת המגורים, שעדיין לא הוחזרה לו.
לאחר חקירת העדים נתן בית המשפט החלטה, לפיה נדחית טענת האישה כאילו הוחזרה ההלוואה. בית המשפט קבע כי מרגע שהאישה הודתה בדבר ההלוואה, הנטל להוכיח את תשלום ההלוואה עבר אליה, והיא לא עמדה בנטל זה. לפיכך, הוטל על בני הזוג לשלם מתמורת מכירת הדירה את סכום הלוואה, ורק לאחר מכן לחלק את יתרת הסכום.
עו"ד מוסקוביץ, שייצגה כאמור את הבעל , מציינת כי חדשנותו של פסק הדין, שניתן על-ידי השופט דניאל טפרברג, היא בשני היבטים. האחד - בית המשפט דן בחוב לצד ג', כאשר לא הוגשה כל תביעה על-ידי אותו צד ג' כנגד הצדדים. והשני - בית המשפט קיבל את טענת הבעל וחייב את הצדדים בהחזר הלוואת הגמ"ח, למרות שלא היה הסכם כתוב בנוגע להלוואת הכספים, ובכך אישרר את ההלכה לפיה גם הסכם שאינו כתוב הינו הסכם לכל דבר ועניין.