גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הוועדה למדידת הגלישה באינטרנט עומדת להתפרק?

האתרים הגדולים פורשים, המפרסמים לא מנצלים את המידע השיווקי שעולה מהמדידה, ומשרדי הפרסום לא מצליחים לקדם את הפרסום בדיגיטל ■ כל הסיבות לכישלון הפיכת האינטרנט בישראל לשחקן מרכזי בשוק הפרסום

שנים של מאמצים לאגד את האגואים והאינטרסים של משרדי הפרסום ואתרי האינטרנט לכדי ועדת מדרוג אחת שתקדם את הפרסום הדיגיטלי בישראל, עשויים להתנפץ בקרוב ולציין את סופה של תקופה ארוכה ומביכה.

פרישתם המתוכננת של האתרים וואלה, ynet, זאפ גרופ, nrg ונענע10 (שהצטרף אתמול) מוועדת המדרוג להרגלי הגלישה באינטרנט בישראל, סתמה ככל הנראה את הגולל על המשך פעילותה.

"גלובס" מציג את השאלות המרכזיות שמלוות את השתלשלות האירועים שמביאים לפספוס ההזדמנות היחידה (כרגע) להפוך את האינטרנט הישראלי לשחקן מרכזי בשוק הפרסום המקומי.

מהי המדידה באינטרנט?

מדידה באינטרנט בודקת את הרגלי הגלישה של המשתמשים: לאילו אתרים הם גולשים, לכמה זמן, רקע סוציו-דמוגרפי של הגולשים ועוד. המדידה הרשמית נעשית על-ידי ועדת המדרוג להרגלי הגלישה באינטרנט בישראל, בהתבסס על נתוני חברת גמיוז ישראל, שלוחה של גמיוז פולין, שזכתה במכרז שנערך לפני כ-6 שנים.

הוועדה הוקמה לקראת המכרז, והיא מאגדת תחתיה את משרדי הפרסום ואתרי האינטרנט המובילים בישראל. הקמת הוועדה והיציאה למכרז התאפשרו לאחר שנים של דיונים על הצורך במדידה רשמית.

עד להקמת הוועדה היו מספר מדדים בשוק המקומי ולא אחד רשמי. אחד המדדים היה סקר TIM, סקר מודעות שערכה חברת TNS-טלסקר, לצד כלי ניתוח שונים כמו גוגל אנליטיקס, קומסקור ואחרים. סקר TIM היה מבוסס על שאלון מונחה ולא בדק גלישה בפועל, ואילו כלי הניתוח הציגו נתונים רק לבעלי האתרים ולא אפשרו לייצר מדד בר-השוואה שקוף.

הקמת הוועדה וגיבוש המדידה הייתה תהליך ארוך וסבוך, שהתעכב בעיקר בשל ביורוקרטיה (כמו אישור הממונה על ההגבלים העסקיים להתאגדות של גופים מתחרים), אינטרסים מנוגדים וקרבות אגו. כשלוקחים משרדי פרסום שמתחרים אחד בשני ואתרי אינטרנט שמתחרים אחד בשני, ומצרפים את שניהם יחד, כשלכל אחד יש אינטרסים שונים בנושאים כספיים - קשה להגיע מהר להחלטות מהותיות.

גם חבלי הלידה היו לא פשוטים, והאתרים וואלה ו-ynet, השחקניות המובילות את השוק, הערימו קשיים רבים עד שהחליטו להצטרף לוועדה ולמעשה הטילו צל כבד על יציאתה לפועל של מדידה אחידה ושלמה של כלל האתרים הישראליים. לבסוף הן ניאותו לעשות כן ולהצטרף, לא לפני שמשרדי הפרסום איימו שלא יפרסמו אצלן אם לא יצטרפו לוועדה.

מה הביא למצב הנוכחי?

בתחילת הדרך, עוד לפני שהמדידה יצאה לפועל, בעלי האתרים הביעו פליאה על היקפי הגלישה הנמוכים. אלה נבעו משיטת מדידה שונה ממה שהיה מקובל ושהסתמכה על גולשים בפועל (Real Users) ושמקזזת בממוצע גולשים שנכנסים ממספר משתמשים. כך, היקפי הגלישה של אתרים נחתכו בעשרות אחוזים.

למעשה, מספר הגולשים בפועל הפך להיות הדבר העיקרי עבור האתרים. כך, מדי חודש הם רבו אחד עם השני, ובעיקר מול התקשורת, מי יותר גדול. נתוני המדידה הציעו פילוחים מעמיקים של גיל, מין, אזור מגורים, מקצוע, נכונות לרכישה באינטרנט, השכלה ועוד, אך נראה כי ההתמקדות של משרדי הפרסום הייתה בעיקר במספר הגולשים.

חודשים ספורים אחרי שהמדידה יצאה לדרך, מנכ"ל של אחד מהאתרים הגדולים התבטא בעילום-שם ב"גלובס" ואמר מפורשות: "המדידה לא הכניסה לי שקל אחד יותר מפרסום". ואכן, מה שהיה אמור להיות הפתרון שידחוף קדימה את הפרסום הדיגיטלי בישראל ויגדיל את נתחו בעוגה המקומית, לא ממש הביא תוצאות.

מקורבים לוועדה הודו כי התקציבים לא עלו כפי שקיוו לראות, אך מנגד המדידה נכנסה לתוקף בתקופה הכי גרועה שידע האינטרנט הישראלי בעשור האחרון. למעשה, הם טוענים, בלי המדידה המצב היה גרוע יותר.

סיבה נוספת שהעיבה על פעילות הוועדה הייתה העובדה שנתוניה מקדשים כאמור בעיקר את מספר הגולשים, ופחות מביאים בחשבון את המטבעות שלפיהם פועל השוק כמו קליקים. זאפ גרופ (קבוצת דפי זהב לשעבר) הייתה הראשונה להרים את הראש, ובאפריל השנה נחשף ב"גלובס" כי היא שוקלת את המשך צעדיה בוועדה. זאת, לאור העובדה כי מרבית הפעילות של הקבוצה נמדדת לפי תועלת פרסומת למפרסמים (כמו כמות לידים או שיחות טלפון לעסק) ולא לפי מספר גולשים או כמות חשיפות חודשית.

בשלהי אוגוסט החליטה קבוצת וואלה לפרוש גם היא על שלל אתריה כמו יד2 ו-וואלה שופס, וזאת בטענה כי הנתונים לא מספקים את התוצאות שרצו בוואלה לראות. הפרישה נשענה גם על פרסום מוטה של מאקו שהתגאה בנתוניו ובהובלה במובייל, אף שהדבר לא שיקף נאמנה את כלל השוק.

גם בקבוצת "ידיעות אחרונות" לא ממש שמחים מעבודת הוועדה. כמו וואלה, הם משלמים כ-300 אלף שקל בשנה עבור המדידה אך לא ממש נהנים מתוצאות מרחיקות לכת. שלשום (ב') הודיעה הקבוצה כי היא מבקשת שלא לפרסם בשבוע הבא את נתוני המדידה של האתרים ynet, כלכליסט, xnet ואחרים, שמתייחסים לחודש אוגוסט.

הסיבה הרשמית נשמעת קצת ילדותית אך נובעת ממדיניות שמוכתבת שם מלמעלה: העיתון המתחרה "ישראל היום" בוחן את כניסתו לוועדה וב"ידיעות" שוקלים להחרים את הוועדה אם הדבר אכן יקרה. מאחורי הקלעים, כאמור, גם שם לא מרוצים מהשפעת המדידה על שוק הפרסום.

מי עוד פורש?

הוועד המנהל של ועדת המדרוג התכנס אתמול (ג') והחליט להיענות לבקשת "ידיעות", אבל ביקש הבהרה לגבי המשך הדרך. למעשה, בוועד לא רוצים ש-ynet ושאר האתרים מהקבוצה ימשיכו לשבת על הגדר ושיחליטו אם הם בפנים או בחוץ. על פניו נראה כי קבוצת "ידיעות" עם רגל וחצי בחוץ, מה שעלול לסתום את הגולל על הוועדה.

מנכ"ל הוועדה, גל תורג'מן, הבהיר אתמול כי "בקשת הצטרפות של 'ישראל היום' טרם הוגשה, אלא רק בדיקה מקדמית שהעיתון ביקש לערוך בעניין מדידתו אך אי-פרסום נתוניו למשך חצי שנה". למעשה, אם תוגש בקשת הצטרפות רשמית, הוועדה תהיה חייבת ככל הנראה לקבל אותה לפי התקנון - גם אם במחיר פרישה של קבוצת "ידיעות".

בד-בבד, אתר נענע10 צפוי להודיע גם הוא על פרישה מהוועדה ויו"ר הדירקטוריון, מיכל גרייבסקי, העבירה אתמול הוראה כזו למנכ"ל האתר, יריב ג'יבלי. לדברי תורג'מן, נכון לאתמול בשעות הצהריים טרם התקבלה דרישה כזו מנענע10.

בנוסף, אתר nrg מבית "מעריב" מוצא את עצמו מחוץ לוועדה ולמדידה, זאת בעקבות אי-עמידה בתשלומים הכספיים.

מה יקרה בהמשך?

אם קבוצת "ידיעות" ובראשה אתר ynet לא יפרשו, העניינים ימשיכו להתנהל כרגיל. הוועדה תוכל להתעלם מנתוני קבוצת וואלה הפורשת ולעשות שימוש בפאנל התוכנה שיש ברשותו. פאנל זה מורכב מכ-30 אלף גולשים שהסכימו להתקין קוד קטן במחשבים שלהם ושעוקב אחר פעילות הגלישה שלהם. זאת, בשונה מקודים שמושתלים באתרים עצמם ושוואלה כבר הספיקו להסיר. הדבר יאפשר לתת עדיין תמונת מצב של השוק המקומי, אם כי לא נתונים מעמיקים מספיק על האתרים הפורשים.

האפשרות האחרת היא פרישת של קבוצת "ידיעות" שתביא לפירוקה של הוועדה. על אף השנים הרבות והמאמץ הכבד בהקמתה של הוועדה ובהוצאת המדידה לפועל, כדור השלג המתגלגל עלול פשוט להוריד את השאלטר. מקרה כזה כבר נבחן בוועדה, ושם מדברים על היום שאחרי.

היום שאחרי יכול להחזיר את הגלגל אחורה ולהשאיר את האתרים להסתמך על מדידות פנימיות וכלי אנליטיקס שונים. במקביל, בוועדה מנסים לקדם אינטרס אחר שהוא יצירת סטנדרטיזציה של תחום גודל המודעות והבאנרים באתרים.

כיום לא ניתן לעשות זאת במסגרת הוועדה, בשל אילוצי הגבלים עסקיים, אך כיוון שמדובר באינטרס מובהק של משרדי הפרסום, בוחנים שם הצטרפות לתאגיד הפרסום האמריקאי IAB, שמאגד כללים לפיהם מפרסמים מודעות באתרי אינטרנט. זה אמנם לא יביא נתוני מדידה אחידים, אך יכול לעשות סדר במודעות באתרים, שאולי בטווח הרחוק תביא לשינוי מגמה בתקציבי הפרסום הדיגיטליים.

מה אומרים בתעשייה?

יגאל בר-און, מנכ"ל איגוד חברות הפרסום, היה הרוח החיה מאחורי הקמת הוועדה במשך שנים טובות, והיום הוא לא נשמע אופטימי: "צר לי מאוד שאחרי 5 שנים של עבודה מאומצת בלנסות ולגבש את כל הגורמים בשוק סביב רעיון מדידת האינטרנט, שקרם עור וגידים והפך למציאות, הגענו לנקודה הזאת. אני מניח שהיא נובעת משיקולים לפעמים לא ענייניים וויכוחים על דברים שאינם במהות. מדידת האינטרנט, ובכלל הפרסום באינטרנט, הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בתמהיל השיווק ונתוני מדידה מהאינטרנט יכולים רק לעזור להתפתח".

גורם בכיר אחר בתעשייה, שמקורב לוועדת המדרוג, אומר כי "ברגע ששחררו את נתוני המדידה, האידיאולוגיה לקדם את הפרסום הדיגיטלי נעלמה, ואנשים התמקדו בדירוג האתרים, וזה לא עושה פרסום טוב יותר. בשורה התחתונה לא השכילו לקחת את כלי המדידה, שיש בו ערימות של אינפורמציה, ולבנות כלי הכרחי בתהליך קניית המדיה. אם אני אוציא היום את TGI ופיפל מיטר מהעיתונים והטלוויזיה, פגעתי באופן משמעותי בתהליך קניית המדיה, אבל אם אוציא את ועדת המדרוג, אז לא פגעתי בתהליך".

תורג'מן הבהיר אתמול כי "ועדת המדרוג ממשיכה בפעילותה כרגיל, כפי שנהגה עד כה".

עוד כתבות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות