בית משפט השלום בתל-אביב הרשיע היום (א') את יהודה דורון, לשעבר גזבר קיבוץ שפיים ומנהל הנהלת החשבונות של הקיבוץ, בגניבת סך של כ-16.5 מיליון שקל מכספי הקיבוץ בין השנים 1996-2002.
בתום הליך הוכחות ארוך, שנמשך כ-5 שנים, אשר במהלכם התעקש דורון על חפותו, הרשיעה השופטת מיכל ברק-נבו את דורון בעבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, אי-הגשת דוחות שנתיים לרשויות המס במזיד בכוונה להתחמק ממס, תוך שִימוש במירמה, ערמה ותחבולה ועשיית פעולות ברכוש אסור, בידיעה שמדובר ברכוש אסור, לפי חוק איסור הלבנת הון.
בהכרעת דין, המתפרשת על 106 עמודים, פרגנה השופטת לתביעה וציינה כי "התביעה לא הותירה אבן על אבן בתיק", ומתחה ביקורת חריפה על התנהלותו של דורון במסגרת ההליכים המשפטיים.
השופטת ברק-נבו ציינה כי "לאורך כל הדרך, החל מעימות שנעשה עם הנאשם בקיבוץ, המשך בחקירותיו במשטרה וברשות המסים, וכלה במשפט שהתנהל בפניי, זעק הנאשם את חפותו... על העוול שנעשה לו ועל 'התיק שתפרו' לו. הוא דיבר בלי סוף, זרק נתונים לחלל האוויר והמציא מסמכים שונים, שבכולם היה, לטענתו, כדי להוכיח כי כל שעשה - עשה בשם הקיבוץ, באישורו ולטובתו".
ואולם, הוסיפה השופטת, "היום, בדיעבד, אוכל לומר כי הנאשם ניסה להטביע את כל הנוגעים בדבר ב'מידע', חלקו שקרי, רובו לא-רלוונטי-במסווה-של-רלוונטי, בתקוה שמרוב עצים לא יראו את היער... לא ניתן ליצור מסד עובדתי אחד, רציף וקוהרנטי, מכל מה שסיפר...
"התנהלות הנאשם במשפט נועדה - כך אפשר לומר עתה בצורה ברורה - כדי למשוך זמן ולזרות חול בעיני כל העושים במלאכה, ובראשם - בית המשפט. הנאשם פעל, כאמור, כפי שפעל, בתקוה שמרוב עצים לא יראו את היער, ובעיקר את פעולות המירמה השיטתיות שעשה באותו יער. אולם בסופו של יום, יער כה רחב-ידיים, ופעולות מירמה כה רבות, גם אדם מתוחכם כנאשם - לא הצליח להסתיר".
רכש וילה בקיסריה
ביולי 2008 הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב כתב האישום נגד דורון ורעייתו קתרינה, המייחס להם גניבת עשרות מיליוני שקלים מכספי הקיבוץ.
מכתב האישום, שהגישו עורכי הדין אלעד פנחס ומינה זמיר מפרקליטות מיסוי וכלכלה, עלה כי דורון - ששימש כ"מנהל מערכות המידע" של קיבוץ שפיים והיה מורשה חתימה בחשבונות הבנק שלו עד לסכום של 20 אלף שקל, ללא צורך בחתימה נוספת - משך כספים מחשבון הקיבוץ לחשבונו האישי.
לפי כתב האישום, בחלק מכספי הגניבה השתמש דורון לרכישת וילה בקיסריה בסכום של כ-1.66 מיליון שקל. לחברי הקיבוץ אמר כי את הווילה רכש עבורו בן-דודו מארה"ב.
לאורך כל ההליכים, כאמור, התעקש דורון על חפותו, ואולם בהכרעת הדין נשללו כל טענות ההגנה שהעלה.
מהכרעת הדין עולה כי בתקופה הראשונה, בין 1996 ל-1998, גנב דורון צ'קים של הקיבוץ בסך כ-2.8 מיליון שקל, תוך ניצול היותו מורשה חתימה של הקיבוץ. זאת, תוך ביצוע רישומים כוזבים בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, על מנת לטשטש את פעולות המעילה. את הכספים הפקיד בחשבון על שמו, ועם חלקם, כאמור, רכש דורון את הווילה בקיסריה.
העברות בנקאיות
עוד נקבע כי בתקופה השנייה, משנת 1998 עד שנת 2002, גנב דורון כספים מחשבון שהחזיק בנאמנות עבור הקיבוץ שהיה רשום על שמו, וזאת בין היתר באמצעות העברות בנקאיות מחשבון הנאמנות לחשבון על שם אשתו, וכן באמצעות הפקדת צ'קים ישירות מחשבון הקיבוץ לחשבון זה, משם העביר דורון את הכספים לפינלנד וללוקסמבורג. סכום המעילה בתקופה זו עומד על כ-13.7 מיליון שקל.
בית המשפט קבע עוד כי טענתו של דורון, לפיה כל פעולותיו בכל השנים נעשו כנאמן עבור הקיבוץ - היא טענה שקרית. זאת, בין היתר לאחר שהפרקליטות הראתה שרשרת של רישומים כוזבים שביצע כדי להסוות את פעולותיו, לאחר שהוכח כי בניגוד לטענתו - אף גורם בקיבוץ לא ידע על הפעולות, לאחר שגרסתו בנוגע למניעים שהביאו אותו להשקיע בחו"ל, כביכול עבור הקיבוץ, התמוטטה, ולאור שורה ארוכה של ראיות נוספות שהוצגו במשפט.
יחד עם דורון הורשעה גם אשתו, קתרינה דורון, בגניבה ובסיוע לגניבה, בכך שאיפשרה את ביצוע הפעולות בחשבונות בנק על שמה בישראל ובפינלנד; אך זוכתה מעבירה של סיוע לבעלה להתחמק מתשלום מס.
בית המשפט דחה את גרסתה של קתרינה, לפיה האמינה כי בעלה פועל בחשבונות אלה בנאמנות עבור הקיבוץ, בין היתר לאור העובדה שביצעה רכישות במאות אלפי שקלים בכרטיסי אשראי המשוכים על אותם חשבונות.
התיק נחקר על-ידי פקיד שומה חקירות תל-אביב והמרכז, והליכי ההוכחות נוהלו על-ידי עורכי הדין ירון גולומב ואלעד פנחס מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).
עו"ד זוהר לנדה ממשרד ברנע ושות' מסר מטעם קיבוץ שפיים: "אנו מכבדים את הכרעת בית המשפט. פרשת המעילה בקיבוץ הייתה פרשה שהשפיעה על החיים הקהילתיים בקיבוץ שפיים בעשור האחרון. מאז נחשפה פרשת המעילה בכספי חברי הקיבוץ פעלנו במישור הקהילתי והאזרחי על מנת להשיב את הכספים שנלקחו שלא כדין לרשות החברים. הקיבוץ ממשיך לטפח את העשייה הקהילתית המבוססת על אמון מחדש ביחסים שבין החברים. אנחנו מקווים כי הכרעת הדין שניתנה היום תאפשר לחברי הקיבוץ לחזור ביתר שאת לשגרת העשייה והיצירה".