אחרי שאתמול (א') העריכו גורמים ביטחוניים כי עיתוי פרסום מעצרו של המרגל האיראני אינו מקרי, היום (ב') הודתה המשטרה בדיון בהארכת מעצרו של עלי מנצורי כי פרסום הפרשה הוקדם בשל "החלטה שהגיעה מהדרגים הגבוהים".
בדיון בבית משפט השלום בפתח-תקווה נאמר כי צו איסור הפרסום על הפרשה היה אמור להיות מוסר רק היום - אך אתמול ביקשו אישור מיוחד מבית המשפט להקדים את הפרסום.
"ההחלטה לא התקבלה על-ידי", אמר נציג המשטרה. "אני לא יודע מה הסיבה, ההחלטה הגיעה מהדרגים הגבוהים. אני קיבלתי הוראה והגשתי את הבקשה".
עו"ד מיכל עורקבי מהסנגוריה הציבורית, המייצגת את החשוד, טוענת כי נאמר למנצורי שאם לא ישתף פעולה עם השב"כ ועם החקירה - לא יוכל לראות את עורכי דינו ואת קונסולית בלגיה, איתה ביקש להיפגש.
נציג המשטרה דחה את הטענות ואמר כי לא היה כל איום כזה, וכי הוא נפגש עם עורכי הדין ונציגה מהקונסוליה הבלגית. "הוא נחקר, ענה לנו על שאלות רבות, אך לדעתנו הוא לא ענה על הכול", ציין.
עורכת הדין המייצגת את החשוד סיפרה כי מנצורי אמר לה שהחוקרים עברו ביחד עימו על תכתובות המייל וחשבונות הבנק. "האם ראית באלה דבר מה המעיד על מעורבותו בחשדות שאתם מייחסים לו?", תהתה עו"ד עורקבי.
מתוך הדיון עלה כי החשדות בבקשת המעצר לא כללו עבירה של ריגול, מאחר שנציג היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) שכח להזין את העבירה בבקשת המעצר.
אתמול, שעות ספורות לאחר פרסום דבר מעצרו של מנצורי, אמרו גורמי ביטחון כי עיתוי פרסום המעצר "אינו מקרי וקשור להתפתחויות החדשות ולהתחממות ביחסי ארצות-הברית-איראן".
לדברי הגורמים, חשיפת העובדה שברשותו של מנצורי נתפסה תמונה של שגרירות ארצות-הברית בתל-אביב "מעידה גם היא שההחלטה לפרסם את דבר המעצר אינה אקראית".
פרט נוסף שפורסם על-ידי שירות הביטחון הכללי הוא שהחשוד היה בישראל 3 פעמים - ונעצר רק בפעם האחרונה, עת סיים את פעילותו והיה בדרכו לאירופה.
אתמול הותר לפרסום כי מנצורי, אזרח בלגי ממוצא איראני, חשוד כי גויס על-ידי משמרות המהפכה באיראן ונשלח לישראל כדי להקים בה חברות עסקיות שיוכלו לשמש בסיס לפעילות חשאית של מנגנוני השלטון של הרפובליקה האסלאמית נגד אינטרסים ישראליים ומערביים. בתמורה לפעילותו הובטח לו סכום של מיליון דולר.
על-פי שירות הביטחון הכללי, מנצורי נולד וחי עם משפחתו באיראן עד שנת 1980, אז היגר לטורקיה וחי בה עד לשנת 1997, עת הפך לאיש עסקים. בשנה זו קיבל ויזה ועבר להתגורר בבלגיה. בהמשך, בשנת 2006, קיבל גם אזרחות בלגית לאחר שנישא לאזרחית בלגית. באותה שנה החליף את שמו לאלכס מאנס כדי לטשטש את זהותו המקורית.
בחקירתו בשב"כ סיפר כי בשנת 2007 שב למולדתו וניסה להרחיב את פעילותו העסקית, תוך שהוא מתגורר לסירוגין באיראן, בלגיה וטורקיה. לאורך השנים נוהלו עמו מגעים מצד גורמים שונים במנגנוני השלטון, ובראשית 2012 קיבל הצעה מפורשת מטעם משמרות המהפכה לפעול בישראל. הוא אמר לחוקרים כי הונחה על-ידי מפעיליו להקים בישראל תשתית עסקית, שתספק מסווה לפעילות המודיעין האיראני ותשמש את הגורמים האיראניים לצרכים שונים באזור.
בשל כך הוטל על מנצורי לבקר בישראל, לקשור קשרים עסקיים ולחתום על חוזים שיאפשרו פעילות עסקית ממושכת. מנצורי ביקר בישראל פעמיים בעבר: ביולי 2012 ובינואר 2013, לביקורים קצרים בשליחות מפעיליו במודיעין האיראני. ביקורו הנוכחי והאחרון החל ב-6 בספטמבר והסתיים עם מעצרו בנמל התעופה בן-גוריון, בליל 11 בספטמבר.
בעת מעצרו נתפסו אצל מנצורי צילומים רבים של אתרים שונים בישראל, ובהם בניין השגרירות האמריקאית בתל-אביב. בחקירתו בשב"כ פירט בפני החוקרים לגבי תהליך גיוסו והפעלתו במשך חודשים ארוכים על-ידי גורמי המודיעין האיראניים וכן מסר פרטים רבים אודות מפעיליו ודרכי ההתקשרות ביניהם.
המרגל האיראני העיד על עצמו בחקירה כי הוא אתאיסט ולא מחזיק באידיאולוגיה אנטי-ישראלית. מנצור טוען כי לא התבקש לצלם אתרים שונים בישראל כמו אזור בידוק הדרכונים בנמל התעופה בן-גוריון, השגרירות האמריקאית בתל-אביב ומקומות נוספים בישראל.
עיתון איראני: "המעצר - מהלך זול"
עם זאת, מנצורי טען כי הבקשה היחידה של מפעיליו האיראניים הייתה שיפעל להקים עסקים בישראל. הוא הודה בקשריו עם אנשי המודיעין האיראניים וטען בחקירתו כי החליף את שמו לאלכס מאנס כבר לפני יותר מעשור - וכי אין קשר בין החלפת שמו לפעילותו בישראל. לדבריו, הוא עזב את איראן כבר לפני 20 שנה.
הבוקר טען העיתון "טהרן טיימס" כי המהלך הוא תעמולה שנועדה למנוע את ההתקרבות בין איראן למדינות המערב. "ישראל עברה למצב של 'בקרת נזקים' בעקבות ביקורו המוצלח של הנשיא רוחאני בארצות-הברית", נכתב בעיתון. "הצעד הזה הוא המהלך הישראלי הראשון בניסיון למנוע הפשרה ביחסים בין איראן למערב, והוא לא מפתיע, שכן ישראל ניסתה מאז ומתמיד לעשות דמוניזציה לאיראן".
בהמשך הדברים נכתב כי הפרסום אודות המרגל לכאורה זכה לסיקור תקשורתי מועט במערב, מפני שלדבריהם פרשנים פוליטיים רבים ראו במעשה "מהלך זול", במטרה לחתור תחת מאמציו של רוחאני להראות את פניה האמיתיות של איראן בפני ארצות-הברית.