בסוף החודש הנוכחי תקיים שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות רונן, דיון בעניין הסכם הפשרה אליו הגיעו משפחות מנור ולבנת, השותפות של נוחי דנקנר בגרעין השליטה בקונצרן אי.די.בי, בתביעה נגזרת שהוגשה כנגד בעלי השליטה בקונצרן. שבוע לאחר מכן צפויה השופטת להכריע בשאלה, האם לקבל את הסדר הפשרה התקדימי או לא.
במהלך הדיון הצפוי, תעמוד מול עיניה של השופטת הצבעת מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות, הנמצאים בימים אלה בעיצומה של סאגת הסדר חוב, אשר ברובם הגדול התנגדו לפשרה שהושגה.
מדובר בהסכם פשרה תקדימי שנחתם לפני 3 חודשים, במסגרתו הסכימו שתי המשפחות להשיב לאי.די.בי אחזקות חלק מהדיבידנדים שמשכו בשנים האחרונות מקופתה - סכום של כ-74 מיליון שקל, בחלקים שווים.
רוב הסכום יוחזר, על-פי הסכם הפשרה, במזומן, והיתרה באמצעות מניות אי.די.בי אחזקות אותן רכשו לבנת ומנור במסגרת הנפקה של החברה בשנת 2012 (שזכתה לכינוי "הנפקת החברים של דנקנר"). בנוסף, נקבע בהסכם הפשרה כי אם ימכרו שתי המשפחות בשנים הקרובות מניות אי.די.בי אחזקות, הן ישלמו כ-25% מהתמורה לחברה.
התביעה הוגשה לפני כשנה, באמצעות עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט, ובמסגרתה דרשו התובעים כי בעלי השליטה באי.די.בי אחזקות ישיבו את הכספים אותם משכו מהחברה כדיבידנדים בין השנים 2008-2010.
מדובר על דיבידנדים בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל, אשר חלקן של משפחות לבנת ומנור בהם עמד על כ-489 מיליון שקל בסך-הכול. טענת התובעים הייתה כי מדובר בחלוקה אסורה שנעשתה חרף אי-עמידת החברה במבחן יכולת הפירעון.
התנגדות מחזיקי האג"ח נעוצה בטענה כי סכום הפשרה שיוזרם לקופת החברה חדלת הפירעון הוא נמוך מדי. בטענתם מסתמכים המחזיקים על חוות-הדעת שנתן בזמנו אייל גבאי, המומחה הכלכלי מטעם בית המשפט בחברה, שאמנם שיבח את התובעים, אך טען מנגד כי מדובר בסכום נמוך מדי (כ-13% מהדיבידנדים שחולקו בשנים הרלוונטיות) הכולל בין היתר רכיב מנייתי שערכו מוטל בספק רב.
מכאן החשש של מחזיקי האג"ח כי קבלת הסדר הפשרה תהווה תקדים מסוכן עבורם, בעקבותיו יקבלו אחוז נמוך מהכספים שנלקחו מקופת החברה. לכן, לא מן הנמנע שהשופטת רונן לא תמהר לקבל החלטה חד-משמעית בנושא, אלא תשלח את הצדדים להידברות נוספת ביניהם. סביר להניח כי המשא-ומתן בין הצדדים יתמקד בסוגייה של הקטנת הרכיב המנייתי בהסדר, לטובת הגדלת רכיב המזומן.
"ההליך נגד גנדן נמשך בכל מקרה"
נזכיר כי מול הנושים שמצפים לקבל כמה שיותר כסף בחזרה עומדים עורכי הדין של התובעים, אשר צפויים לקבל שכר-טרחה שמן בגובה 10% מהסכומים שיועברו לקופת הקונצרן. ממסמכי הפשרה עולה כי למשל ירון זליכה, שסיפק חוות-דעת כלכלית לתובעים, קיבל עבור עבודתו כ-125 אלף שקל לפני מע"מ.
מעו"ד גרשט נמסר בתגובה כי "מובן מאליו שקיימים מחזיקי אג"ח הסבורים כי ראוי שבעלות המניות יחזירו לקופה נתח גדול יותר מהדיבידנדים שנטלו. אך לצד זאת, קיימות שתי סדרות אג"ח שהצביעו בעד אישור הסדר הפשרה. להערכתי, בית המשפט ישמע וידון בעמדות כל הצדדים - ובפרט בסוגייה שלולא הגשתה וניהולה של התובענה הנגזרת, לא היה מוחזר ולו שקל לקופה בדרך זו, וייתן את החלטתו בתוך פרק זמן קצר.
"כך או אחרת, חשוב לזכור כי ההליך נגד בעלת המניות גנדן הולדינגס (באמצעותה מוחזקות מניות דנקנר בקונצרן, א.פ.), אשר לקופתה הגיע חלק הארי של הדיבידנדים, נמשך בכל מקרה. אני צופה החלטה מנומקת של בית המשפט בנוגע לבקשת אישור הגשת התביעה הנגזרת כנגדה".
הונן של משפחות לבנת ומנור נאמד במאות רבות של מיליוני שקלים כל אחת. על-פי הערכות, את השקעתן באי.די.בי כיסו באמצעות הדיבידנדים שחולקו להן.
לא נמסרה תגובה ממשפחות מנור ולבנת לדברים.
