פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי), עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, הלכה הבוקר (ג') לעולמה לאחר שנאבקה במחלה קשה. לפני כחודש הודיעה סגל-אנטלר על פרישתה מהתפקיד, לאור ההחמרה במצבה.
סגל-אנטלר הייתה אחת מפרקליטות המחוז המוערכות בשורות הפרקליטות. בשנת 2006 היא שימשה כתובעת הראשית במשפטו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, בפרשת הנשיקה הכפויה.
סגל-אנטלר, 57, הייתה נשואה ואם לשניים. הלוייתה תתקיים מחר (ד') בשעה 14:00 בבית-העלמין ירקון.
את דרכה בפרקליטות החלה סגל-אנטלר ב-1985, לאחר שלמדה משפטים לתואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב. במהלך השנים טיפלה במספר רב של תיקים פליליים בכל הערכאות השיפוטיות ובכל התחומים - בפשיעה חמורה, תיקי אונס, תיקי רצח, ועבירות צווארון לבן.
כמו כן עמדה סגל-אנטלר בראש פורומים שונים, לרבות הפורום לבחינת הליכים חילופיים להליך הפלילי, צוות ההיגוי הפלילי הארצי והצוות שעסק בפרויקט "תנופה", שמטרתו התאמת מערכת המחשוב והמידע בפרקליטות לצרכים העתידיים. לפני 3 שנים נבחרה סגל-אנטלר לתפקיד פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי).
סגל-אנטלר זכתה לפרסום רב כתובעת במשפטו של השר לשעבר חיים רמון. לאחר המשפט, כשהתברר כי סנגוריו של רמון לא קיבלו בזמן חלק מחומרי החקירה בתיק, יצא רמון למאבק משפטי כנגד חוקרי המשטרה ואנשי הפרקליטות האחראים לדבר, לטענתו.
דוח מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, מתח ביקורת על ארבעת המעורבים, לרבות סגל-אנטלר. ואולם, המשנה ליועמ"ש (ייעוץ) דאז, עו"ד מייק בלס, קבע כי הדבר לא יהווה מניעה לקידומם של איש מהם.
ואמנם, בעקבות חוות-הדעת קודמה סגל-אנטלר ומונתה לפרקליטת המחוז, עם פרישתה של קודמתה בתפקיד, עו"ד רות דוד-בלום. השתיים אף עתרו לבג"ץ כנגד מבקר המדינה, בטענה כי הביקורת כלפיהן הייתה לא מוצדקת, ואולם בג"ץ דחה את העתירה.
"אבידה כבדה"
דובר משרד המשפטים מסר הבוקר: "אריאלה סגל-אנטלר הייתה משפטנית מעולה, שבשנות עבודתה התבלטה במקצועיותה, באנושיותה, באהבתה למקצוע ובמסירותה. מותה הוא אבידה כבדה לפרקליטות בפרט ולמשרד המשפטים בכלל".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, מסר: "הלשכה ואני מרכינים את ראשנו ומביעים צער עמוק על פטירתה של סגל-אנטלר, שהלכה לעולמה בטרם עת. אריאלה הייתה פרקליטה אמיצה ואידיאולוגית, נאמנה לדרכה, שהשוויון והצדק - הן החברתי, הן המוסרי והן המשפטי - עמדו כנר לרגליה. אריאלה אהבה את הפרקליטות ופעלה תמיד על מנת לדאוג לאינטרס הציבורי במובנו הרחב והערכי ביותר. יהי זכרה ברוך".